פרס נובל בפיזיקה למדען בלגי ש"צד את חלקיק הרפאים" באנטארקטיקה
ועדת פרס הכריזה כי פרופ' פרנסיס הלזן יקבל את הפרס "על תרומה מכרעת למצפה הניטרינו IceCube ולגילוי ניטרינו באנרגיה גבוהה שמקורם אסטרופיזי"
פרופ' פרנסיס הלזן (82) מבלגיה הוא הזוכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2026. בוועדה אמרו כי הוא יקבל את הפרס "על תרומה מכרעת למצפה הניטרינו IceCube ולגילוי ניטרינו באנרגיה גבוהה שמקורם אסטרופיזי". כיום הוא מכהן כמרצה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בארה"ב, ובנוסף הוא מנהל המכון לפיזיקת חלקיקים יסודיים באוניברסיטה.
בוועדת הפרס אמרו כי פרופ' הלזן הציג לראשונה את חזונו ללכידת נייטרינו בקוטב הדרומי בשנת 1988. כאשר נייטרינו מתנגש בגרעין אטום, הוא יוצר הבזק אור שניתן לעקוב אחריו באמצעות חיישנים המוצבים בקרח הקרחוני הצלול. לקרח בקוטב הדרומי יתרונות רבים, שכן הוא חופשי מסוגים שונים של הפרעות, והאזור יציב מבחינה גאולוגית ואינו סובל מרעידות אדמה. פרופ' הלזן ורעיונו זכו במהרה לתמיכתם של חוקרים נוספים, וכעבור שנים ספורות בלבד נערכו ניסויים ראשוניים בחיישנים שהוצבו בקרח.
בהודעת ועדת פרס אמרו כי נייטרינו קוסמיים בעלי אנרגיות גבוהות במיוחד הם נדירים מאוד, ולכן יש צורך בנפח עצום של קרח כדי לצפות במספר מספיק של התנגשויות. IceCube משתרע על פני קילומטר מעוקב שלם והושלם בשנת 2011. זמן קצר לאחר מכן גילו החוקרים את הנייטרינו הראשונים בעלי האנרגיה הגבוהה, וכעבור כמה שנים יכלו לפרסם את גילוי הנייטרינו שחייבים להגיע ממקור הנמצא הרחק מחוץ למערכת השמש שלנו. החיפוש אחר מקורות הנייטרינו ביקום יכול היה להתחיל ברצינות.
"פרנסיס הלזן הוביל צוות בינלאומי של חוקרים ומהנדסים שסיפק לנו מכשיר פנטסטי. ההתמדה והחזון המדעי שלו סללו את הדרך לסוג חדש של אסטרונומיה", אמר מארק פירס, יו"ר ועדת פרס נובל לפיזיקה. האינטראקציות של נייטרינו שנאספות באופן רציף באמצעות IceCube יספקו לחוקרים ידע חדש על הסביבות האלימות שבהן יכולים להיווצר נייטרינו בעלי אנרגיה גבוהה – ואף עשויות לחשוף תופעות קוסמיות שלא היו מוכרות בעבר.
רק חמש נשים זכו בפרס בפיזיקה
בשנה שעברה הוענק הפרס לשלושה ממגלי תופעת המינהור הקוונטי ברמה המקרוסקופית, שכולם עובדים בארצות הברית: ג’ון קלרק (Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Devoret) מאוניברסיטת ייל וג’ון מרטיניס (Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.
ב-2024 עסק הפרס בבינה מלאכותית, וחולק בין ג’ון ג’וזף הופפילד (Hopfield) מאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית וג’פרי אוורסט הינטון (Hinton) מאוניברסיטת טורונטו בקנדה. בשנת 2023 הוענק הפרס לשלושה מהחוקרים שתרמו לפיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד, מיליארדית של מיליארדית השנייה: פייר אגוסטיני (Agostini) מאוניברסיטת אוהיו בארצות הברית, פרנץ קראוס (Krausz) ממכון מקס פלנק לפיזיקה במינכן, גרמניה, ואן ל’הוליייר (L’Huillier) מאוניברסיטת לונד בשבדיה.
