במחיר של 100 דולר לנפט האנרגיה המתחדשת אטרקטיבית יותר
הפגיעה בבית הזיקוק בסעודיה והחלטת קטאר להפסיק את ייצור הגז הטבעי בשל ההתקפות עליה, ממחישות את השבריריות של התלות בנפט וגז. נקודת האור: מחירים עולים של נפט יכולים לדחוף להתקנה מואצת של אנרגיה מתחדשת • אלא שישראל מדשדשת מאחור בתחום
ביום שני בבוקר שטפו את הרשת תיעודים מטרידים מסעודיה: בית הזיקוק של חברת הנפט הלאומית, ארמקו, הותקף על ידי איראן. לפני שענן עשן שחור אדיר היתמר מעל מתקני הנפט הסעודיים, מול חופי עומאן נקבע מותו של חבר צוות במכלית נפט שהותקפה על ידי סירת טילים. בתגובה להתקפה איראנית על שניים ממתקניה, קטאר, השולטת על כרבע מהאספקה העולמית בעשור הקרוב, הודיעה על הפסקת ייצור הגז הטבעי. משמרות המהפכה הודיעו על סגירת מצרי הורמוז, ובעולם החלו להיערך לשיבושים באספקת הנפט והגז ולעליות מחירים דרמטיות, שכן מדינות רבות מייבאות כמעט את כל דלקי המאובנים שבשימוש בשטחן, מה שמותיר אותן פגיעות לסכסוכים גיאו־פוליטיים.
הסיכונים שמייצרת תלות במתקני דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז) אינם זרים לישראל. אלו תשתיות אטרקטיביות במיוחד לתקיפה בעת מלחמה, ומדי מלחמה עומדים במרכז ניסיונות לפגיעה חוזרים ונשנים. במערכה האחרונה מול איראן ביוני אף נחל האויב הצלחה: ב־16 ביוני פגע טיל איראני ישירות במתחם בתי הזיקוק (בזן) בחיפה. הפגיעה גרמה לנזק משמעותי לתחנת הכוח המזקקת כ־60% מהסולר לתחבורה בישראל וכמחצית מהבנזין. כך הביטחון האנרגטי ניצב בפני איום משמעותי, והפגיעה גרמה להשבתת פעילות נרחבת ולמותם של שלושה עובדים. הנזק הישיר הוערך בעד 200 מיליון דולר, מה שיאלץ את קרן הפיצויים של קופת המדינה לכסות את ההפסד.
עם פרוץ המערכה הנוכחית תשתיות דלקי המאובנים פעלו במהרה כדי לצמצם את הסיכון: הממשלה אישרה הכרזה על שעת חירום במשק הגז, וההזרמה משניים מתוך שלושת המאגרים המרכזיים בים התיכון הושבתה בשל המצב הביטחוני. בשל אי־הוודאות לא ידוע כמה זמן תימשך השבתת המאגרים, ועם מאגר דל של אנרגיה מתחדשת, המחסור יוביל לשימוש מוגבר בדלקים מזהמים יותר מגז לשם ייצור חשמל – פחם וסולר.
המערכה הנוכחית מתפשטת במזרח התיכון, ונפט עומד במרכזה, שכן הוא מעצים את המשמעויות הגלובליות. תשתיות הנפט מאוימות, והוא אף הופך לנשק כלכלי כשמצרי הורמוז, שבהם עוברת כחמישית ממשלוחי הגז והנפט העולמיים, נשלטים על ידי האיראנים. שיבוש במצרי הורמוז גורם כבר בטווח המיידי לעליית מחירי הנפט, וככל שתימשך המערכה, כך המשמעות עלולה להיות אינפלציה גבוהה יותר.
שלושה רבעים מאוכלוסיית העולם מתגוררים במדינות התלויות ביבוא נפט לצרכים שונים – מתחבורה כבישית ועד לייצור חשמל ולתעשייה. שליטה בזרם הנפט והגז שימשה זה מכבר כמנוף במשברים גיאו־פוליטיים – אף רק לאחרונה, כשרוסיה קיצצה את אספקת הגז לאירופה בשנת 2022. שיבושים חמורים בתנועת המכליות עלולים לייצר גלי הלם בשוקי הנפט העולמיים, בעוד פגיעה ישירה בתשתיות נפט עלולה לפגוע משמעותית בכלכלות השונות ובמאמצי המלחמה.
לא רק למנוע זיהום: גם שיפור לביטחון
מומחה: ”תחנת כוח פחמית אפשר לחסל בטיל בודד. חיסול חוות רוח ידרוש כבר 40 טילים”
מדינות רבות כבר מבינות: מעבר מאנרגיה המבוססת על פחם, נפט וגז הכרחי לא רק לשם הפחתת שינויי האקלים ופליטות מזהמים המובילים לתחלואה ותמותה, אלא גם למען הגנה על הביטחון הלאומי והיציבות הכלכלית. וכך, ככל שמתחים בינלאומיים גוברים, מדינות בעולם, מחברות האיחוד האירופי דרך קובה ועד לאוקראינה ואתיופיה, מאיצות תוכניות להפחית את תלותן בנפט ולחזק את הביטחון האנרגטי שלהן.
הנה כמה דוגמאות: ב־2015 הודו חסמה יבוא נפט מנפאל, מה שהוביל לצמיחה מהירה מאוד של תפוצת כלי רכב חשמליים, וירידה ביבוא נפט. בסין, המייבאת חלק ניכר מדלקיה מאיראן, הבינו שמדובר בתלות שכדאי להיגמל ממנה, והמעבר לתחבורה חשמלית הואץ. בשנה שעברה, רכבים חשמליים היוו 50% מהמכוניות החדשות בסין ו־12% מכלל הצי. סין משתמשת יותר ויותר בנפט לייצור פלסטיק, לא לתחבורה.
בקובה, התלויה בנפט, לחץ אמריקאי קיצץ את אספקת הנפט. בתגובה, רשויות ועסקים מייבאים פי 34 יותר פאנלים סולאריים סיניים מאשר לפני שנה. גם המעבר לכלי רכב חשמליים מזנק. ואוקראינה? היא מגבירה את השימוש באנרגיה מתחדשת ונקייה, שכן ייצור חשמל מבוזר קשה הרבה יותר להשמדה בהתקפות של רוסיה. "תחנת כוח פחמית היא מטרה גדולה שטיל בודד יכול לחסל", אומר למגזין הסביבה של אוניברסיטת יל ג'ף אואת'ם מ־DTEK, חברת האנרגיה הגדולה באוקראינה. "תזדקקו לכ־40 טילים כדי לגרום לכמות נזק מקבילה בחוות רוח".
הממשלה מפספסת את העמידה ביעדים
בעוד מדינות בעולם מבצעות צעדים לצמצום התלות בדלקים מזהמים, ישראל נותרת מאחור
המלחמה באיראן חושפת שוב את העלויות המסוכנות של התלות בדלקים מאובנים, בעוד גישה לאנרגיה בת־קיימא יכולה להחליף את התנודתיות של הסדר העולמי המונע על ידי בארות נפט וגז. בארה״ב, שם פועל הנשיא דונלד טראמפ בעקביות כדי לפגוע בשוק האנרגיות המתחדשות ולתמרץ שימוש בדלקים מזהמים, השוק דווקא דבק לעת עתה ביתרונות האנרגיה הנקייה. חברות החשמל בארה"ב ייצרו כמות שיא של אנרגיה ממקורות מתחדשים בשנה שעברה: כ־1,162 טרה־ואט־שעה מהחשמל של המדינה נוצרו ממקורות מתחדשים ב־2025, עלייה של 10% לעומת השנה שלפניה. זה מייצג 26% מכלל החשמל המיוצר בארה"ב. אפילו ללא סובסידיות, מתקנים של אנרגיה מתחדשת זולים יותר לבנייה מאשר חלופות ברוב התרחישים, וכך השוק מונע לבחור בהן. לפי ההערכות, בארה״ב כ־93% מכושר הייצור החדש שצפוי להתווסף לרשת השנה יגיעו מאנרגיה מרוח, אנרגיה סולארית וסוללות.
בעוד מדינות בעולם מבצעות צעדים בשטח כדי לצמצם משמעותית את התלות בדלקים מזהמים, בישראל מדשדשים. לאחר שהממשלה השביתה את שלוש אסדות הגז עם תחילת המערכה, סיפקה השמש בצהרי יום ראשון כ־43% מהחשמל למשק. המשמעות היא אומנם הפחתת שימוש בדלקים מזהמים דוגמת סולר לייצור חשמל בזמן מלחמה, ורווח נקי של האזרחים שנושמים אוויר נקי יותר. אבל המצב רחוק מלהיות מיטבי: רק 15.3% מהחשמל בישראל יוצרו ב־2025 מאנרגיה מתחדשת ונקייה. הממשלה באופן עקבי מפספסת את העמידה ביעדים שהציבה בתחום, וכך פספסה את ההתחייבות לייצר 20% מהחשמל באנרגיה מתחדשת אשתקד. לפי ההנחה הרווחת בענף, הסיכוי להגיע ליעד של 30% בסוף העשור, נמוך מאוד בשל גרירת רגליים ממשלתית בתחום.
תשתיות דלקים ניצבות ברחבי ישראל ועלולות לסכן בזמן חירום לא רק את הביטחון האנרגטי אלא גם את הביטחון הכלכלי, בין שיבושי שרשראות אספקה ליעד אטרקטיבי לטרור. אולם נראה שההבנה הזו טרם חלחלה בישראל: רק בחודש שעבר הודיע מבקר המדינה כי לדעתו יש לבחון שוב את יסודות החלטת הממשלה לפנות את בזן, ושיבח את תרומתו של המפעל המזהם בעתות חירום – למרות הסיכונים הגדולים. גם המעבר לרכבים חשמליים נבלם, בשל החלטות של הממשלה ובהן ייקור המיסוי על הרכב החשמלי. כך ישראל נותרה תלויה באופן כמעט מוחלט בדלקים מזהמים ובתשתיות פגיעות ומסוכנות בזמן מלחמה.
