אסקפיזם טהור: איך אומרים "טעים בטירוף" בקוריאנית?
JMT התל אביבית, בין המסעדות הקוריאניות הבודדות בישראל, מציעה תפריט מגוון של אוכל רחוב צבעוני, אחר, מוזר ובעיקר טעים מאוד. הסלטים והתוספות היו מרעננים ונעימים וכללו קימצ'י מסורתי מעולה, מנת העוף ועוגות האורז ברוטב הקוריאני הלאומי החריף־מתוק היתה ממכרת והכיסונים היו טעימים גם אחרי שהתקררו
אני לא נוהג להזמין אוכל הביתה. בין העיסוק שלי שכולל לא מעט אכילה בחוץ, לחיבתי (וחובתי) לבישול והאכלת בני הבית, יוצא שאפילו את הפיצה החודשית שלנו אני מביא בעצמי מהפיצרייה השכונתית. כשנחה עלי הרוח, אני אפילו מכין אותה בעצמי. ובכל זאת, המלחמה הזו גרמה לי להזמין טייק אווי הביתה. לא סתם טייק אווי, אלא כזה של אוכל קוריאני. זה אוכל שלא ממש משהו נפוץ במקומותינו והוא נותר סיפור הצלחה מוגבל למדי בישראל. יש מסעדה קוריאנית חצי סודית בירושלים – סיאול האוס הכשרה שממוקמת ברובע היהודי, ובתל אביב פועלת כבר כמה שנים מסעדה קטנה ומהירה ברחוב לילנבלום ששמה קימצ'י. זהו פחות או יותר.
אז הזמנתי ממסעדת JMT (ראשי תיבות של ג'ון מטאנג, "טעים בטירוף" בקוריאנית), שנפתחה לפני שנה וחצי ברחוב אחוזת בית 3 מתחת למגדל שלום בתל אביב. מההתחלה היא מיצבה את עצמה כמקום מהיר וקליל, אבל גם כזה שלוקח את עצמו ברצינות ומציע מגוון גדול יחסית של מנות. זה אכן השתקף במשלוח שקיבלתי, שהיה קודם כל מרתק. אני לא מבין גדול באוכל קוריאני ועדיין, למרות זאת, אכתוב לכם כבר עכשיו שזה היה משלוח מושלם וששם המסעדה הוא הצהרה שיש לה כיסוי. האוכל לא רק צבעוני, אחר, חריף, מוזר ולא מוכר, אלא גם טעים בטירוף – וזה כידוע הכי חשוב.
קלגוקסו, מעין מרק דגים, כלל ציר אנשובי ואצות ובתוכו פיסות מרובעות גדולות של מעין פסטה קוריאנית ולצידן "עוגות דג" שטוחות ובצל ירוק. אנשי המסעדה גורסים שזהו בעצם מרק הסבתות הקוריאני. אחלה סבתות, מה נאמר. ג'פצ'ה קוריאני, סלט האטריות בטטה השקופות והחלקלקות עם נתחי בשר וירקות ברוטב סויה־שומשום, היה מרענן ונעים להפליא.
למרות שהשם מרמז על ברווז באנגלית, דאק טוקבוקי היא בכלל מנת עוף ועוגות אורז ברוטב גוצ'וג'אנג חריף־מתוק. זה אחד מהרטבים הלאומיים של הקוריאנים – מעין מחית פלפלים חריפים מותססים, הכל עם בוטנים גרוסים. דביק, מתקתק וממכר ממש.
עוד מנה יפהפיה היתה של כיסוני טופו מתקתקים במילוי אורז סושי בנוסח הקוריאני המתובל. זו מנה שמזכירה קצת את האינארי היפני, אך עומדת בפני עצמה. היא מוגשת עם כמה מילויים - סלמון ספייסי, טונה ספייסי, בשר וקימצ'י, כולם מונחים על האורז. זו מנה שהיא לא רק יפה ומשעשעת למראה, אלא גם טעימה בטירוף.
לפני כל אלו היתה רביעיית טעימות של סלטים קוריאנים – מלפפונים בשומשום, בצל כבוש בסויה, צנון מוחמץ וכמובן קימצ'י, הכרוב הקוריאני המותסס, אולי המנה הכי מפורסמת במטבח הזה. לצד האוכל הגיעו שלל רטבים, החל מהגוצ'וג'אנג המהולל, עבור באיולי ווסאבי, וכלה בטריאקי ורוטב ברביקיו בסגנון קוריאני.
כל האוכל הגיע בטמפרטורה שלא הצריכה חימום נוסף ועל כך אציין שאפו גדול. חשוב מכך, העברתי חלק מהמנות במבחן האולטימטיבי של אוכל במשלוח ואכלתי אותן קרות – כולן היו טעימות גם ככה.
JMT מציינת שהיא עושה וריאציות על אוכל רחוב קוריאני ולכן גם טהרני המטבח הקוריאני לא יוכלו לבוא אליה בטענות, אם יכולות להיות להם כאלו בכלל. אני לא רק נהניתי בטירוף, אלא גם זכיתי לרבע שעה מושלמת של אסקפיזם טהור בין ממ"ד אחד למשנהו. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
מרק קלגוקסו 42 שקל
סלט ג׳פצ׳ה קוריאני 38 שקל
כיסוני יובוצ'ובאפ קומבו 115 שקל
דאק טוקבוקי 48 שקל
מארז טעימות באנצ'אן (מלפפונים קוריאניים, בצל כבוש בסויה, צנון קוריאני מוחמץ וקימצ'י) 69 שקל
