שאלות ותשובות
ראש ממשלה שלישי התפטר ומקרון עדיין מחזיק במושכות. איך זה קורה?
סבסטיאן לקורנו, ראש הממשלה השלישי שמונה על ידי הנשיא מקרון מאז הבחירות בשנה שעברה, התפטר והחזיר את צרפת למשבר פוליטי שהפך גם למשבר כלכלי. מה האפשרויות הפוליטיות, מה ההשלכות על הגירעון התופח והאם מקרון ייאלץ להתפטר
הממשלה הצרפתית טלטלה ביום שני את השווקים והחזירה את המדינה למשבר פוליטי, שהפעם לא מותיר לנשיא עמנואל מקרון יותר מדי אפשרויות ללהטט ביניהן.
ראש הממשלה המתפטר, סבסטיאן לקורנו, הוא השלישי שמונה על ידי מקרון מאז בחירות הבזק שעליהן הכריז בשנה שעברה, שנועדו לבלום את התחזקות מפלגות הימין הקיצוני. לקורנו שרד בתפקיד חודש בלבד, ומחזיק כעת בתואר הכהונה הקצרה ביותר מאז 1958.
הטלטלה הפוליטית הזו מתרחשת בעוד צרפת שרויה במצב פיננסי בעייתי ועלויות ההלוואה שלה מטפסות. מקרון מנסה לנווט את דרכו על אף היעדר רוב בפרלמנט, ומאגר הולך ומצטמצם של מועמדים שיסכימו לקחת את התפקיד, זאת לנוכח הקשיים בהעברת תקציב שיכלול קיצוצים כואבים בניסיון להוריד את הגירעון הציבורי. ראש הממשלה הקודם, פרנסואה בירו, שאומנם שרד בתפקיד כמעט שנה שלמה, התפטר לאחר שהפסיד בהצבעת אמון בפרלמנט לנוכח ההתנגדות הגורפת לתוכנית הקיצוצים שהציג שכללה ביטול שתי חופשות לאומיות.
חילופי הממשלות המרובים כבר מתחילים להשפיע על הכלכלה הצרפתית. לפי חלק מההערכות, מאז הודיע מקרון על פיזור הפרלמנט ביוני 2024, ספג התמ"ג הצרפתי פגיעה של 0.5 נקודות האחוז, על רקע ירידה בהשקעות עסקיות ובגיוס עובדים. בו בזמן, החסכונות של משקי הבית טיפסו ברבעון הראשון ל־91 מיליארד יורו, קרוב לרמות השיא שנרשמו בזמן המגפה.
מדוע לקורנו התפטר?
לקורנו, לשעבר שר ההגנה, נחשב לבן ברית קרוב של מקרון. אך בדומה לקודמיו גם הוא נכשל בניסיון להשיג פשרה על התקציב שתהיה מקובלת על המחנה של הנשיא, גוש המרכז־ימין וגוש המרכז־שמאל. כך, הוא לא הצליח להיענות לדרישות הסוציאליסטים למסות את העשירים ולהקפיא את הרפורמות המתוכננות במערכת הפנסיה. "הייתי מוכן להתפשר, אך כל מפלגה רצתה שהמפלגות האחרות יאמצו את המדיניות שלה", אמר לקורנו השבוע בהודעת ההתפטרות.
מה האפשרויות העומדות בפני מקרון?
המינוי של לקורנו בספטמבר הוגדר על ידי פרשנים פוליטיים רבים בצרפת כסיכוי האחרון של מקרון להעביר תקציב ולשמור על הכיסא. לנוכח הכישלון הנוכחי, אם ייענה ללחץ ויפזר את הפרלמנט, הבחירות יהיו חייבות להתקיים בתוך 40 יום. לפי סקר שנערך במדינה בחודש שעבר, הליכה לבחירות היא האפשרות המועדפת על 61% מהציבור.
אולם, מבחינה חוקית מקרון לא מחויב להכריז על בחירות חדשות, וגם אינו ממהר לעשות זאת מכיוון שהמפלגה שלו קרוב לוודאי שתספוג תבוסה אם יתקיימו. לפי סקר של המכון הצרפתי לדעת קהל Ifop, גוש המרכז התומך במקרון ישיג 14% בלבד מהקולות בסיבוב הראשון של הבחירות, 4 נקודות פחות מכפי שהשיגו ב־2024.
לפיכך, ההערכה היא כי ימשיך לחפש מועמדים לתפקיד ראש הממשלה. אפשרות אחת היא לבחור מועמד מגוש השמאל, כמו ברנרד קזנב, חבר המפלגה הסוציאליסטית שכיהן כראש הממשלה בשנים 2017-2016. אם כי מקרון לא שש לאפשרות הזו בשל הדרישות של הסוציאליסטים לביטול חלק מהרפורמות הפרו־עסקיות שקידם. אפשרות נוספת היא בחירת טכנוקרט שאינו משויך לאף מפלגה. לקורנו אף יוכל להמשיך בתפקיד כראש ממשלה זמני עם הקבינט שרק מינה. "אפשר שתהיה ממשלת זומבים לתקופה מסוימת", אמר ל"פייננשל טיימס" מוג'טאבה ראמן מחברת המחקר יורואסיה גרופ.
מה ההשלכות של ההתפטרות?
אחת ההשפעות הישירות היא חיזוק כוחה של מנהיגת הימין הקיצוני מארי לה פן. לפי הסקרים האחרונים, מפלגת האיחוד הלאומי (RN) שבראשה היא עומדת, שכבר היום היא המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, תזכה במספר הקולות הגבוה ביותר בסיבוב הראשון בבחירות הבאות. בהתאם, לה פן קראה מיד לאחר נפילת הממשלה לקיום בחירות בהקדם.
לה פן מרוויחה גם מהמחלוקות בתוך גוש השמאל. בבחירות הקודמות התאחדו הסוציאליסטים ומפלגת השמאל הקיצוני La France Insoumise כדי ליצור גוש שימנע ממפלגתה של לה פן להשיג רוב בפרלמנט, אך בינתיים צצו חיכוכים בין המפלגות ולא ברור אם יצליחו להתגבר עליהם לפני הבחירות הבאות.
מלבד ההשלכות הפוליטיות, למשבר יש גם השלכות כלכליות. בשלב זה לא נראה אפשרי להקים ממשלה חדשה ולהעביר בזמן בפרלמנט תקציב ל־2026. הצעת התקציב צריכה להיות מוצגת עד 13 באוקטובר, וזאת על מנת לאפשר 70 יום לדיונים ותיקונים בבית התחתון של הפרלמנט לפני סוף השנה.
אך אם יוחלט על קיום בחירות, לא יהיה מספיק זמן להשביע ממשלה חדשה ולהציג תקציב, וגם במקרה שמקרון יחליט על מינוי מועמד חדש לראשות הממשלה, יש סיכוי נמוך ביותר שיצליח לקדם תקציב במסגרת הזמן הנתונה. פירוש הדבר כי הסיכויים לתיקון המצב הפיסקאלי של צרפת בעתיד הקרוב נחלשו משמעותית. שוקי ההון הצרפתיים נפלו ביום שני לאחר הודעת ההתפטרות, ומחירי האג"ח הצרפתיות צנחו.
מה יקרה אם לא יאושר תקציב?
בניגוד למצב בארצות הברית, שם נכנס הממשל הפדרלי להשבתה בשל מחלוקות על ההוצאות, בצרפת קיים מנגנון שיאפשר את הארכת התקציב הנוכחי גם לשנה הבאה. המנגנון הזה נכנס לתוקף כבר בשלהי 2024 כשראש הממשלה אז מישל ברנייה הודח לאחר שגם הוא לא הצליח להשיג רוב לתקציב שלו.
ישנן מספר הגבלות למנגנון. ראשית, התקציב לא יוכל לכלול שינויים במיסוי או קיצוצים בהוצאות כמו פנסיות, זאת בניגוד לתוכנית הממשלתית. כמו כן, הוא לא יאפשר את מימוש התוכנית להגדלת ההוצאות הביטחוניות ב־6.5 מיליארד יורו בשנתיים הקרובות, בהתאם לדרישות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגדלת התרומה של המדינות החברות בנאט"ו. "החוק שימושי כדי למנוע השבתה, אך זהו פתרון גרוע לכלכלה הצרפתית", הסביר מתיו פליין, כלכלן בחברת המחקר OFCE.
צרפת, כאמור, נמצאת במצב בעייתי מבחינת החוב שלה, והמשבר הפוליטי הגדיל את עלויות ההלוואה, מה שיקשה אף יותר להוריד את הגירעון, זאת בהתאם לחוקי האיחוד האירופי. לפי התחזיות, הגירעון יעמוד בשנה הבאה על 5.4% מהתוצר, ולקורנו אף הזהיר כי בלי תקציב מוסכם הוא עלול לטפס אף לשיעור של 6%. המשבר המעמיק אף עלול להוביל להורדות דירוג נוספות לצרפת, לאחר שספגו כבר כמה הורדות בחודשים האחרונים.
האם התפקיד של מקרון בסכנה?
לפי החוקה הצרפתית, הנשיא נבחר באופן נפרד מהפרלמנט. הכהונה של מקרון היא עד 2027, ובינתיים הוא שלל את האפשרות של פרישה לפני המועד המתוכנן. אולם, הלחץ עליו הולך וגובר עם כל ראש ממשלה שעוזב. בשבועות האחרונים נערכו בצרפת כמה הפגנות ענק נגד הרפורמות המתוכננות שלו בפרט ונגדו בכלל. בנוסף, גם בני ברית לשעבר קוראים פומבית להתפטרותו. ההנחה הרווחת היא כי מקרון הוא שאחראי למשבר הנוכחי, והתפטרותו היא הדרך היחידה לצאת מהמבוי הסתום שנוצר.
כך, אדואר פיליפ שכיהן כראש ממשלה בכהונתו הראשונה של מקרון, קרא לו להקדים את הבחירות לנשיאות מיד לאחר אישור התקציב. "18 חודשים נוספים של זה הם יותר מדי זמן", אמר בריאיון ל־RTL. "האינטרס של צרפת מחייב את התפטרותו של מקרון על מנת לשמור על המוסדות שלנו ולפתור סיטואציה שהיתה בלתי נמנעת", הוסיף גם דיוויד ליסנר, סגן נשיא מפלגת השמאל הקיצוני Lfi. "הוא האחראי הראשי למצב".
מה יעלה בגורל רפורמת הפנסיה של מקרון?
הרפורמה במערכת הפנסיה של צרפת עמדה בלב האג'נדה של הנשיא, שכבר ניסה בעבר להעביר אותה ונתקל בהתנגדות ציבורית עזה. הרפורמה היא אחת הסיבות לשיעורי התמיכה הנמוכים במקרון, ומהווה את עיקר המחלוקת עם הסוציאליסטים וגוש השמאל. אך בעוד ראשת הממשלה לשעבר אליזבת בורן, המשמשת כשרת חינוך בממשלה הזמנית, הביעה נכונות בריאיון לעיתון "לה פריזיאן" להקפיא את הרפורמה, שר האוצר בפועל רולנד לסקור הזהיר כי ההקפאה תעלה ביוקר לכלכלה. "שינוי הרפורמה המתוכננת בפנסיה יעלה מאות מיליוני יורו ב־2026 ומיליארדים ב־2027", אמר בריאיון לתחנת רדיו מקומית. עם זאת, הוסיף כי בממשלה בוחנים "תרחישים שונים" למצב.
