"דומות אבל לא זהות": פרס נובל בכימיה הוענק על פריצת דרך בסינתזה אסימטרית
פרופסורים מצרפת ומיפן זכו בפרס בכימיה השנה "על גילוי השפעות לא-ליניאריות ואוטוקטליזה בסינתזה אורגנית אסימטרית"
פרופ' אנרי ב. קגן מצרפת ופרופ' קנסו סואי מיפן הם חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2026. השניים יקבלו את הפרס היוקרתי "על גילוי השפעות לא-ליניאריות ואוטוקטליזה בסינתזה אורגנית אסימטרית".
"הפרס השנה עוסק אפוא בכימיה בסיסית. מולקולות רבות מופיעות בשתי גרסאות שונות. כמו הידיים שלי. הן תמונת ראי זו של זו, הן נראות דומות, אך אינן זהות. איני יכול להניח יד אחת על גבי השנייה. מולקולות כאלה נקראות כיראליות, מהמילה היוונית ליד", הסביר היינר לינקה, יו"ר ועדת נובל לכימיה.
בשנת 1971 פרופ' קגן (95), שזכה בפרס וולף ב-2001, הגיע לפריצת דרך בקטליזה אננטיוסלקטיבית. באתר הפרס נכתב כי על ידי שימוש, לראשונה, בליגנדה בעלת סימטריה (2C (DIOP הוא הצליח להגיע לעודף אננטיומרי גבוה בתהליך הידרוגנציה של אולפינים בקטליזת קומפלקס רודיום. לעבודתו של קגן הייתה השפעה חשובה על התפתחות המחקר בשטח הקטליזה האסימטרית. היא הובילה לפיתוח ליגנדות מגוונות עם סימטרית 2C והוליכה לחקירתן של מספר גדול של תגובות חשובות, כגון הידרוגנציה, הידרופורמילציה, הידרוסילילציה ואקילציה אלילית – אסימטרית.
בשנה שעברה הוענק הפרס לשלושה מחלוצי הכימיה הרטיקולרית – ענף של כימיה חדשה המאפשרת לייצר מסגרות אורגנו מתכתיות שיש להן יישומים רבים. הוא חולק בין הכימאי יליד ירדן עומר יאגי (Yaghi), כיום מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה; ריצ’רד רובסון (Robson) מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה וסוסומו קיטגאווה (Kitagawa) מאוניברסיטת קיוטו ביפן.
ב-2024 הפרס הוענק על פיתוחים שקשורים לפענוח המבנה של חלבונים ולתכנון שלהם באמצעות בינה מלאכותית. מחציתו הוענקה לדיוויד בייקר (Baker) מאוניברסיטת וושינגטון והמחצית השנייה לדמיס הסביס (Hassabis) וג’ון ג’מפר (Jumper) מחברת DeepMind.
ב-2023 חתני הפרס היו מונג’י בוונדי (Bawendi) מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) בארצות הברית, לואיס ברוס (Brus) מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ואלכסיי אקימוב (Ekimov), כימאי רוסי שהיגר לארצות הברית. הוא הוענק להם על פיתוח הנקודות הקוונטיות – ננו-חלקיקים שאפשר להנדס אותם למגוון עצום של שימושים.
עד כה הוענקו פרסי נובל בכימיה ל-198 חוקרים, בהם שמונה נשים - אחת מהן היא פרופ' עדה יונת ז"ל. פרסי נובל מוענקים משנת 1901.
שבוע של הכרזות
אתמול הודיעה ועדת הפרס כי הפרס בפיזיקה יוענק השנה לפרנסיס לואי האלזן (Halzen) מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארצות הברית, שגילה דרך חדשה לאתר את אחד החלקיקים החמקמקים ביותר – הניטרינו – בגלאי שהוקם באנטארקטיקה.
שלשום הוכרז כי פרס נובל ברפואה יוענק השנה לחוקרים שגילו תעלות יונים אשר מופעלות באמצעות אור, ושפיתחו את האופטוגנטיקה – שיטה המאפשרת לשלוט באופן בפעילות של תאי עצב. הפרס יחולק בחלקים שווים בין קרל דייסרות (Deisseroth) מהמכון הרפואי הווארד יוז ואוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, פטר הגמן (Hegemann) מאוניברסיטת הומבולדט של ברלין בגרמניה, וגאורג נאגל (Nagel) מאוניברסיטת וירצבורג שבגרמניה.
מחר (חמישי) תהיה ההכרזה על הזוכה בפרס נובל בספרות, וביום שישי יוכרזו באוסלו חתני פרס נובל לשלום. שבוע הנובל יינעל ביום שני, עם ההכרזה על מקבלי הפרס בכלכלה על שם אלפרד נובל.
הפרס הכספי עומד השנה על 12 מיליון קרונות שבדיות בכל תחום, שהן כ-1.21 מיליון דולר אמריקני. הפרסים עצמם יוענקו ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל.
