סגור
תערוכה צייר לי אגרוף ב נתיבי איילון
מתוך התערוכה "צייר לי אגרוף" בנתיבי איילון (צילום: טלי מלמד)

תערוכת המחאה "צייר לי אגרוף" נתלתה לאורך נתיבי איילון - והוסרה

התערוכה נפרסה לעורך 100 מטר ובגובה 8 מטרים, וכוללת 30 כרזות בהן ציירו האמנים את האגרוף שלהם ובחרו מילים מתוך מגילת העצמאות שמבטאות את מחאתם. בין המשתתפים בתערוכה: יעקב דורצ'ין, זויה צ'רצ'בסקי ושרה בנינגה. חברת נתיבי איילון הסירה את התערוכה. "למי מפריעים הערכים שהיו תלויים בתערוכה כמו צדק, חירות ושוויון?", אמרו אוצרי התערוכה

אמנים העלו הלילה בנתיבי איילון תערוכת מחאה בשם "צייר לי אגרוף". התערוכה נפרסה לאורך 100 מטר ובגובה 8 מטרים, וכוללת 30 כרזות בהן ציירו האמנים את האגרוף שלהם ובחרו מילים מתוך מגילת העצמאות שמבטאות את מחאתם. חברת נתיבי איילון הסירה את התערוכה לפני זמן קצר.
התערוכה, שהוצבה בעבר לאורך כביש 38, צפויה לנדוד בתקופה הקרובה לאורך כבישי הארץ ולצרף אליה אמנים ואמניות נוספים. בין המשתתפים בתערוכה: חתן פרס ישראל לאמנות יעקב דורצ'ין, האמנית זויה צ'רצ'בסקי, הציירת וחוקרת האמנות שרה בנינגה ועוד.
אגרוף מונף הוא סמל לסולידריות ותמיכה ומשמש גם סמל להבעת אחדות, עוצמה, התנגדות ומאבק. הוא מלווה כבר למעלה מ-230 שנה תנועות ואינדיבידואלים שבחרו לעמוד מול כפייה, גזענות ואפליה, ובחודשים האחרונים מלווה גם את המחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל. מטרת התערוכה היא להפנות את המבט לקשר החיוני בין מערכת משפט עצמאית, הגנה על זכויות כל האזרחים וחופש הביטוי והיצירה.
היוצרות והיוצרים של התערוכה מגיעים מרקעים שונים ומגוונים: מעצבים, מאיירים ואמנים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, אמנים ידועים וסטודנטים בתחילת דרכם. "כיוצרים ויוצרות אסור לנו לשתוק מול הגזענות וההסתה", אמרו יוזמי התערוכה. "תפקידה של האמנות הוא להביא מגוון של קולות, רעיונות ומחשבות ללא חשש, גם אם אלו אינם עולים בקנה אחד עם תפיסת השלטון. במקרה זה, בחרנו לבטא במגוון דרכים את הערכים האוניברסליים וההומניים העולים מתוך מגילת העצמאות".
לאחר הסרת התערוכה, מסרו אוצריה: "למי מפריעים הערכים שהיו תלויים בתערוכה כמו צדק, חירות ושוויון עד כדי כך שהיה לו כל כך חשוב להסיר אותם במהירות? כנראה שיש קשר בין עילת הסבירות לבין הסרת אמנות מהמרחב הציבורי. לא נוותר. עד שננצח".
יוזמי התערוכה מסרו כי "הממשלה הזו עסוקה מיום הקמתה בפירוק לרסיסים של כל העקרונות הדמוקרטיים עליהם נשענת המדינה. הכאוס שהם זורעים בכל תחומי החיים מחייב אותנו, האמנים, אנשי ונשות התרבות להזכיר שהשורשים שעליהם אנחנו נשענים הם צדק, חירות ושוויון. עילת הסבירות והוועדה לבחירת השופטים לא חשובים בפני עצמם, אלא משום שהם פוגעים בערכים הבסיסיים האלו. האמנות מאפשרת לתת ביטוי מוחשי לערכים האלו".