פרשנות
ספרד בנתה מודל צמיחה מבוסס הגירה. עכשיו היא מסרבת לשלם את המחיר
התמונות של אלפי מהגרים מרוקאים, שנכנסים בצורה לא חוקית למובלעת סאוטה, מעוררות חרדה באירופה; אלא שראש הממשלה פדרו סנצ'ס, שהוא פופוליסט מהשמאל, הנדס את המודל הכלכלי של ארצו כך שיתבסס יותר ויותר על כוח עבודה זול וזר; והוא אכן תורם לצמיחה השנתית של ספרד; אך מאחר שמדובר בעובדים לא משכילים, הדבר גורר האטה בתוצר לעובד; אחת התוצאות: עלייה נגדית של הפופוליזם הימני
הסרטונים של אלפי מהגרים מרוקאים שוחים סביב שובר הגלים של חוף אל-טרחל במובלעת סאוטה, עוקפים את מעבר הגבול ונכנסים בהליכה רגילה לתוך עיר אירופית מציפים את הרשתות מאז אמש (ה'). סאוטה, מובלעת ספרדית בצפון אפריקה, שבה חיים כ-83 אלף תושבים, איבדה את השליטה על הגבול שלה בתוך שעות. לפחות 19 בני אדם טבעו.
הבהלה לא נעצרה בספרד. באיטליה מיהרו להעלות את הכוננות ושוקלים להציב ביקורת גבולות בניגוד לאמנת שנגן של האיחוד האירופי. בפינלנד ובצרפת גם חיזקו את הפיקוח. סוגיית ההגירה של אפריקאים לאירופה הפכה לנושא הפוליטי הכי רגיש והכי מאיים על היציבות החברתית של היבשת.
אלא שהתמונה שנראתה כלקוחה מתוך סרט אימה משולב עם מדע בדיוני - ורק חיזקה את החרדה כלפי השינויים הדמוגרפיים - מסתירה תמונה כלכלית הפוכה ממש. כלכלת ספרד לא רק שזקוקה לאנשים האלה אלא שהמודל הכלכלי הספרדי כולו כפי שהנדס אותו ראש הממשלה פדרו סנצ'ס – פופוליסט משמאל - מבוסס יותר ויותר על כוח עבודה זול וזר. הספרדים מזמן לא מוכנים לבצע את העבודה של אותם מהגרים באותם סקטורים שמסבירים לפחות מחצית מהצמיחה שלה. עם כל הכבוד ל"רב-תרבותיות" ונאומי ה"ווק" של סנצ'ס - המניע כלכלי מובהק. וצריך לומר על המודל הזה דבר לא פופולרי: הוא עובד. הבנק המרכזי של ספרד מעריך שההגירה תרמה כ-1.7 נקודות אחוז מתוך צמיחה שנתית ממוצעת של 3.7% בין 2022 ל-2025 – כלומר כמעט מחציתה. בספטמבר האחרון העלו שלוש חברות הדירוג הראשיות את דירוג האשראי של ממשלת ספרד, כש-S&P הדגישה במפורש את תרומת ההגירה לתעסוקה.
אלא שבשבר יש מונה, אבל גם מכנה: באותן שנים תרמה ההגירה רק חצי נקודת אחוז לצמיחת התוצר לעובד. ולפי BBVA Research, ברבעון האחרון של 2025 למרות שהתמ"ג לנפש היה גבוה ב-5.6 נקודות מרמת טרום-הקורונה - התוצר לעובד היה נמוך ממנה בשלוש עשיריות. כלומר, התמונה הכוללת מהרבה פחות מרנינה: ספרד מוסיפה הרבה מאוד מהגרים, הרבה פחות עובדים, ולבטח מעט מאוד פריון. המספרים די מטלטלים: ברבעון הראשון של 2026 גדלה אוכלוסיית ספרד ב-97,021 איש אך רק 2.9% (!) הם בעלי האזרחות הספרדית. כל השאר זרים. הלמ"ס הספרדי הודתה בזה וציינה במפורש שהגידול נובע כולו מילידי חוץ, משום שמספר ילידי ספרד יורד. נכון לאפריל 2026, אחד מכל חמישה תושבים נולד מחוץ לספרד.
ואיפה משתלבים העובדים האלה? בסקטורים מרכזיים לצמיחת המשק הספרדי: נתוני הלמ"ס שם מראים שזרים היוו 43.5% מהעובדים במשקי בית, 39.6% מפועלי החקלאות ו-22.4% מהשכירים בענף המסעדנות. אלא שדוח ה-OECD מצביע גם על החלק הפחות זוהר: אלו סקטורים מאופיינים בפריון נמוך, ולפיכך בשכר נמוך. והנה הבעיה האמיתית: האבטלה בקרב מהגרים כבר עמדה על 18.4% ב-2024 מול 10% בקרב ספרדים. חמור מכך, יותר ממחצית המהגרים נמצאים בסיכון לעוני - מול חמישית בלבד מילידי ספרד. כלומר, ספרד אינה מייבאת הון אנושי משכיל ואיכותי אלא כוח עבודה זול וחלש שלא תמיד מוצא עבודה ומאוד חשוף למצוקות.
זו לא תאונה וזה מה שמסביר את הזינוק החד של מפלגת VOX הימנית-פופוליסטית שכבר השיגה כ-18% מהתמיכה בסקרים (המפלגה הימנית המסורתית זוכה לשליש מהקולות, סאנצ'ס רק לרבע). זו תוצאה של מדיניות לא קוהרנטית שהתבססה על יבוא עובדים זולים – חלקם עם מאפיינים תרבותיים לא אירופיים - בלי לבנות את התשתית שמסוגלת לקלוט אותו ולהפוך אותו למשלם מסים פוטנציאלי: לא דיור, לא הכרה בתארים, לא חינוך – ומסתבר שגם לא פיקוח על הגבול.
כפי שהישראלים יודעים היטב, פופוליזם זקוק לצמיחה - בלעדיה אין תקציב ואין קואליציה. ההגירה מספקת לסנצ'ס בדיוק את זה: תוצר גדול יותר, ובסיס מס רחב יותר המאפשר לו לממן מערכת סוציאלית שלולא המהגרים ספק אם עוד היתה קיימת. הרי ספרד "לבדה" מזדקנת במהירות וכבר לא גדלה. בלי מהגרים המודל קורס בתוך שנים. אלא שסנצ'ס קנה את הצמיחה אבל לא שילם על ההשלכות. העלויות - לחץ על שכר הדירה, כיתות עמוסות, כלכלה שחורה, שכר נמוך בענפים שלמים ומתיחות חברתית שמתעצמת בקצב מחריד - נופלות על העשירונים התחתונים ועל הרשויות המקומיות, בעוד הרווח נמדד ברמה הלאומית. את הסתירה הזו רואים בסאוטה: כלכלה שזקוקה למהגרים וציבור שכבר לא מוכן לקבל אותם. ממשלה שבנתה את הצמיחה על הגירה אך לא בנתה - לא תוכנית, לא תשתית ולא חברה אזרחית שמסוגלת להכיל אותה ומעולם לא ביקשה על כך מנדט ממנה. הפער הזה כבר אינו בעיה כלכלית בלבד אלא הופך מזמן למשבר פוליטי וחברתי.
