"רכבות הילדים": סיפורם של ניצולי הקינדרטרנספורט עולה על הבמה
ההצגה שעלתה השבוע בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי מביאה לחזית התודעה את מבצע ההצלה של 10,000 ילדים יהודים שנשלחו לבריטניה ללא הוריהם; הבמאית אתי רזניק: "לאלף מהם בלבד נותר הורה אחד או שניים אחרי המלחמה"
ההצגה "רכבות הילדים" שעלתה השבוע בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי (עד ה-8 במאי) לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה מביאה לקדמת הבמה את סיפורם של ילדי ה"קינדרטרנספורט" – כינוי שדבק בעשרת אלפים ילדים יהודים בני 3-16 מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, אשר בין דצמבר 1938 ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, נשלחו לבדם לבריטניה וניצלו מידי הנאצים.
המחזה מאת דיאן סמואלס בבימויה של אתי רזניק מתמקד בסיפורה של אווה שלזינגר, ילדת קינדרטרנספורט שנקרעה ממשפחה במסגרת מבצע החילוץ ההומניטרי אל עתיד לא נודע. הוריה שלחו אותה והצילו את חייה. שלושים שנה לאחר מכן בתה של אוולין (אווה הבוגרת) מגלה בעליית הגג של ביתה את זהות אמה.
"זה נושא מאוד עלום בהיסטוריה של השואה", אומרת רזניק. "בעזרת אנשים וקשרים בממשלות ובהיתר הגרמנים, הוציאו את הילדים היהודים שמצבם הלך ונעשה גרוע באירופה. אנגליה הסכימה לקלוט ילדים עד גיל 16, כדי שלא יתפסו להם את מקומות העבודה. אני לא למדתי על זה בבית הספר וגם הילדים שלי לא, רק מי שהגיע להרצאות או מפגשים או דרך הצגות וסרטים.
ב-1989 אחת מילדות הקינדרטרנספורט סיפרה לנכדה שלה שחגגה בת מצווה איך היא הגיעה לאנגליה ואיכשהו הסיפור התגלגל. הם כתבו ניוזלטר שקורא לכל מי שהיה בקינדר והתחילו לעלות על עקבות של הילדים שכבר הפכו לאנשים. חלקם הגיעו לישראל, חלק לארצות הברית וחלק חזרו לגרמניה ואוסטריה. ככה התחילו לדעת על זה. המחזאית שכתבה את זה לא יהודייה".
אז מה גרם לה לכתוב מחזה על הנושא?
"האנגלים רואים בזה את ההיסטוריה שלהם, אז הם יודעים על זה יותר טוב מאיתנו כי זו פעולת הצלה. היא הכירה את הסיפור דרך מכרים וזה נראה לה מעניין, ובצדק. המחזה מורכב מסיפורים שונים אבל במרכז נמצאות שתי דמויות – אווה הניצולה בת ה-9 ואווה (אוולין) בת ה-40 שחיה באנגליה והעבר שלה מתגלה בסוג של סיפור מתח.
יש כל כך הרבה סיפורים, יש גם ילדים שלא באו לקחת אותם וכאלה שהפכו אותם לעבדים של המשפחות שאימצו אותם".
ההצגה עלתה לראשונה בישראל לפני 10 שנים, אז נפגשו רזניק והשחקניות עם עליזה טננבאום, יו״ר ״הקינדר טרנספורט״ בישראל, ושמעו את סיפורה המרגש על ילדותה כשהוריה שלחו אותה מאוסטריה לאנגליה והצילו את חייה. לקראת ההעלאה המחודשת נפגשו שוב רזניק והשחקניות החדשות עם טננבאום בת ה-95. "התמזל מזלה שאמא שלה שנשארה באוסטריה ושרדה, אביה גויס לצבא האנגלי ואחותה עלתה לישראל ב-1936 לקיבוץ. המשפחה שלה התאחדה אחרי המלחמה, אבל מתוך עשרת אלפים הילדים רק לאלף נשארו אחרי המלחמה הורה אחד או שניים. היתר בנו את החיים לבד. הרבה מהם כבר לא בחיים, אבל לכל אחד סיפור משלו עם חוויות וקשיים אחרים".
רזניק אמנם נולדה בפולין אבל אין לה קשר ישיר לשואה, פרט לדודה אחת ששרדה את אושוויץ וחייתה בניו יורק על גיל 95. גם מאירועי השבעה באוקטובר היא ניצלה כמעט בנס. "אני גרה בקיבוץ אורים ומעבר לכביש זה קיבוץ רעים. אין לנו אפילו ממ"ד. בבוקר השבעה באוקטובר התכוונתי לצאת להליכה אבל היו אזעקות אחת אחרי השנייה והחלטתי להישאר בבית. פתחתי טלוויזיה וראיתי שהם פשוט פנו שמאלה למחנה אורים ולא ימינה לקיבוץ אורים, זה 350 מטר לכל כיוון. מזל".
