זיכרון ויזואלי: המלצות צפייה בין הנצחה, שכול ועצמאות
"הילד", סרטו של הבמאי יהב וינר, תושב כפר עזה שנרצח ב־7 באוקטובר, הפרק המרתק של ההסכת המשובח "שיר אחד", שהפך לעיבוד מוזיקלי משולב מחול של נקמת הטרקטור ולהקת בת שבע לשיר, מיני סדרה בכאן חינוכית לכאן חינוכית על קייטנה לילדים יתומי צה"ל, פוסטים של נרצחי הטבח שהפכו לעמודים מודפסים יפהפיים, וספר חדש ומאלף של אסף ענברי על סיפורם של המשורר נתן אלתרמן והסופר עמוס עוז
"הילד", yes VOD, סלקום TV
סרטו של הבמאי יהב וינר, תושב כפר עזה שנרצח ב־7 באוקטובר. אבינועם (יורם טולדנו, "תמרות עשן") וברק (נמרוד פלג) הם אב ובן מקיבוץ כפר עזה, חקלאים האמונים על השקיית חלקות הקיבוץ הנמצאות סמוך לגדר בין עזה לישראל. כאשר פורץ סבב לחימה נוסף בדרום, כל אחד מהם מתמודד איתו בדרכו: אבינועם מתעקש להמשיך בשגרה ובעבודה בשדה, אך ברק מתקשה לעצום את עיניו ולהמשיך כרגיל. הוא לא רוצה לקחת כדור הרגעה, והוא מסרב לרוץ למרחב מוגן כשיש אזעקת צבע אדום באמצע ארוחה בחדר האוכל בקיבוץ. העימות ביניהם מגיע לנקודת רתיחה בלתי נמנעת. הצפייה בסרט היפה הזה, שנעשה כסרט גמר במכללת מנשר לאמנות, מועכת את הלב לאור הנבואיות הטרגית שלו והידיעה שהבמאי נרצח. כאשר קיבלה אלמנתו של וינר, שי־לי עטרי, בשמו את פרס אופיר בקטגוריית הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר ב־2024, היא הקדישה אותו גם לכל קהילת כפר עזה "שאוספת את שבריה". על הסרט היא אמרה אז, "בקולנוע אין מוות, הוא נשאר גם אחרינו".
"שיר אחד: אחד מי יודע – נקמת הטרקטור ואוהד נהרין", כאן BOX
הפרק המרתק של ההסכת המשובח "שיר אחד", שהפך גם לסדרה, אומנם עלה לפני כחודש לקראת חג הפסח בשל החיבור להגדה, אך הוא עוסק בעיבוד המוזיקלי משולב המחול של נקמת הטרקטור ולהקת בת שבע לשיר ולשערורייה הקשורה בו שהתרחשה ביום העצמאות – ולכן גם נמליץ עליו כעת. היצירה, שבה הרקדנים מתפשטים עד שבסופה הם נותרים על הבמה בהלבשה תחתונה, היתה אמורה לעלות בטקס הממלכתי ליובל למדינה, לפני 28 שנה. אלא שה"עירום" עורר סערה פוליטית ונשיא המדינה דאז עזר ויצמן אף פנה לכוריאוגרף של בת שבע, אוהד נהרין, ודרש ממנו להותיר את הרקדנים לבושים. החלטתו של נהרין, שעליה הוא ואחרים מדברים בפרק, היא שיעור באזרחות, באמנות ובעצמאות.
"קייטנה של החיים", כאן BOX
מיני־סדרה בת ארבעה פרקים שיצרו סיון שיקנאג'י, מיכל מונצ'ז וצפריר קוחונובסקי לכאן חינוכית במיוחד ליום הזיכרון על קייטנה לילדים יתומי צה"ל. ארי, יעל וניתאי הם החברים הכי טובים בקייטנה והשנה מצטרף אליהם פאדי, ילד דרוזי שאביו נהרג במלחמת 7 באוקטובר. הסדרה מראה איך הילדים חיים לצד השכול ומצליחים לשמוח, עוסקת בצדדים פחות מוכרים בו, למשל כשאחד הילדים ממציא לאביו המת מורשת קרב כדי לפאר את זכרו. כמו כל סדרת ילדים, "קייטנה של החיים" עוסקת גם בחברות, בניצני אהבה צעירה ובעניינים משפחתיים, כמו אחות קטנה פטפטנית ורכלנית ואמא שלא מקיימת הבטחות.
"השביעי", שגיא גרין, רשתות וחנויות ספרים
פרויקט עצוב וחשוב של העיתונאי שגיא גרין להנצחת נרצחי 7 באוקטובר: הוא מפרסם פוסטים המוקדשים לאזרחים שכל חטאם היה שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, שהפכו לעמודים מודפסים יפהפיים. בצד אחד של העמוד מופיעים שם, תמונת הנרצח והספד שהופך את הזר בתמונה למוכר. בצד השני מופיעה יצירת אמנות של אמן ישראלי (הדר גד, יעל פרנק, אורי גרשט, יוסי צבקר ואחרים). כל עמוד נפתח במילים החותכות "גם היום (האדם בתמונה) מת" כתזכורת של גרין לכך שהממשלה מנסה לטשטש את הטבח וקורבנותיו. הדף האחרון שפורסם במיזם הוא על אלעד קציר, שנולד וחי בקיבוץ ניר עוז עד שנחטף ב־7 באוקטובר ונרצח אחרי 99 ימים בשבי. את העמודים המודפסים מחלקים בחנות "המגדלור" בתל אביב, בגלריה מגזין 3 ובבית רדיקל. אפשר לקרוא גם בפייסבוק (Saguy Green) ובאינסטגרם (@saguyg)
"נתן ועמוס", אסף ענברי
הספר החדש והמאלף הזה מביא את סיפורם של המשורר נתן אלתרמן והסופר עמוס עוז בנפרד וגם מתייחס לקשר ביניהם. דרך סיפור חייהם מתקבל גם סיפורה של המדינה בתחילת דרכה ועד מעט אחרי מלחמת ששת הימים.
הספר עוקב אחר השינוי בתפיסה הפוליטית של שניהם, על הדרכים ההפוכות שעשו זה מזה ומבית גידולם. עוז, שגדל במשפחה רביזיוניסטית, עבר להיות אחד מדוברי השמאל הישראלי ודרש כבר אחרי 1967 כי יוחזרו השטחים שנכבשו. אלתרמן היה מאנשי מפא"י, תמיד לצד דוד בן גוריון, אך לאחר "עסק הביש" שינה את עמדותיו והיה בין מקימי התנועה לארץ ישראל השלמה. הספר, שעוסק בעיקר בעמדותיהם הפוליטיות, וקצת גם ביצירותיהם, מפגיש את שני עמודי התווך של הישראליות ומציג כמה הם השפיעו אחד על השני.
