מכונת המזומנים של ליגת האלופות מסתמנת כפצצת זמן
המעבר של אופ"א לליגת אלופות צפופה בת 36 קבוצות, עם הרבה יותר משחקים, זכויות שידור ותגמולים כספיים לשחקנים נוצר כתגובה לאיום של הקמת סופר־ליג שתגנוב לה את הקבוצות הנחשקות. אלא שבעונת 2025/26 האיום הזה התפוגג, ואופ"א נותרה כבולה לפורמט האינטנסיבי, ששוחק את יכולת השחקנים ופוגע בערכם
משחקי הפלייאוף של ליגת האלופות שהתקיימו בשבוע שעבר אינם רק אירוע ספורטיבי, אלא שיא של ניסוי כלכלי ששינה את פני הכדורגל. המעבר (בעונת 2024/25) למבנה של ליגה אחת צפופה בת 36 קבוצות, עם הרבה יותר משחקים, זכויות שידור ותגמולים כספיים לשחקנים נוצר כתגובה אסטרטגית של אופ"א לרעיון של הקמת סופר־ליג, שאיים לקחת לה את 12 המועדונים הגדולים והעשירים באירופה — אלא שבמהלך עונת 2025/26 האיום הזה התפוגג משפטית וציבורית, ואופ”א נותרה כבולה לפורמט המנופח, ששוחק את השחקנים ומעורר התקוממות ציבורית.
הסופר־ליג היתה הצעה לטורניר כדורגל אירופי עונתי; מיזם עסקי שנועד להתחרות בליגת האלופות של אופ”א ואף להחליפה. בגרסתו המקורית המפעל היה אמור לכלול 20 קבוצות, כאשר 15 מתוכן הוגדרו כחברות מייסדות. אופ"א נאלצה לצופף שורות ולהציע למועדוני הענק "עסקת חבילה" משופרת משמעותית כדי לבלום את איום הסופר־ליג, והיא הסכימה לוותר על שלמות הלו"ז תמורת נאמנותן של הענקיות, שדרשו מנגנון שמבטיח להן יותר משחקים מול יריבות גדולות ויותר הכנסות בטוחות. אך בינתיים האיום נחלש בשל התקוממות אוהדים נגד המודל ה”חזירי” והסגור, בשל איומים בסנקציות קשות מצד ממשלות ואופ”א, וכמובן בשל התמריץ הכלכלי של אופ”א, ששינתה את ליגת האלופות לפורמט הנוכחי, שמציע יותר משחקים מובטחים ויותר כסף.
"מישהו חייב לדאוג לנו"
המספרים שמאחורי המהלך הזה דרמטיים ומפורטים בדו"ח המתווה הפיננסי הרשמי של אופ"א למחזור 2024-2027 (UEFA Circular 13/2024). לפי הדו"ח, ההכנסות הגולמיות מטורנירי המועדונים צפויות לזנק ל־4.4 מיליארד יורו בכל שנה לאורך המחזור הנוכחי, עלייה של כ־19% לעומת הממוצע במחזור הקודם. הצמיחה הזו נשענת על המתמטיקה הפשוטה של הגדלת ההיצע: המבנה החדש מקפיץ את מספר המשחקים בליגת האלופות מ־125 ל־189 בעונה, זינוק של 51% בכמות התוכן המשודר. עבור גופי השידור והמפרסמים, כל משחק נוסף הוא יחידת קצה של הכנסה, וכל דקת שידור בינואר ופברואר נמכרת כעת במחירי פרימיום. כפי שהסביר ג'ורג'יו מרקטי, סגן מזכ"ל אופ"א, עם הצגת המודל הכלכלי החדש, המבנה נועד להבטיח שכל שער וכל מיקום בטבלה יתורגמו לערך כספי ישיר עבור המועדונים (מנגנון Value Pillar). בראיונות לכלי התקשורת הדגיש מרקטי כי המטרה היא למנוע משחקים מתים ולהפוך כל דקת שידור לנכס מניב.
אולם בתוך חגיגת המספרים הזו מסתתר הטיעון הנגדי הכלכלי המשמעותי ביותר: שחיקת הנכס. בעולם העסקים ניצול יתר של משאב מתכלה מוביל, בסופו של דבר, לירידת ערך, ובכדורגל המשאב הזה הוא שחקנים. כשעומס המשחקים עולה לרמות פנומנליות, ערך המוצר עלול לרדת בגלל פציעות של כוכבים שמשאירות אותם מחוץ למגרש ומחוץ לזמן השידור. רודרי, קשרה של מנצ'סטר סיטי, הפך לפנים של המחאה הזו כאשר הזהיר במסיבת עיתונאים בספטמבר 2024 כי השחקנים קרובים לשביתה: "מישהו חייב לדאוג לנו, כי אנחנו אלו שיוצרים את הבידור". הקונפליקט הכלכלי כאן הוא אקוטי: המועדונים אומנם לוטשים עיניים לכספי הפרסים של אופ"א כדי לאזן את התקציבים, אך הפציעות פוגעות בנכס היקר ביותר שלהם - ערך השוק של השחקן והסיכויים הממשיים שלהם להתחרות בליגות המקומיות.
התייחסות לממד העסקי של השחיקה הזו הגיעה גם ממאמן הסיטי, פפ גווארדיולה. במסיבת עיתונאים בצל פתיחת העונה בפורמט החדש הוא תקף את התפיסה הכלכלית הרואה בשחקנים ברגים במערכת ייצור: "הבעיה אינה רק העומס הפיזי, אלא חוסר היכולת להתאושש מנטלית. אנחנו מתייחסים לשחקנים כמו למכונות, אבל המכונות האלה הן הנכס היחיד שמאפשר לתעשייה הזו להתקיים". כפי שדווח ב־The Athletic בינואר 2026, המשבר הפיזי הגיע לנקודת רתיחה בריאל מדריד, שם המאמן אלבארו ארבלואה נאלץ להעלות שחקנים בסיכון פציעה ממשי בשל סגל שחוק, מה שהוביל לביקורת חריפה על תכנון לקוי של המועדון מול דרישות המפעל המתרחב.
במקביל לדינמיקה של הגדולות, "הזווית הנורבגית" של קבוצות כמו בודו גלימט מספקת מבט מרתק על מהות הפלייאוף והשינוי המבני. בודו גלימט נחשבת לאנומליה כלכלית: מועדון מצפון נורבגיה שהצליח לייצר מודל עסקי של פיתוח שחקנים ודאטה שמתעלה על תקציבי עתק. העובדה שקבוצה כמו בודו גלימט הצליחה להשתחל לשלב הפלייאוף היוקרתי (ולהדהים את אירופה כאשר הדיחה בשבוע שעבר את אינטר מהמשך המשחקים), היא לכאורה ניצחון ספורטיבי, אך היא חושפת את הנדסת התחרות של אופ"א. הוספת שלב הפלייאוף בין מקומות 9 ל־24 היא למעשה רשת ביטחון כלכלית. בפורמט הישן מעידה אחת או שתיים בבתים היו עלולות לשלוח קבוצת ענק הביתה. בפורמט הנוכחי שמות כמו ריאל מדריד, פריז סן ז'רמן, יובנטוס ואתלטיקו מדריד, שכשלו בניסיון להתברג בטופ 8, זוכים ל"הזדמנות שנייה" בדמות שני משחקי נוקאאוט נוספים.
כפי שדווח בזמן אמת על ידי אד מאקי, עורך בכיר ב־The Athletic, במהלך סיקור הגרלת הפלייאוף בשלהי ינואר האחרון המפגשים בין ריאל מדריד נגד בנפיקה או אינטר מול בודו גלימט הם הוכחה למשחקי "המתנה" שגופי השידור קיבלו מאופ"א. מאקי ציין כי זהו בדיוק הרגע שבו הפורמט החדש מצדיק את קיומו הכלכלי, גם אם במחיר שחיקה ספורטיבית של המועדונים הגדולים. הפרדוקס הכלכלי מתעצם: כשל ספורטיבי של הענקיות הופך לבונוס כלכלי עבור אופ"א וגופי השידור, שזוכים לעוד שבועיים של שידורי פרימיום בפברואר. עבור המועדונים הגדולים, זו דרך להבטיח את הישרדותם בטורניר גם בעונה חלשה, בעוד קבוצות קטנות נדרשות לסגלים רחבים ויקרים בהרבה כדי לשרוד את המרתון האירופי הזה.
על פי נתוני המודל הפיננסי החדש, אופ"א שדרגה כמעט כל רכיב בחלוקת הפרסים. מענק ההשתתפות הבסיסי עלה מ־15.64 מיליון יורו ל־18.62 מיליון יורו. אף ששווי הניצחון הבודד ירד ל־2.1 מיליון יורו, הקבוצות משחקות כעת יותר משחקים מובטחים, מה שמגדיל את הכנסות יום המשחק. אחד החידושים המרכזיים הוא בונוס המיקום בליגה, כל קבוצה מקבלת "מניות" בהתאם למיקומה: ממניה אחת בשווי 275 אלף יורו למקום האחרון עד 36 מניות בשווי כולל של כ־9.9 מיליון יורו למוליכה. המנגנון הזה, יחד עם הסכמי שידור כמו זה של CBS האמריקאית (בשווי מוערך של 250 מיליון דולר לעונה לפי ניתוחי בלומברג), נועד להשאיר כל משחק רלבנטי עד הרגע האחרון.
נשיא אופ"א, אלכסנדר צ'פרין, הגן על המהלך בריאיון לרשת סקיי ניוז באוגוסט 2024, כשטען כי הפורמט החדש מספק את האיזון הנדרש בין עניין ספורטיבי ליציבות פיננסית. נשיא ארגון המועדונים האירופיים, נאסר אל־ח'לאיפי, בירך על המהלך בכינוס ברומא בספטמבר 2023 כ"עידן חדש של שגשוג". אך השגשוג הזה נשען על חבל דק. אם השוק יסבול מרוויית יתר של כדורגל, והצופים יאבדו עניין בגלל שלב ליגה ארוך, או אם מחאת השחקנים תחריף לכדי פגיעה ממשית באיכות המוצר, אופ"א עלולה לגלות שהיא האכילה את המכונה ביותר מדי מזומנים על חשבון המשאב האנושי. בטווח הקצר המנצחים ברורים: טבלאות האקסל של אופ"א והמועדונים הגדולים, שהצליחו לייצר לעצמם ביטוח מפני כישלון ספורטיבי.
