$
המזרח התיכון

ניתוח כלכליסט

הבעיה הגדולה של ביידן במזה"ת צפויה להיות דווקא עיראק

התיק האיראני נראה הנפיץ ביותר באזור, אבל דווקא הקריסה המסתמנת של עיראק תחייב התייחסות מהירה של הממשל החדש. המחוייבות של הנשיא הנכנס לאג'נדה ירוקה בארה"ב היא חדשות טובות ליצרניות הנפט הערביות

דורון פסקין 20:4620.01.21

אם לשפוט לפי ההצהרות בחודשים האחרונים, המזרח התיכון אינו נמצא גבוה בסולם העדיפויות של ממשל ביידן. הקרעים הפנימיים בתוך ארה"ב והמכה הקשה שספגה עקב מגפת קורונה דוחקים את שאר הסוגיות שעל סדר היום, ובוודאי בכל מה שקשור לאזורנו. 

 

 

 

 

אם לשפוט לפי ההצהרות בחודשים האחרונים, המזרח התיכון אינו נמצא גבוה בסולם העדיפויות של ממשל ביידן. הקרעים הפנימיים בתוך ארה"ב והמכה הקשה שספגה עקב מגפת קורונה דוחקים את שאר הסוגיות שעל סדר היום, ובוודאי בכל מה שקשור לאזורנו.

 

אבל כפי שנשיאים רבים גילו לפניו, המזה"ת עלול "לשאוב" לתוכו את הנשיא ולשבש את תוכניותיו המוקדמות. מה שברור הוא, שהמזה"ת שביידן הכיר לפני כארבע שנים כשעזב את משרת סגן הנשיא, שונה בתכלית היום, וסביר שימשיך לאתגר את המערכת הבינלאומית ואת מנהיגותו גם בשנים הבאות.

 

אין ספק שהתיק האיראני נראה הנפיץ ביותר במזה"ת ויצריך תגובה מהירה יחסית מצד הממשל החדש. השבועות האחרונים של הנשיא טראמפ לוו במתח גואה, כשמצד אחד האמריקאים מפזרים רמזים על תקיפה אפשרית, בעוד האיראנים מבצעים שורה של תמרונים כדי להציג את כוחם במטרה להרתיע. עזיבת טראמפ אין משמעה שהמתח יורד, אולי להיפך. מבחינת האיראנים, קיים עדיין חשבון פתוח בעקבות חיסול מפקד כוח אלקודס קאסם סולימאני ומדען הגרעין הבכיר מוחסן פח'ריזאדה. משכך, לא מן הנמנע כי יבקשו לבחון את מידת נחישותו של הדייר החדש בבית הלבן מוקדם יותר מכפי שהוא מתכנן. 

 

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי. בחירות לנשיאות צפויות בחודש יוני המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי. בחירות לנשיאות צפויות בחודש יוני צילום: רויטרס

 

 

קשרים מסורתיים עם מדינות המפרץ

 

ממשל ביידן יבקש להשיג פריצת דרך בסוגיה האיראנית בשל מגוון שיקולים. עמם אפשר למנות מניעת מרוץ גרעין באחד האזורים הרגישים בעולם, שאיפה לפריצת דרך בסוגיות אזוריות נוספות (סוריה, לבנון, תימן) שטהרן היא שחקנית מפתח לגביהן, וגם שימור הקשרים המסורתיים של ארה"ב עם מדינות המפרץ (גם אם ישנו פיחות מסוים במעמדן בוושינגטון). זו הסיבה שמיטב ההערכות צופות ניסיון להגיע להסכם גרעין משודרג בהשוואה לזה שהושג בעידן אובמה. אבל מי שסבור שההסכם יושג במהרה, צפוי להתאכזב.

 

במזה"ת ובוודאי באיראן, הזמן פועל אחרת. יש לזכור כי בחודש יוני צפויות בחירות לנשיאות באיראן ונראה שהמנהיג העליון עלי ח'מינאי שבידיו ההחלטה על מו"מ עם ארה"ב ימתין עד שתתברר זהות הנשיא החדש.

 

 

האיראנים עשו כל מאמץ בשלוש השנים האחרונות להגיע ליום שבו ממשל טראמפ מסיים את דרכו, אבל לזכות הנשיא היוצא ייאמר, כי איראן מגיעה היום לקו הסיום כשהיא מותשת כלכלית. לצד תחלואיו הנמשכים של המשק האיראני, השילוב בין הסנקציות החריפות, משבר קורונה וצניחת מחירי הנפט היה קטלני. לפי הנתונים העדכניים ביותר שפרסם הבנק העולמי בחודש שעבר, המשק האיראני רשם צמיחה שלילית של 6.8% בשנה הפרסית האחרונה שהסתיימה במרץ 2020, בין השאר בשל הירידה החדה בתפוקת הנפט לכ־2 מיליון חביות ביום לעומת כ־4.5 מיליון חביות לפני החמרת הסנקציות. הלחצים האינפלציוניים - כ־46% עלייה שנתית נכון לנובמבר 2020 - והפיחות החד בשער הריאל, הובילו לפגיעה קשה בכוח הקנייה של הצרכן המקומי, לשחיקת ההכנסה של שכבת הביניים ומכאן גם לתסיסה חברתית, שכרגע נמצאת בשליטה.

 

לפי הצהרותיו במסע הבחירות וגם לאחריו, ביידן מיצב עצמו כנשיא האמריקאי המחויב ביותר להפחתת הפליטות המזהמות ולהגנת הסביבה. לאחר שארה"ב הפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם תוך שהיא עוקפת את סעודיה, בכוונת ממשל ביידן להציע לחברות האמריקאיות תמריצים כדי להפחית את הפליטה המזהמת. מדיניות זו היא בגדר חדשות טובות ליצרניות הנפט במפרץ ובראשן סעודיה.

 

בטווח הקצר והבינוני, ירידת התפוקה בארה"ב צפויה להוביל לעליית מחירי הנפט מסוג ברנט וזו בשורה טובה עבור היצרניות הערביות, אם כי לא נראה שהדבר יוכל להסיר את הלחץ ממאזן התשלומים שלהן. מובן שהסכם גרעין מחודש עם איראן וחזרתה לשוק הנפט עלול מבחינת מדינות המפרץ לקזז את העלייה הצפויה בהכנסות.

 

אבל מדינות המפרץ לא יושפעו כלכלית אך ורק ממדיניות האנרגיה של ביידן. זה עשרות שנים קושרות מדינות המפרץ את גורלן בשוק האמריקאי, בדגש על הדולר. כל שש המדינות מקבעות את שערי המטבע שלהן מול המטבע האמריקאי ולכן מידת חוזקו היא מרכיב חשוב בפעילות הכלכלית אצלן. האתגרים הכלכליים העצומים שעמם ייאלץ ממשל ביידן להתמודד בטווח הקצר והבינוני אינם מבטיחים טובות לדולר. הזרמת 1.9 טריליון דולר במסגרת שיקום נזקי הקורונה צפויה להוביל להמשך היחלשותו של המטבע. יש לזכור כי בשנה שעברה הגיע הדולר לשפל של שלוש שנים בעיקר נוכח אי־הבהירות סביב סיכויי הבראת המשק עקב המגפה. לדולר הנמוך יש משמעות כלכלית אדירה עבור מדינות המפרץ, שכן הן נאלצות לשלם יותר על יבוא סחורות. דולר נמוך, עם זאת, יכול לסייע למגזרים שאינם נפט, בעיקר תיירות, אבל נוכח התפשטות הנגיף, סיכויי ההתאוששות אינם מיידיים.

 

מדינות ערב, בדגש על המפרציות, צופות גם דיבידנדים כלכליים מהמדיניות של ביידן בכל הנוגע למלחמת הסחר עם סין. המשק במזה"ת מבוסס על תנועת הסחר העולמית, והמדיניות הנוקשה של טראמפ כלפי סין יצרה סימני שאלה לגבי המשך היציבות. הקשרים הכלכליים ההדוקים שהתגבשו בין העולם הערבי לסין בשני העשורים האחרונים, יצרו דילמה עבור חלק מהמדינות, בדגש על אלה במפרץ. זאת משום שנאלצו לבחור בין הפטרון בבית הלבן לשותף הסחר החשוב ביותר שלהן. בהיבט זה הקלת הלחץ מצד ממשל ביידן יסייע למפרציות וייצור שרשרת אספקה יציבה יותר וכזו שסיכוייה לייצר צמיחה בטווח הבינוני והארוך מבטיחים יותר.

 

2 טריליון דולר מכספי משלם המסים

 

אין להוציא מכלל אפשרות שהאתגר המזרח תיכוני הראשון שעמו ייאלץ להתמודד ממשל ביידן על כורחו, יהיה מה שנראה כמו קריסה קרובה של עיראק - כלכלית ופוליטית. משלם המסים האמריקאי הוציא בשני העשורים האחרונים על המלחמה בעיראק והניסיונות לייצבה כ־2 טריליון דולר, אך כעת נראה כי בעיניים אמריקאיות, הפרויקט הזה נכשל. מעבר לבחישה האיראנית בזירה העיראקית, כלכלת עיראק ניצבת בפני שוקת שבורה כשהיא מוכת קורונה ועם הכנסות מצומקות עקב המצב בשוק הנפט העולמי.

 

יתרות המט"ח שלה מידלדלות והחוב החיצוני שלה נאמד כבר בכ־80 מיליארד דולר. הממשלה נאלצה באחרונה להכריז על פיחות של כ־23% בשער הדינאר, וכמעסיקה הגדולה ביותר במדינה, היא מתקשה לשלם משכורות. כל זה בשילוב עם האבטלה, העוני, השחיתות וחוסר היכולת לספק שירותים בסיסיים, מוביל לתסיסה חברתית, עם התנגשויות אלימות על בסיס יומי.

 

ברוח כל אלה, הפילוג העדתי מאיים להתפרץ לסבב פנימי אלים נוסף. אם תחול הסלמה, ארה"ב תהיה מחוייבת להתערב נוכח הזיכרון שנצרב בתודעה העולמית, כי מתוך המלחמה בעיראק קם ארגון דאע"ש, ששרידיו ממתינים להיווצרות התנאים המתאימים, לשוב ולהתארגן.

 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת 

x