בשנות ה־60 היה כאן נס: סרט צרפתי בן 65 מזכיר לנו למה אנחנו כאן
כריס מרקר, מגדולי הדוקומנטריסטים בעולם, תיעד את ישראל הצעירה. 65 שנה אחרי, המבט האופטימי שלו רלבנטי מתמיד. עכשיו בסינמטקים ובמוזיאון ישראל
לפעמים אנחנו שוכחים למה אנחנו כאן. למה דווקא ישראל? זו מדינה קשה, מלאת מאבקים, מדברית וחמה. אז למה כאן? ואז, כשהאקטואליה נהיית קשה מנשוא והתחושה שכל מקום שהוא לא ישראל יהיה נוח ונעים יותר, נתקלים ביצירה שמזכירה לנו מה בעצם הסיפור שלנו כאן. זה מה שקורה כשצופים ב”הצד השלישי למטבע” של כריס מרקר, שצולם לפני 65 שנה וזכה ב־1961 בפרס הסרט התיעודי בפסטיבל ברלין.
וים ון ליר, לימים המייסד של סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים הישראלי (יחד עם אשתו, ליה ון ליר) הזמין את מרקר, אחד מבכירי הבמאים התיעודיים של צרפת, לבוא לתעד את מדינת ישראל הצעירה, 12 שנה אחרי שנוסדה. מרקר, שהיה חברם של הקולנוענים אלן רנה, מרגריט דיראס ואנייס ורדה בצרפת, הסכים.
הוא נדד צפונה ודרומה וצילם את ישראל באופן פיוטי, מוצא גם רגעים יפים של גאוגרפיה וטופוגרפיה, וגם רגעים אנושיים, ומגלה מדינה שהיא נס – נס שהיא קמה ונס שהיא מתקיימת. מרקר ראה בישראל מדינה של תנ”ך וטכנולוגיה, התפעל מהמדען חובש הכיפה ממכון ויצמן ומהשקט שנופל על המדינה כשנכנסת השבת. הוא גם לא התעלם מהעובדה שישראל היא מדינה במלחמה תמידית, עם סכסוך שכנים ארוך עם הערבים, אבל גם עם רגעים מרשימים של דו קיום.
למראה “הצד השלישי למטבע” (בצרפתית: “תיאור של מאבק”) אי אפשר להתעלם מעד כמה חלק מהסצנות בסרט רלבנטיות להווה, כאילו צולמו היום. הביגוד השתנה וכך גם האדריכלות, אבל המצב הזה שבו ישראל נמצאת על פי תהום ומצליחה להחזיק מעמד בזכות האנשים שחיים בה, איכשהו נראה אקטואלי, כנראה לעד. ויותר מזה, נקודת המבט האופטימית אך המפוקחת של מרקר מעניקה זריקת חיסון מעודדת לכל מי שנתקף מרה שחורה מהמצב. לפעמים צריך מבט מרחוק – רחוק בזמן ורחוק גאוגרפית – כדי להיזכר מה יש כאן.
הסרט “הצד השלישי למטבע” עומד במרכז "כריס מרקר: הצילומים האבודים מישראל", תערוכה יפה במוזיאון ישראל, שמציגה את צילומי הסטילס שצילם מרקר במקביל לצילומי הסרט. מרקר תיעד ישראל שוחרת אמנות וצילם עבור חבריו בפריז את הפוסטר של “הירושימה אהובתי” שהוקרן אז בבתי הקולנוע. בתערוכה, הסרט עצמו, בעותק מחודש ויפהפה, מוקרן בכל שעה עגולה (אורך הסרט 57 דקות).
השבוע הסרט ויצירתו של מרקר עומדים במרכז הגיליון החדש של כתב העת המקוון “תקריב” המוקדש לקולנוע תיעודי, וגם זוכים למחווה בסינמטקים. הערב יוקרן “הצד השלישי למטבע” בסינמטק ירושלים, לצד סרט קצר שביים דן גבע בהשראתו שנקרא "צד רביעי למטבע” (שמרקר, שמת ב־2012, עוד הספיק לראות ולאהוב) ובליווי רב־שיח על הסרט.
בסינמטקים בתל אביב ובירושלים יוקרנו השבוע סרטיו המאוחרים והמפורסמים יותר של מרקר, אחד הקולנוענים החשובים והמשפיעים בעולם, שעשה סרטים אישיים, פיוטיים וגם פוליטיים – ביניהם יוצגו “ללא שמש”, “חיוך ללא חתול” ו”המזח”, סרט מדע בדיוני קצר ופורץ דרך שצולם כולו בצילומי סטילס והוא היה ההשראה ל”12 קופים” של טרי גיליאם. ומי שמעדיף להישאר בבית: מנויי שירות הסטרימינג Mubi ימצאו לא מעט מסרטיו של מרקר זמינים לצפייה.
