בלעדי
להקת המחול של אבשלום פולק נסגרת: "אם לא נכנסים לנישה מסחרית - לא שורדים"
אובדן ההכנסות בעקבות המלחמה, החרם בעולם וקיצוץ תקציבי ממשרד התרבות הביאו את הלהקה, מהמקוריות והמוערכות בארץ, לסוף דרכה. 13 הרקדנים והעובדים קיבלו מכתבי פיטורים. פולק כואב את הפירוק: "כל גוף ויוצר כאן נלחמים על טיפת המרק הקטנה שלהם – אין כמעט שיתופי פעולה ואין סולידריות. בלי להיכנס לנישה מסחרית, אי אפשר לשרוד"
להקת תיאטרון המחול של אבשלום פולק נסגרת. בשבת העלתה מופע פרידה שבו נכחו בני המשפחות של חברי הלהקה וחברים, וכעת היא מפסיקה את פעילותה והופעותיה. בשיאה היתה הלהקה אחת המובילות בארץ וזכתה לסופרלטיבים על העבודות המקוריות ששילבו באופן ייחודי בין תיאטרון ומחול. היא החלה פעילותה במתכונת הנוכחית ב־2018, אחרי שענבל פינטו הודיעה שהיא פורשת מהלהקה שאותה הקימה ב־1992, ובן זוגה לשעבר, אבשלום פולק, נשאר המנהל והכוריאוגרף. הלהקה הגיעה להישגים רבים בארץ ובעולם עם מופעים כמו "אויסטר", "בוביז" ו"ארמיד", וגם אחרי הפרידה עם המופעים "סלאג", "פלישה לחלל" ו"מובי D". כיום מונה הלהקה תשעה רקדנים, ובנוסף ארבעה אנשי צוות: שני מנהלי חזרות, מנהלת כללית, חצי משרת שיווק ופולק המנהל אמנותי.
"יש הרבה משתנים שהובילו להחלטה הזאת", מספר פולק לכלכליסט כשהוא יושב בסטודיו הריק בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. "הקורונה, המלחמה שבעקבותיה גם בוטלו הופעות בחו"ל, ביטול קמפיין שהיינו אמורים לעשות לסופר־פארם ושינויים מהותיים בחברה הישראלית. בגלל שהפעילות יותר מצומצמת וההכנסות קטנו התאמנו את עצמנו כל הזמן למצב: צמצמנו פעילות, עשינו הופעות יותר חסכוניות, תקציב השיווק והפרסום שלנו ירד. אבל זה ביצה ותרנגולת כי ככל שמצטמצמים – יותר קשה להגיע למקורות הכנסה".
באוגוסט התבשרה הנהלת הלהקה שכחלק ממהלך קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה לצד קיצוץ נקודתי שנקט משרד התרבות, יקוצצו 25%, כ־400 אלף שקל, מתקציב התמיכה שמהווה 65% מתקציב הלהקה השנתי. עיריית תל אביב־יפו שתמכה השנה בלהקה בכ־135 אלף שקל לא נענתה לבקשה לסייע מעבר לכך.
"ניסינו למצוא מקורות"
"כל גוף ויוצר כאן נלחמים על טיפת המרק הקטנה שלהם – אין כמעט שיתופי פעולה ואין יותר מדי סולידריות", הוא אומר. "כל הדברים האלה יחד הובילו לעוד כוחות שדחקו וצמצמו ואני הרגשתי חוסר אונים גדול. ניסיתי לראות איך אני יכול להתרומם ולמצוא עוד פתרון, רעיון וערוצים נוספים שיעזרו ללהקה. היצירות שלנו הן לא המיינסטרים הטיפוסי, והתחושה היא שבמקום הזה אם אני לא נכנס לאיזושהי נישה מסחרית, אני לא אשרוד. לא סתם אנשי תקשורת ותרבות מופיעים ב'הפטריוטים' בערוץ 14 או מגלים את האור במסדרונות הימין והפופוליזם, כי שם הכוח וההשפעה. כשהולכים בכיוון הזה מגיעים לרווחה ולהישרדות מהרבה מאוד בחינות, הולכים על מה שעובד ומדבר לקהל רחב ולמאשרי התקציבים והתמיכות".
הקש ששבר את גב הגמל היה הקיצוץ המסיבי של משרד התרבות. "מספטמבר עד סוף דצמבר ניסינו למצוא מקורות הכנסה שיסגרו את הגירעון. היה לנו כסף בתזרים לסיים את 2024 ולא היתה אפשרות לפעול בתחילת 2025, לשלם משכורות ולהופיע. הגענו לסוף דצמבר עם הלשון בחוץ, לא יכולנו לשלם את המשכורות של ינואר ופנינו לעיריית תל אביב ולמשרד התרבות. קיווינו שהעירייה תעזור לנו עם סיוע מיוחד כדי להתחיל את השנה עד שיגיעו תקציבי התמיכות שמועד התשלום שלהם הוא מרץ. בפגישה בעירייה נשאלתי בלקוניות: 'איך אנחנו יכולים לסמוך על זה שתשרדו גם אם ניתן לכם את העזרה?'. עניתי: 'מהיום הראשון שאני יוצר אף פעם לא ידעתי אם אצליח לשרוד'". עזרה כספית מהעירייה לא הגיעה. התשובה הרשמית היתה: "לבקשת התקצוב והמענה המבוקש ישנן מורכבויות רבות וסימני שאלה לא מעטים ועל כן לא נוכל לסייע". "האם אפשר היה לחזות את השיתוק של המשק והחברה בשנות הקורונה?", שואל פולק, "או את המצב בעקבות שנות המלחמה, האטה כלכלית, תחרות, בידוד עולמי או סתם דברים לא צפויים?".
הפרויקט האחרון של הלהקה בחו"ל היה האופרה "בסטרדה" בבלגיה לפני שנתיים, שפולק יצר לה את הכוריאוגרפיה ורקדני הלהקה השתתפו, וזה היה צינור הכנסה שאיפשר את הפעילות לתקופה. "להופיע היום ברחבי העולם כגוף ישראלי זה הרבה יותר קשה מבעבר", אומר פולק. "אי אפשר להסתמך על זה".
"ציניות ופופוליזם"
פולק גם נעזר בתוכניות הסיוע של המדינה לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה, אבל הפיצוי שקיבלו – כ־96 אלף שקל – היה טיפה בים. החודש קיבלו הרקדנים מכתבי פיטורים ופולק נאלץ בכאב רב לסגור את מפעל חייו. "היו שנים שהגענו למחזורים גבוהים ומספר רב של הופעות והכנסות. אבל בשנים האחרונות זה לא ככה, והכל הצטמצם. התחושה היא שלאף אחד לא אכפת. אין זכות קיום למשהו שאינו מניב איזושהי הכנסה, סנסציה, בידור או טובות הנאה. המגמה הזאת היא לא רק פה אלא בכל העולם – דונלד טראמפ, עבריין מין מורשע, הפך מנהיג העולם, כל העיניים נשואות אליו ותל אביב מלאה בשלטים שמתייחסים אליו בתור המלך של ישראל, המושיע. אולי אפילו המשיח. זאת המציאות עכשיו, משהו שאמור בכלל להיות על מסך של טלוויזיה, במה, משחק מחשב או בקולנוע, זה הדבר הכי אבסורדי שיכול להיות.
"אני חושב על המקום הזה. מקבלי ההחלטות הם תמונת מראה של איפה שאנחנו נמצאים. הגופים שאמורים להיות לצידך ברגעים היותר קשים ולראות איך אפשר לעזור לא נותנים כלום: לא שקל, לא שיחה של אמפתיה, לא ניסיון למצוא פתרון. גם מקומות שנפגעו, נחרבו ונהרסו ב־7 באוקטובר לא משקמים, לא דואגים להם. זה ציניות, קפיטליזם, פופוליזם, לאומנות מהסוג הכי גרוע שיכול להיות".
פולק, לעומת זאת, גם את המעט שנותר לו מהציוד החליט לתת לקיבוצי העוטף שנפגעו במלחמה. "דיברתי עם רכזת התרבות של בארי שנמצאים עכשיו בחצרים ונראה מה אוכל לתת להם. אני מנסה להגיע לעוד קיבוצים ולראות אם יש משהו שאני יכול לעזור. מה שאוכל לתת, אתן".
מעיריית ת"א נמסר: "העירייה מכירה בחשיבות של הלהקה ותומכת בה לאורך השנים, וב־2024 אף הועלה סכום התמיכה ל־136 אלף שקל. הנהלת הלהקה לא הציגה תוכנית הבראה ו/או תוכנית כלכלית מעבר לבקשה לקבל מענק חד פעמי שיאפשר את המשך הפעילות ברבעון הראשון של שנת 2025. לצערנו, עקב הנסיבות שהעמותה הציגה והבקשה לקבל מענק חד פעמי לכיסוי גירעון בגובה 400 אלף שקל, לא נמצא פתרון חוקי בו ניתן לסייע לעמותה מעבר למתן מקדמה בגובה 25% מגובה התמיכה בשנת 2024".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "בתקציב המשרד ולאחר מאמצים רבים, הצליח שר התרבות והספורט מיקי זוהר לגייס תוספת לתקציב תחום המחול על אף הקיצוץ הרוחבי שהושת על כלל משרדי הממשלה בתקופת המלחמה. הקיצוץ הרוחבי במודל הלהקות הוקטן לכ-4% במקום 8% כפי שביקשה טיוטת התקציב. תמיכה שניתנה לתיאטרון המחול אבשלום פולק מכוח תקנה זו - ירדה בעקבות כמות ואיכות הביצועים שלהם בשנת ההערכה. המשרד עובד על פי נהלים, כללים וקריטריונים אשר מזכים גוף נתמך בתמיכה ממשלתית. הגוף יכול לבקש בקשת סיוע והמשרד יבדוק האם וכיצד ניתן לסייע".