מגלגול עלי גפן ועד האלבום החדש של 'איפה הילד': המלצות לסוף השבוע
התערוכה המרתקת של נומה בר במוזיאון תל אביב, סדרת הפשע "אהבה ללא רבב" ב-yes, שופינג של בוהו-שיק פריזאי עם שורשים מעיראק ועוד דברים שלא כדאי לפספס
תערוכה
נגטיבים, בקטע חיובי
השבוע (5.8) תיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות "מצד שני", תערוכת היחיד הראשונה בישראל של נומה בר, מאייר ומעצב בינלאומי. בר (52) נולד בעפולה בשם אבינועם ברנשטיין, למד תקשורת חזותית בבצלאל, ומאז 2000 חי ופועל בלונדון. במהלך יותר מ־25 שנות יצירה הפך בר לאחד המאיירים המקוריים והמשפיעים בעולם. איוריו הופיעו על שערי "הניו יורקר", “הניו יורק טיימס", "אמפייר", ו"האקונומיסט"; הוא יצר עבודות למותגים בינלאומיים כמו קוקה־קולה ואפל, ועיצב עשרות עטיפות ספרים, בהן סדרות לספרי הרוקי מורקמי ודון דלילו וכן ל"סיפורה של שפחה" של מרגרט אטווד.
7 צפייה בגלריה
איורים של נומה בר. מימין: שער ל״אקונומיסט״, משמאל: שער ל״אמפייר״ על “ספרות זולה"
(איורים: נומה בר)
סימן ההיכר של בר הוא השימוש הווירטואוזי בחללים פוזיטיביים ונגטיביים: דימוי אחד נפתח ומתגלה מתוך דימוי אחר, והגלוי והנסתר מחליפים ביניהם תפקידים. עבודותיו מינימליסטיות ומהוקצעות, אך גם משעשעות ומפתיעות. התערוכה, שאצר יובל סער, כוללת הדפסים, אנימציה, פיסול ומיצב, לצד סקיצות וציורי ילדות, וחושפת את תהליכי החשיבה שמאחורי הדימויים החדים והנחרטים שלו. המעבר בין המדיומים מאפשר לראות כיצד השפה החזותית המזוהה שפיתח בר ממשיכה להשתנות ולהציע בכל פעם קריאה חדשה, שחוצה אותיות, מילים וגבולות.
יקיר שגב
אוכל
לגלגל כמו רפי כהן
זהו שיא עונת עלי הגפן, ואפשר למצוא אותם בערמות בשווקים בערים מעורבות כמו רמלה או ואדי ניסנאס בחיפה, וגם ארוזים בקופסאות פלסטיק מפונפנות בשוק הכרמל. ההכנה פשוטה מאוד, צריך רק לפנות לה קצת זמן. חולטים ערמת עלים במים רותחים, ואחרי דקה או שתיים מסננים ושוטפים במים קרים כדי לעצור את הבישול. חותכים את הגבעול, מסדרים עלה־עלה כשהצד המחוספס פונה כלפיכם, מניחים כפית מילוי בקצה הקרוב לגבעול, מקפלים את הצדדים פנימה ומגלגלים מכם והלאה — והופ, עלה גפן ממולא. אל תסתבכו עם המילוי — אורז עגול עם קצת מלח ומיץ לימון זה מעולה.
רוצים לגוון? הוסיפו עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, נענע, שמיר. עוד קצת? עגבנייה ובצל קצוצים דק. סדרו את העלים במעגלים בסיר. אם בא לכם להיות רפי כהן, הציפו בשמן זית ובשלו לאט־לאט, או פשוט כסו במים ומיץ לימון וקצת שמן זית. למתקדמים — רכז רימונים. מי שרוצה ירפד את תחתית הסיר בפרוסות עגבנייה ו/או עלי גפן. אחרי רתיחה, בשלו על אש קטנה שעה וחצי. כדי שהעלים לא יצופו, מכסים אותם בצלחת ורק אז במכסה.
חיליק גורפינקל
אלבום
מסתכלים בלבן שבעיניים
תשע שנים חלפו מאז האלבום האחרון של איפה הילד, והשבוע יצא השביעי במספר, "אמבולנס שירים", שנכתב בשלוש השנים האחרונות מתוך מציאות סוערת. "אם תשאלו לשלום האומה/ נפלה חלשה מול שוקת שבורה/ חיצי הרעל נורו לעברה/ מוכרחים להציל את היקרה", הם שרים ב"רופא הנשמות".
חמי רודנר, אסף שריג, אופיר בר עמי ואסף מרוז מגישים מלודיות חזקות, גיטרות מדויקות וטקסטים חדים ומרגשים. "נחגוג ומגוג" הוא שיר מעולה שמזכיר בקצב את "מה שעובר עלי", ו"אחרי המלחמה" מבוסס על טקסטים מפנקס שכתב אור בלומוביץ', לוחם בהנדסה קרבית שנפל בעזה ב־2024. "כתבנו שירים על המלחמה, על היפה והכואב בארץ הזאת, בלי להתייפייף אלא כמו שאנחנו תמיד — מסתכלים לעצב, לחרדה ולכעס בלבן של העיניים. כותבים את זה, מקליטים את זה והופכים אותו ליופי רוקנ'רולי בעברית", אומר רודנר. גם אחרי 40 שנה איפה הילד ממשיכה להוכיח שהיא אחת הטובות בארץ.
מאיה נחום שחל
טלוויזיה
רומיאו ויוליה, גרסת הסנדק
"אהבה ללא רבב" (Mint), סדרת הפשע הבריטית החדשה שעולה ביום ראשון ב־yes, מוגדרת כ"רומיאו ויוליה" של המאה ה־21. רק ששייקספיר לא דמיין מפגש ראשון כזה: שני האוהבים ניצבים משני עברי פסי הרכבת ומרימים אצבע משולשת זה לזה. אבל כך מתחילה מערכת היחסים היפהפייה בין שאנון (אמה ליירד, "ראש העיר קינגסטאון") לבין ארן (הראפר לויל קרנר, בהופעת המשחק הראשונה — מצוין).
שאנון, בת למשפחת פשע סקוטית אכזרית, וארן, צעיר רגיש, השייך לגמרי במקרה למשפחה יריבה. הסדרה היא גם דרמת מאפיה על ההתפרקות הפנימית ומאבקי הכוח במשפחתה של שאנון, כשאביה דילן (סם ריילי, "קונטרול"), מאבד שליטה. אבל מה שמנצח כאן הוא האהבה, והסיפור סוחף. היוצרת שרלוט רייגן מאזנת בין האלימות למתיקות באירוניה דקה, בשפה קולנועית מפעימה, כמו נצנוץ כוכבים על רקע קטטה נוראה.
רותה קופפר
סרט
שנות ה־80, יידישקייט צרפתי וסרט מתוק
ביום ראשון יוכרזו המועמדויות לפרס אופיר, והסרט שאנחנו חוזים שיקבל את מירב המועמדויות הוא "עצמאות" של משה רוזנטל ("קריוקי") שמתרחש בשנות השמונים ומספר על ילד רגע לפני הבר מצווה שאביו חווה משבר כלכלי ומסתיר סוד גדול. הסרט הזה ייצא מתישהו לבתי הקולנוע, אבל בינתיים הגיע לבתי הקולנוע סרט צרפתי מקסים מאת אריק טולדנו ואוליבייה נקש (שיצרו את להיט הענק ״מחוברים לחיים״) בשם "אשליות מתוקות". נקש וטולדנו, יהודים שיש להם גם משפחה בישראל (ובביקורים שלהם בארץ עם סרטיהם הקודמים הצליחו לפטפט מעט גם בעברית), עשו סרט המתרחש בשנות השמונים, שמספר על ילד יהודי, רגע לפני בר המצווה, שאביו חווה משבר כלכלי ואישי.
בזמן שהאב (לואי גארל) מצוי בקריסה, האם (קאמי קוטון) דווקא פורחת כשמתקבלת לעבודה ב־IBM ומכניסה הביתה המצאה חדשה: מחשב אישי. זה סרט התבגרות חמוד וחינני מאוד, מלא יידישקייט עסיסי שיצחיק מאוד את הצופים הישראלים, על האופן שבו משפחה יכולה להיות שדה קרב ומצוקה, אבל במקביל על כך שבני המשפחה יכולים גם להפתיע ולהפוך לקבוצת המעודדות הכי נלהבת שלך.
יאיר רוה
שופינג
השורשים מעיראק, השיק מפריז
במרכז הסטודיו החדש והיפה של המעצבת הילה חילו מראני ברחוב מונטיפיורי 16א' בתל אביב ניצבת מכונת התפירה של סבתה — עדות לחיבור שלה לעבודת יד ולמסורת המשפחתית. שתי סבותיה היו תופרות בעיראק, ומהן היא שואבת השראה.
חילו מראני יוצרת תכשיטים ובגדים בסגנון בוהמייני על גבול הריזורט, עם אמירה אישית: שמלות פשתן נינוחות עם פרנזים שנצבעו ביד בשיטות מסורתיות, ושמלות תחרה קצרות שיכולות לשמש גם כעליוניות. לצידן חגורת אמייל וכסף כבדה שמצאה בשוק הפשפשים, שרשראות פנינים, חגורת עור עם אבזם חמסה מפליז, ותכשיטי זהב כמו טבעת דג — סמל עתיק לשפע, מזל ותנועה — משובצת ספיר ויהלומים.
בעבודתה משלבת חילו מראני בין שורשיה המשפחתיים בעיראק לבוהו שיק פריזאי ולשפה ים־תיכונית מקומית ומעודכנת. הפתיחה הערב תספק הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך היצירה וההשראה ואל עולמה האישי והאמנותי.
hilahilo.co.il
עילית מינמר
