אחרי שלוש שנות האטה: העולם פלט יותר פחמן ב־2017
עלייה בהיקף הייצור בסין הביאה לשינוי המגמה. הממצאים מעמידים בספק את יכולתה של בייג'ינג לעמוד בהתחייבויותיה בהסכם פריז
פליטות גזי החממה הגלובליות צפויות לעלות השנה ב־2%, לאחר שלוש שנים רצופות שבהן לא נרשמה כל עלייה.
- האיחוד האירופי: להפחית את הזיהום מכלי רכב ב־30% עד 2030
- בריטניה מתחייבת: החל מ-2040 תאסור מכירת מכוניות שמונעות בדלק ובדיזל
- חקירת ענק באירופה: חשד שיצרני הרכב הגרמנים יצרו "קרטל זיהום אוויר"
מחקר שהציגו מדעני "פרוייקט הפחמן העולמי" בוועידת האקלים של האו"ם שנערכת בימים אלו בבון, גרמניה, גורס כי עלייה בהיקף הייצור התעשייתי בסין הוא שהביא לשינוי המגמה. מסקנת המדענים מהמחקר כי שלוש השנים הקודמות שבהן לא נרשמה כל עלייה בקצב פליטות גזי החממה לאטמוספירה לא היו, כפי שקיוו רבים, שיא שממנו רק תלך ותצטמצם פליטת גזי החממה. "לא הופתענו מאוד שפליטות הפחמן החלו לעלות שוב, אבל הופתענו משיעור העלייה", אמרה לאתר כתב העת נייצ'ר קורין לה קרה, מדענית שהשתתפה במחקר. הממצאים שהתפרסמו בבון מטילים בספק את הסיכויים להשגת היעד שעליו סיכמו המדינות בהסכם פריז שנחתם לפני שנתיים - עלייה של לא יותר מ־2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עד סוף המאה הנוכחית. גלן פיטרס, מדען אחר שהשתתף במחקר, מתח ביקורת על ההתחייבויות של המדינות בהסכם פריז.
הפגנה נגד טראמפ בגלל פרישתו מהסכם פריז צילום: איי אף פי
"הפליטות לא חורגות מהרמה שאליה התחייבו המדינות בהסכם, הבעיה היא שהרמה שהן התחייבו אליה מלכתחילה לא מספיקה להשגת היעד של פריז", הוא אמר ל"פייננשל טיימס".
לפי המחקר, פליטות הפחמן פחתו ב־22 מדינות שאחראיות ל־20% מכלל פליטות הפחמן לאטמוספירה. אבל, רמת הפליטות עלתה ב־101 מדינות אחרות, שאחראיות ל־50% מכלל הפליטות לאטמוספירה. כך למשל היקף הפליטות בארה"ב ובאיחוד האירופי צפוי לרדת השנה ב־0.4% וב־0.2%, בהתאמה. קצב עליית הפליטות בהודו יעלה בקצב איטי יותר מבשנים קודמות, 2% בלבד לעומת עלייה ממוצעת של 6% בשנה בעשר השנים שלפני כן.
מנגד, סין צפויה לרשום השנה עלייה של 3.5% בפליטות. התחזית חמורה במיוחד לאור העובדה שסין אחראית ל־26% מפליטות הפחמן בעולם, מה שהופך אותה לפולטת הגדולה ביותר של גזי חממה לאטמוספירה.
העלייה נרשמה אחרי ארבע שנים שבהן נרשמה ירידה בפעילות הכלכלית במחוזות התעשייתיים הצפוניים של סין, שהייצור בהם מתבסס על חשמל המופק מפחם. המתאם בין הפעילות הכלכלית בצפון סין לבין כמות הפליטות מעלה תהיות באשר ליכולתו של הממשל הסיני לכפות את מדיניות האקלים שאליה הוא התחייב בהסכם פריז בצורה יעילה בכל חלקי המדינה.
התהיות הללו מקבלות משנה תוקף כשמביאים בחשבון את המאמצים שהשקיעה בייג'ינג בפיקוח על הנעשה במחוזות הצפוניים, שכללו גם סגירה של מפעלים ותחנות כוח מזהמות. לפי התחייבותה של סין בהסכם פריז, פליטות הפחמן שלה צפויות לעלות עד שנת 2030 לפני שהן יחלו לרדת. ההתחייבות הסינית התבססה על תחזיות צמיחה כלכלית, האצה בקצב המעבר לחשמל מתחנות כוח הידרואלקטריות וגרעיניות וההנחה כי המשק הסיני יפחית את צריכת האנרגיה שלו ככל שהוא יהפוך למבוסס צריכה ולא מבוסס ייצור ויצוא.
