סגור
financial times
סמנכ"לית הטכנולוגיה ב OpenAI מירה מוראטי
סמנכ"לית הטכנולוגיה ב-OpenAI מירה מוראטי (צילום: בלומברג)

FT
האישה שאחראית להכניס את הבינה המלאכותית לחיים שלכם

מירה מוראטי, סמנכ"לית הטכנולוגיה הראשית של OpenAI לא צפתה את הפופולריות העצומה של ChatGPT, שצבר 100 מיליון משתמשים חודשיים והפך בן לילה למוביל המרוץ ליצירת מודלי בינה מלאכותית גנרטיביים מסחריים ורווחיים

מבחינתה של מירה מוראטי, סמנכ"לית הטכנולוגיה הראשית של OpenAI, ה־29 בנובמבר היה כמו כל יום אחר. היא חזרה הביתה בערב ממשרדי הסטארט־אפ בסן פרנסיסקו אחרי שהצוות שלה השלים את ההכנות להשקה של מוצר ניסיוני בשם ChatGPT.
התוכנית הייתה להשתמש ב־ChatGPT כהדגמה של המחקר, אך היא השתנתה לגמרי לאחר שהוא הגיע למיליון משתמשים בתוך חמישה ימים. מוראטי, שסדר הגודל של הציפיות שלה היה נמוך משמעותית מהמציאות, הבינה שהחברה עומדת בחזית המרוץ להפיכת מודלי AI גנרטיביים למסחריים. מדובר במערכות גדולות של בינה מלאכותית שיכולות לייצר במהירות טקסטים, תמונות ותכנים אנושיים.
"הקשר הזה לעולם הממשי היה מאוד חשוב כדי שנבין מה צריך לתעדף ולאן להתקדם מפה", אמרה מוראטי, רק בת 34, שמנהלת את צוותי הטכנולוגיה בחברה המעסיקה 375 עובדים, ושבראשה עומד המנכ"ל סם אלטמן. "בהחלט עברנו שינוי חשוב כשהחלטנו לבנות מוצר ולהטמיע את הטכנולוגיה".
כעת מובילה מוראטי את המאמצים של OpenAI לבסס את ChatGPT כמוצר העומד בפני עצמו, ומחפשת דרכים למנף את הפופולריות שלו, הבאה לידי ביטוי בעשרות מיליוני משתמשים, זאת לאחר הזינוק יוצא הדופן שלו לצמרת. אך היא מתעקשת שלמרות כמה דרישות פיננסיות חדשות, המטרה העיקרית של החברה נותרה ללא שינוי.
"המשימה שלנו היא להגיע לבינה מלאכותית כללית ולהבין כיצד להטמיע אותה בבטחה", אמרה ביחס לתוכנה עתידית שתוכל לבצע מגוון של משימות קוגניטיביות ברמה האנושית. "אנחנו נזהרים כל הזמן לא לסטות מהיעד הזה".
בינתיים החברה מעצבת מחדש את תעשיית הטכנולוגיה. השקת ChatGPT, שהגיע כבר לכ־100 מיליון משתמשים חודשיים לפי SimilarWeb, דחפה ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל לשרטט מחדש את אסטרטגיות הבינה המלאכותית שלהן ולהזדרז ולהשיק צ'טבוטים מתחרים משל עצמן. חברות ברחבי העולם החלו להתנסות בטכנולוגיה מתוך ההנחה שהיא תוכל לחולל מהפכות בתעשיות - החל ממדיה ופיננסים ועד למשפטים ושירותים מקצועיים.
זמן קצר לאחר ההשקה של ChatGPT, מיקרוסופט הכריזה על השקעה "רב־שנתית של מיליארדי דולרים" ב־OpenAI שמוערכת ב־10 מיליארד דולר. החברה גם משלבת את הטכנולוגיה במגוון אפליקציות אופיס שלה לארגונים, המייצגים מאגר רווחי של מאות מיליוני לקוחות עסקיים גדולים.
הצ'טבוט עזר להבהיר למוראטי ולשאר חברי ההנהלה הבכירה בחברה את הערך העסקי הטהור של מודלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית. "האסטרטגיה שלנו בקשר להטמעה התרחבה כעת לפלטפורמת ChatGPT שבה יש לנו קשר ישיר עם המשתמשים", אמרה. "אנחנו יכולים לקבל מהם משובים, לברר על ההעדפות שלהם ולהשתמש במשוב הזה כדי לשפר את הקוד", הוסיפה.
מוראטי, ילידת אלבניה, היא מהנדסת מכונות בהכשרתה שעבדה בעבר בסטארט־אפ המציאות הרבודה מג'יק ליפ וביצרנית המכוניות החשמליות טסלה. היא הצטרפה ל־ OpenAI ב־2018 כשהייתה מעבדת מחקר ללא רווח. כיום היא מפקחת על ההפצה המסחרית של מוצרי החברה, בהם מחולל התמונות המבוסס על בינה מלאכותית Dall-E, מחולל הקוד המבוסס על בינה מלאכותית Codex ו־ChatGPT.
מאז הצטרפה לחברה התפקיד שלה התפתח והיא גם אחראית לבדיקת הטכנולוגיה בעולם הממשי, כך ששותפים בתעשייה יוכלו ליצור גרסאות AI משל עצמם למוצרים עבור מגוון סקטורים, החל מחינוך ועד לשירותים בתחומי הפיננסים, המשפטים והבריאות.
הצוות של מוראטי החל בעבודה על הצעת מינוי עסקי ל־ChatGPT שיאפשר ללקוחות להתאים אישית גרסאות של ChatGPT בהתאם לצרכים ספציפיים. הם גם השיקו תוספים שמאפשרים למשתמשים להישאר בתוך ChatGPT בזמן ביצוע פעולות כמו גלישה באינטרנט, קניות והזמנת מקום במסעדה דרך אפליקציות אחרות.
בדומה לחברות תוכנה רבות אחרות בעמק הסיליקון, OpenAI מגדירה עצמה כיום כ”חברת פלטפורמה" המציעה שני סוגים של שירותים: הראשון הוא ממשק תכנות היישומים (API) שלה, המאפשר לצדדים חיצוניים לשלב את התוכנה של החברה במוצרים שלהם תמורת תשלום, ואילו השירות השני המוצע הוא ChatGPT. מיקרוסופט, בעלת המניות הגדולה ביותר של החברה, תהפוך לערוץ הכנסות שלישי ועצמאי.
"ChatGPT מאפשר לנו להגיע ישירות ליותר אנשים ולאסוף משוב כך שהמודלים שלנו יהפכו להיות מותאמים ומועילים יותר", אמרה מוראטי. "ה־API הוא פלטפורמה שמאפשרת לאנשים אחרים לבנות על בסיס המודלים שלנו".

1 צפייה בגלריה
מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן ב אוניברסיטת תל אביב ביקור בישראל 5.6.23
מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן ב אוניברסיטת תל אביב ביקור בישראל 5.6.23
מנכ"ל OpenAI סם אלטמן בישראל. החברה מגדירה את עצמה "בדרך להיות הסטארט־אפ שדורש הכי הרבה הון"
(צילום: JACK GUEZ / AFP)

הלקוחות בחטיבת ה־API של החברה כוללים מגוון רחב של עסקים כמו סטארט־אפ החינוך קאהן אקדמי, חברת המדיה החברתית סנאפ וחברות ניהול נכסים כמו מורגן סטנלי וולת' מנג'מנט. OpenAI, שדיווחה על הכנסות של 28 מיליון דולר ב־2022, מעריכה כעת כי תרוויח 200 מיליון דולר ב־2023.
עם זאת, החברה צריכה להעלות את ההכנסות על מנת לממן את העלויות הגבוהות של כוח המחשוב הנדרש כדי להכשיר ולהפעיל מודלי בינה מלאכותית גדולים. אלטמן הודה לאחרונה שהחברה בדרכה להיות "הסטארט־אפ הדורש הכי הרבה הון בהיסטוריה של עמק הסיליקון". לפי ההערכות, עלויות התפעול של ChatGPT, המתבססות על ההנחה של 10 מיליון משתמשים חודשיים, עומדות על מיליון דולר ביום. מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה טען כי מיקרוסופט בנתה מחשב־על שיתמודד עם העבודה של OpenAI, וכי הוא יכול כעת להפעיל חלק מחישובי הבינה המלאכותית בעלות הנמוכה בחצי משל היריבות.
הסיכונים הפוטנציאליים של תוכנות AI, במיוחד לנוכח התחזקותה של הטכנולוגיה, עומדים בראש סדר העדיפויות של קובעי המדיניות, הקהילה העסקית ואנשי המחקר. הסיכונים הללו כוללים אתגרים כמו ההתפשטות של מידע מוטה ושגוי שנוצר על ידי הבינה המלאכותית. בטווח הארוך יותר, החששות נוגעים לסיכונים קיומיים מצד הטכנולוגיה שעלולה להתנהג בצורה לא אתית, שכן חסר לה חוש המוסר האנושי.
בחודש שעבר 350 בכירים בתעשייה, בהם אלטמן, חתמו על מכתב שלפיו יש לפעול כדי להבטיח שה־AI לא יכחיד את המין האנושי, כפי שפועלים מול סיכונים גדולים אחרים כמגפות ומלחמה גרעינית.
מוראטי תומכת בשימוש ב"קווי הגנה" טכניים כדי להפחית ואפילו למנוע חלק מהסכנות הללו. "ההתקדמות מתרחשת כמובן במהירות", אמרה. "אך כיום אנחנו משתמשים במערכות הללו יותר בצורה של כלי סיוע. אנחנו לא מסתמכים עליהן באופן עיוור או לגמרי. הן דומות יותר לכלים לחיזוק הפרודוקטיביות והיצירתיות שלנו".