טוויטר (X)

טוויטר (X) היא רשת חברתית שנועדה לשיתוף הודעות קצרות – ציוצים – שבהן משתמשים מפרסמים מחשבות, דעות ועדכונים בזמן אמת. עם השנים הפכה טוויטר לכלי מרכזי בשיח החדשותי והפוליטי ברחבי העולם, ומקום שבו נוצרים דיונים וטרנדים המשפיעים על סדר היום. בישראל, אף שאינה מהנפוצות שבין הרשתות החברתיות, היא משמשת זירה בולטת לעיתונאים, פוליטיקאים ופובליציסטים.
היסטוריה והתפתחות טוויטר
החברה הוקמה בשנת 2006 בידי ג'ק דורסי, אוון ויליאמס וביז סטון, כפרויקט קטן שהתמקד בשיתוף הודעות קצרות בזמן אמת. בתוך שנים ספורות בלבד הפכה טוויטר לפלטפורמה עולמית מרכזית שזכתה למיליוני משתמשים והשפיעה על אופן הפצת החדשות בעולם. בשנת 2013 הונפקה בבורסה בניו יורק, והמשיכה להתרחב מבחינה טכנולוגית וכלכלית. 
בשנת 2022 נרכשה טוויטר על ידי אילון מאסק תמורת כ-44 מיליארד דולר, והפכה לחברה פרטית בבעלותו המלאה – מהלך שסימן שינוי תפיסה ניהולי. שנה לאחר מכן, ב-2023, שונה שמה ל-X, מתוך חזון להפוך את החברה לאפליקציה רב-תכליתית שתשלב תקשורת, תשלומים ושירותים נוספים. מאז חלו בה שינויים מבניים ומסחריים משמעותיים, ובהם השקת שירותי מנויים (X Premium), עדכונים למדיניות התוכן והרחבת השירותים העסקיים והטכנולוגיים.
טוויטר כזירת תקשורת פוליטית בישראל
אחת ההשפעות הבולטות של טוויטר על עולם התקשורת היא הקשר ההדוק בינה לבין המדיה המסורתית. ציוצים של עיתונאים, פוליטיקאים או אזרחים פרטיים הופכים לעיתים קרובות לציטוטים בכותרות העיתונים, לאייטמים בטלוויזיה ולדיונים בתוכניות רדיו. בכך, טוויטר משמשת לא רק כלי תקשורת בין אנשי תקשורת אלא גם מנוע משמעותי ליצירת חדשות ולדיון ציבורי רחב. השיח המתנהל בה מעצב את סדר היום הציבורי ומשפיע על הדרך שבה כלי התקשורת המסורתיים מדווחים על נושאים פוליטיים וחברתיים.
בעוד פלטפורמות כמו פייסבוק וטלגרם פונות לקהל רחב, טוויטר בישראל משרתת בעיקר אנשי תקשורת, פוליטיקאים ומשפיענים. לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL), שיעור המשתמשים בישראל נמוך יחסית, אך רמת המעורבות בקרב קובעי דעת קהל גבוהה במיוחד. בין הדמויות הבולטות הפעילות בטוויטר בישראל ניתן למנות את בן כספית, חיים לוינסון, ינון מגל, יותם זמרי ואלי ציפורי.
הפרסום בטוויטר
ברמה העולמית, טוויטר היא שחקנית משמעותית אך קטנה יחסית בשוק הפרסום הדיגיטלי. לפי נתוני Insider Intelligence, הכנסות החברה מפרסום בשנת 2023 עמדו על כשלושה מיליארד דולר – ירידה לעומת שנים קודמות – בעקבות שינויים ניהוליים, מדיניות תוכן מעוררת מחלוקת ונטישת מפרסמים גדולים. אף על פי כן, היא ממשיכה לשמש פלטפורמה בולטת לשיח ציבורי, לקמפיינים פוליטיים ולניהול משברים תקשורתיים ברחבי העולם.
בישראל, לפי נתוני רשות החדשנות ובנק ישראל, שוק הפרסום הדיגיטלי נשלט בעיקר בידי גוגל ומטא. טוויטר, לעומתן, נחשבת לפלטפורמת נישה אך בעלת השפעה רבה על עיתונאים, פוליטיקאים וכלכלנים. עבור גופי תקשורת מקומיים, נוכחות בטוויטר היא כלי חיוני לקידום כתבות, שיתוף מידע בזמן אמת וליצירת מעורבות עם קהל איכותי של קוראים ובעלי השפעה.
רגולציה
מדיניות טוויטר בנוגע להסרת תכנים, אימות משתמשים ותיוג קהילתי (Community Notes) עברה שינויים רבים מאז רכישת החברה ע"י אילון מאסק. באיחוד האירופי נבחנת פעילותה תחת רגולציית DSA (Digital Services Act) – חוק המסדיר את אחריותן של פלטפורמות דיגיטליות גדולות בכל הנוגע לשקיפות אלגוריתמית, פיקוח על תוכן, הגנה על משתמשים ומאבק בהפצת מידע שגוי.

טוויטר (X) היא רשת חברתית שנועדה לשיתוף הודעות קצרות – ציוצים – שבהן משתמשים מפרסמים מחשבות, דעות ועדכונים בזמן אמת. עם השנים הפכה טוויטר לכלי מרכזי בשיח החדשותי והפוליטי ברחבי העולם, ומקום שבו נוצרים דיונים וטרנדים המשפיעים על סדר היום. בישראל, אף שאינה מהנפוצות שבין הרשתות החברתיות, היא משמשת זירה בולטת לעיתונאים, פוליטיקאים ופובליציסטים.
היסטוריה והתפתחות טוויטר
החברה הוקמה בשנת 2006 בידי ג'ק דורסי, אוון ויליאמס וביז סטון, כפרויקט קטן שהתמקד בשיתוף הודעות קצרות בזמן אמת. בתוך שנים ספורות בלבד הפכה טוויטר לפלטפורמה עולמית מרכזית שזכתה למיליוני משתמשים והשפיעה על אופן הפצת החדשות בעולם. בשנת 2013 הונפקה בבורסה בניו יורק, והמשיכה להתרחב מבחינה טכנולוגית וכלכלית. 
בשנת 2022 נרכשה טוויטר על ידי אילון מאסק תמורת כ-44 מיליארד דולר, והפכה לחברה פרטית בבעלותו המלאה – מהלך שסימן שינוי תפיסה ניהולי. שנה לאחר מכן, ב-2023, שונה שמה ל-X, מתוך חזון להפוך את החברה לאפליקציה רב-תכליתית שתשלב תקשורת, תשלומים ושירותים נוספים. מאז חלו בה שינויים מבניים ומסחריים משמעותיים, ובהם השקת שירותי מנויים (X Premium), עדכונים למדיניות התוכן והרחבת השירותים העסקיים והטכנולוגיים.
טוויטר כזירת תקשורת פוליטית בישראל
אחת ההשפעות הבולטות של טוויטר על עולם התקשורת היא הקשר ההדוק בינה לבין המדיה המסורתית. ציוצים של עיתונאים, פוליטיקאים או אזרחים פרטיים הופכים לעיתים קרובות לציטוטים בכותרות העיתונים, לאייטמים בטלוויזיה ולדיונים בתוכניות רדיו. בכך, טוויטר משמשת לא רק כלי תקשורת בין אנשי תקשורת אלא גם מנוע משמעותי ליצירת חדשות ולדיון ציבורי רחב. השיח המתנהל בה מעצב את סדר היום הציבורי ומשפיע על הדרך שבה כלי התקשורת המסורתיים מדווחים על נושאים פוליטיים וחברתיים.
בעוד פלטפורמות כמו פייסבוק וטלגרם פונות לקהל רחב, טוויטר בישראל משרתת בעיקר אנשי תקשורת, פוליטיקאים ומשפיענים. לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL), שיעור המשתמשים בישראל נמוך יחסית, אך רמת המעורבות בקרב קובעי דעת קהל גבוהה במיוחד. בין הדמויות הבולטות הפעילות בטוויטר בישראל ניתן למנות את בן כספית, חיים לוינסון, ינון מגל, יותם זמרי ואלי ציפורי.
הפרסום בטוויטר
ברמה העולמית, טוויטר היא שחקנית משמעותית אך קטנה יחסית בשוק הפרסום הדיגיטלי. לפי נתוני Insider Intelligence, הכנסות החברה מפרסום בשנת 2023 עמדו על כשלושה מיליארד דולר – ירידה לעומת שנים קודמות – בעקבות שינויים ניהוליים, מדיניות תוכן מעוררת מחלוקת ונטישת מפרסמים גדולים. אף על פי כן, היא ממשיכה לשמש פלטפורמה בולטת לשיח ציבורי, לקמפיינים פוליטיים ולניהול משברים תקשורתיים ברחבי העולם.
בישראל, לפי נתוני רשות החדשנות ובנק ישראל, שוק הפרסום הדיגיטלי נשלט בעיקר בידי גוגל ומטא. טוויטר, לעומתן, נחשבת לפלטפורמת נישה אך בעלת השפעה רבה על עיתונאים, פוליטיקאים וכלכלנים. עבור גופי תקשורת מקומיים, נוכחות בטוויטר היא כלי חיוני לקידום כתבות, שיתוף מידע בזמן אמת וליצירת מעורבות עם קהל איכותי של קוראים ובעלי השפעה.
רגולציה
מדיניות טוויטר בנוגע להסרת תכנים, אימות משתמשים ותיוג קהילתי (Community Notes) עברה שינויים רבים מאז רכישת החברה ע"י אילון מאסק. באיחוד האירופי נבחנת פעילותה תחת רגולציית DSA (Digital Services Act) – חוק המסדיר את אחריותן של פלטפורמות דיגיטליות גדולות בכל הנוגע לשקיפות אלגוריתמית, פיקוח על תוכן, הגנה על משתמשים ומאבק בהפצת מידע שגוי.