פסגת טראמפ ופוטין עשויה להעניק חבל הצלה לכלכלת רוסיה
הנשיא הרוסי יגיע לפגישה שתיפתח מחר באלסקה ברקע צניחה בהכנסות מנפט וגז וגירעון ממשלתי מאמיר. עבור רוסיה, הפסגה עשויה להניב הקלות בסנקציות. ארה"ב תוכל לזכות בגישה למתכות נדירות החיוניות לחברות הטכנולוגיה ולתעשייה הצבאית
פגישת הפסגה ההיסטורית שתיפתח מחר באלסקה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ובה ידונו המנהיגים בסיומה האפשרי של המערכה באוקראינה, מהווה עוד בשלב המקדים איתות מבשר טובות עבור הקרמלין וכלכלת רוסיה. "זהו כבר ניצחון גדול עבור פוטין, להיות מוזמן לראשונה מאז 2007 לפגישה עם נשיא אמריקאי על אדמת ארצות הברית", ציין בשיחה עם CNBC, ריצ'רד פורטס, ראש הפקולטה לכלכלה בלונדון ביזנס סקול.
במקביל, לקראת הפגישה, מרחף החשש כי אוקראינה תידחק לפינה ותחויב לוותר על שטחים לטובת מוסקבה. עד כה, אף גורם רשמי אוקראיני, כולל הנשיא ולודימיר זלנסקי, לא הוזמנו להשתתף בשיחות. בגיבוי צמרת ההנהגה האירופית, קייב חזרה והדגישה כי לא ייתכן תרחיש שבו ייקבע גורלה ללא נוכחות נציג מטעמה. בהודעה רשמית קראו מנהיגי בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה, פולין, פינלנד והנציבות האירופית לשתף את קייב בשיחות הדנות בעתידה. עם זאת, עד כה טרם נמסרה החלטה בסוגיה זו, וההנחה בינתיים היא, כי אין בכוונת טראמפ להזמין את זלנסקי.
לקראת כינוס הפסגה, גוברות ההערכות כי תקדם את האינטרסים של הכלכלה הרוסית, שמתחילה להציג סימני שבירה לנוכח נטל הסנקציות המערביות. בחודש יוני, האינפלציה עמדה על 9.4% בחישוב שנתי, ואילו הגירעון הממשלתי זינק במחצית הראשונה ל־61 מיליארד דולר, לעומת יעד שנתי של כ־40 מיליארד דולר. "פוטין מתחיל מעמדת פתיחה חזקה בשדה הקרב", ציין פורטס. מאידך, הדגיש, מבחינת נקודת פתיחה כלכלית, הוא נמצא בעמדת חולשה. "החוב הפיסקאלי הרוסי גבוה מאוד, גם בגלל הצניחה המשמעותית בהכנסות מנפט וגז. זו כלכלה חלשה", אמר.
הכנסות רוסיה מנפט צנחו ברבעון השני ב־18% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ואילו ההכנסות מיצוא גז לאירופה רשמו ירידה של 9.4% לעומת רבעון קודם לכן. מאז הושתו הסנקציות בעקבות הפלישה, ועד לסוף יוני 2025, הכנסות רוסיה מנפט צנחו ב־11%, זאת באמצעות אכיפת מגבלת מחיר על ידי מדינות ה־G7, העומדת כעת על כ־47 דולרים לחבית.
ואכן, בהינתן העמדה הצבאית החזקה, רוסיה צפויה לדרוש הקלה מיידית בסנקציות, כמו גם ויתורים טריטוריאליים מצד אוקראינה. ההתקרבות לארצות הברית היא הזדמנות לא רק לאישוש הכלכלה, כי אם גם להתנעת השקעות. "האינטרסים הכלכליים של המדינות שלנו נפגשים באלסקה ובקוטב, וקיימת אפשרות לביצוע פרויקטים גדולים לטובת שני הצדדים". כך בהודעת הקרמלין בסוף השבוע האחרון.
לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022, הקרמלין הצליח לשמר צמיחה שנתית של כ־4%, אך מאז שלהי 2024 המהלכים שנועדו לתחזק כלכלת מלחמה, כולל הגדלת הוצאות תקציביות, הובילו להתחממות יתר של הכלכלה ולאינפלציה גבוהה. בניגוד לתחזיות הבנק המרכזי הרוסי לצמיחה של 1%-2% ב־2025, קרן המטבע צופה צמיחה של 0.9% בלבד.
בניסיון לרכך את עמדת וושינגטון לקראת משא ומתן אפשרי לסיום המלחמה, הציפה רוסיה בחודשים האחרונים מספר שיתופי פעולה פוטנציאליים עם ארצות הברית. בתחילת השנה, פוטין הציע מספר פרויקטים בתחום המתכות הנדירות והאלומיניום, בציינו כי חידוש יצוא האלומיניום הרוסי לארצות הברית עשוי לסייע בהורדת המחירים בשוק האמריקאי.
ארצות הברית נסמכת במידה רבה על מתכות נדירות, מייצור אייפונים ועד לשימושים צבאיים, כולל מטוס הדגל F35. עם זאת, הייצור המקומי מספק רק חלק זעיר מהצרכים הללו, וארצות הברית מייבאת את השאר, בעיקר מסין. רוסיה מדורגת בחמישייה הפותחת של עתודות המתכות הנדירות, אך הנתח שלה בייצור הגלובלי עומד על כ־2% בלבד.
כיום, הסחר בין שתי המדינות זניח, כאשר לפי נתוני מועצת האו"ם לסחר ופיתוח, ארצות הברית היתה בעשור הקודם המשקיעה הגדולה ביותר ברוסיה, עם 8.9% מכלל ההשקעות הזרות. משקיעים אמריקאים גם החזיקו במניות רוסיות מובילות, בהן בענקית ה־IT יאנדקס, קמעונאית המזון VKusVill והקמעונאית המקוונת Ozon.
הבורסה הרוסית נאחזת גם היא בתקווה להסדרה. עם פרסום דבר הפסגה ביום שני האחרון, טיפס מדד בורסת מוסקבה ב־1.4% וסגר עלייה של 8% עבור השבוע החולף. "המשקיעים בונים על יישוב הסכסוך הרוסי־אוקראיני", כתבה נטליה מילצ'קובה, אנליסטית בכירה בפרידום פייננס גלובל. עוד ציינה, כי קיימת אופטימיות גדלה והולכת לגבי האפשרות להסרה חלקית של הסנקציות המערביות. במקביל, משקיעים גלובליים ממתינים להשפעות הרחבות יותר. "מצד אחד, הסכם שלום יביא לייצוב אספקת האנרגיה וירגיע את החיפושים אחר מקלט גיאופוליטי בטוח", ציין תיארי וויזמן, אנליסט בקבוצת מקווארי. לכך תהיה השפעה על נכסים כמו הדולר והפרנק השוויצרי. "אבל 'שלום' עשוי לשנות את המשוואה של הוצאות על ביטחון באירופה", סיכם.
הסנטימנט החיובי מגיע ברקע הקושי הגובר של רוסיה להמשיך ולסחוב את מכונת המלחמה. אם עד כה נמנע טראמפ מהגברת לחץ הסנקציות, הרי ש"הסנקציות המשניות" שאיים להשית על שותפות הסחר של רוסיה, ובראשן הודו, לקוחה מובילה של הנפט הרוסי, מאיימות לגבות מחירים כבדים. "ולדימיר פוטין מעוניין פתאום בהפסקת אש, משום שהסנקציות החדשות שבהן מאיימת ארצות הברית יהיו הרסניות עבור רוסיה ובנות בריתה, כמו ברזיל, סין והודו", כתב האנליסט לואיס נאבליה, מייסד חברת הייעוץ נאבליה, במכתב למשקיעים.
בינתיים, גם הבחירה באלסקה כאתר הפסגה זוכה להתייחסות ערה. בקרמלין מיהרו להדגיש, כי מדובר במחווה להיסטוריה המשותפת של שני העמים. המדינה ה־49, בעבר חלק מהאימפריה הרוסית, נמכרה לארצות הברית ב־1867 כאשר רוסיה ביקשה להיחלץ מחובות עתק, גם אז, ברקע מלחמה. שליח הקרמלין לפסגה, קיריל דמיטרייב, פרסם השבוע ברשת X התייחסויות למורשת הרוסית. "נולדה כאמריקה הרוסית — שורשים אורתודוכסיים, מבצרים, סחר בפרווה — אלסקה מהדהדת את הקשרים הללו והופכת את ארצות הברית למדינת קוטב", כתב. טראמפ, מצדו, ציין (במכוון או שלא), כי מדובר בטריטוריה רוסית. "אני הולך לרוסיה ביום שישי", בישר במסיבת עיתונאים בבית הלבן.
