טראמפ סידר קרנבל למגדלי הסויה בברזיל, אבל סכנת המיתון עדיין שם
מלחמת הסחר חיסלה את הביקושים הסיניים לפולי סויה מארה"ב והמרוויחים הגדולים בטווח הקצר הם החקלאים בברזיל. אלא שהסכנה להאטה ולמיתון בשוק הסיני עדיין קיימת ועלולה לזלוג גם לברזיל, שותפת הסחר המובילה
מי שנחשף בימים אלה לנתוני היצוא של מגדלי הסויה בברזיל - יצואנית הסויה הגדולה בעולם - עשוי לחשוב כי החקלאים הללו יכוננו בקרוב פסל מוזהב של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, היחידה שכבר נפתחה באופן רשמי בימים האחרונים, מיטיבה עם מגדלי הסויה הברזילאים באופן חריג ועצום. בתגובה למכסים של 145% שהשית טראמפ על מוצרים סיניים, הגיבה סין במכסים של 125% על מוצרי חקלאות אמריקאיים, כולל סויה. צעד זה הדיר כמעט לחלוטין את היצרנים האמריקאיים משוק הסויה הגדול בעולם. התוצאה של השינויים הטקטוניים במערך הסחר הבינלאומי בסויה היו מיידיים וחסרי תקדים: ברזיל הפכה לספקית השולטת של פולי סויה לסין, כאשר הנתח שלה כבר מתקרב ל־74% מכלל הסחורה. המכסים שהשיתה סין על החקלאים בארצות הברית בתגובה למדיניות החדשה של טראמפ מהווים מנוף וכלי חיוני על מנת להמשיך ולבסס את מעמדם של החקלאים בברזיל בשוק הקריטי של הכלכלה השנייה בעולם.
איגוד יצרני הסויה הברזילאי מעריך כי המגזר עשוי להרוויח עד 7 מיליארד דולר נוספים בשל המכסים שהטילה ארצות הברית. בנוסף, נתונים עדכניים מצביעים על כך שמשלוחי פולי סויה ברזילאיים לנמל הסיני זושאן זינקו בכמעט 50%, כאשר הביקוש הסיני לפולי סויה אמריקאיים כמעט ונעלם. בשבוע השלישי של אפריל נרשמה צניחה של 92.5% בהיקף הסויה שרכשה סין מארצות הברית לעומת שבוע קודם לכן. זוהי איננה טעות הקלדה: מדובר בצניחה של למעלה מ־90% בתוך שבוע ימים. אובדן כה דרמטי ומהיר של נתח שוק עלול להיות קטלני ליצרנים האמריקאים, שממילא פעלו בשולי רווח מצומצמים.
אלא שמגדלי הסויה בברזיל אינם יכולים לנוח על זרי הדפנה ולחשוב שמשהו טוב מצפה להם ממלחמת הסחר. אז נכון שיצוא סויה מהווה כ־16% מכלל היצוא של ברזיל, והיה המוצר השני בחשיבותו מבחינת הכנסות ממט"ח, עם כ־53 מיליארד דולר בשנה. לכן, מה שקורה בשוק הזה משקף קבוצה "רעשנית" שמקבלת המון תשומת לב ציבורית (גם בזכות הלוביסטים של החקלאים).
אבל, עבור שאר הברזילאים, שאינם עוסקים בגידולי סויה, ועבור האינטרס הכלכלי הלאומי הרחב, הכלכלה הגדולה ביותר בדרום אמריקה עלולה לחטוף מכה קשה בעקבות האירועים הגיאופוליטיים בזירת הסחר הבינלאומי. הרווחים הללו, שייטיבו מאוד עם הקופה הציבורית המדולדלת של ברזיל, עלולים בסופו של דבר לעלות לה ביוקר.
ראשית, הסתמכות יתר על שוק אחד ויבול יחיד (כמו סויה) הופכת את החקלאות הברזילאית לפגיעה מאוד לזעזועים - ממזיקים ועד אירועי מזג אוויר קיצוניים - וכעת גם שינויים גיאופוליטיים בלתי צפויים. מבט מהיר על טבלת החשיפה של ברזיל לסין, בחלוקה לפי מדינות (ברזיל היא פדרציה המורכבת מ־26 מדינות), מוכיח כי קיימת תלות אדירה בשוק הסיני, כאשר בקרב 14 מהמדינות, סין היא השוק המרכזי ובפער משמעותי.
ככלל, סין היא שותפת הסחר מספר אחת של ברזיל, כאשר 30%-26% מהיצוא הברזילאי מגיעים לסין, בהובלת סויה, עפרות ברזל, נפט ובשר. לכן חייבים לבחון את נתוני המאקרו: האטה בביקושים הסיניים, אם בגלל מכסים ואם בגלל מיתון או נקמה פוליטית, עלולה לזעזע את מנוע היצוא הסיני כולו. הכלכלה הברזילאית הרחבה חשופה באופן עמוק לסין, ומלחמת סחר ממושכת בין ארצות הברית לסין מייצגת סיכון מערכתי עצום עבור ברזיל.
באשר למגדלי הסויה - מלחמת הסחר גורמת לתנודתיות בשווקים הפיננסיים, וגם בשוק הסחורות, התנודתי ממילא גם בימים כתיקונם, דבר שעלול להוריד את תחזיות הצמיחה הגלובליות, מה שידכא את מחירי הסחורות, חבל ההצלה של ברזיל. יתרה מזו, מלחמת הסחר תפגע בצמיחה הסינית, והיא בלבד תגרום להאטה בביקושים הסיניים, דבר שעלול לזעזע את כל מנוע היצוא של ברזיל. לא פחות חשוב מכך, מלחמת הסחר כבר מלבה את שנאת הסיכון העולמית, ואנו עדים לנסיגה מנכסים פיננסיים (מטבעות, אג"ח מניות) של השווקים המתעוררים, כמו הריאל. דבר זה עלול להצית בתורו את האינפלציה (5.5% בחודש מרץ, מעל תקרת היעד של 3%), שכן פיחות הוא מנוע אינפלציוני מרכזי בכך שהוא מייקר את היבוא. הדבר כבר הביא להעלאות ריבית על ידי הבנק המרכזי של ברזיל, שעומדת על 14.25% ועלולה לעלות היום שוב ל־14.75%, מה שיפגע עוד יותר בצמיחה.
וישנה עוד נקודה שהברזילאים אולי פספסו: ארצות הברית היא שוק היעד השני (11%) של היצוא הברזילאי (בעיקר סחורות) והנשיא טראמפ הטיל מכס אוניברסלי של 10% גם על ברזיל. כלומר, סין וארצות הברית מהוות יחד 40% מהיצוא הברזילאי, ואם מלחמת הסחר תגרום להן להיקלע למיתון - גלי ההדף יכו בברזיל חזק. זאת אף על פי שהיא נהנית משוק פנימי ענק המונה כ־216 מיליון בני אדם.
ההיסטוריה הכלכלית המודרנית מלמדת, כי אי־יציבות ואי־ודאות אינן פועלות לטובת שווקים שנתפסים כמסוכנים יותר ומוטי סחורות. המתאם בין מחירי הנכסים הברזילאיים לבין התיאבון העולמי לסיכונים הוא מיידי וחזק, ומלחמת הסחר של טראמפ נתפסת כמערערת את היציבות. הברזילאים גם יודעים שכמו בכל מלחמה, גם במלחמת סחר מתרחשים דברים משונים ובלתי צפויים. כמו, למשל, האפשרות שסין תפנה לספקית קרובה יותר גיאוגרפית, מה שיפגע ביצוא הברזילאי, או שהיבוא האמריקאי יופחת על ידי מדינה שבה המנהיג, הנשיא לולה דה סילבה, הוא אחד הנציגים הבולטים של השמאל הפופוליסטי בעולם.
ואין צורך להרחיק למחוזות ערטילאיים. כבר ראינו מה קרה לבורסת סאו פאולו (IBOVESPA) ולריאל הברזילאי ימים ספורים אחרי ההצהרות של טראמפ ב"יום השחרור" שלו בתחילת החודש שעבר: בתוך 48 שעות השלים הריאל הברזילאי פיחות חד של 7% והמדדים המובילים קרסו בשיעורים דו־ספרתיים. לכן, מה שעשוי להיראות כרווח קצר טווח עבור יצרני סויה מייצר פגיעות אסטרטגית עבור הכלכלה הברזילאית ככלל - וגם עבור מגדלי הסויה בטווח הארוך יותר.
