סגור

בלי סוס לבן: "סקס והעיר הגדולה" חוזרת - בעידן ה-MeToo

יותר לסביות, פחות שמרניות, יותר שחורות, פחות רזות ויותר מודעות לסביבה. לקראת חזרתה למסך של "סקס והעיר הגדולה", כיצד היו נראות גיבורות הסדרה המיתולוגית מהניינטיז אילו היתה מתחילה להצטלם מחדש היום

היה היתה סדרה על ארבע נשים בשנות ה־30 שלהן שגרו בניו יורק. במילים אלה, "היה היתה", נפתחה הסדרה ההיא בדברי הקריינות של קארי בראדשו ב־1998 ואלה ליוו את "סקס והעיר הגדולה" במשך שש עונות מצליחות ביותר.
הסדרה על קארי בראדשו (שרה ג'סיקה פארקר), שארלוט יורק (קריסטין דייוויס), מירנדה (סינתייה ניקסון), וסמנתה (קים קטראל).


הסדרה של דארן סטאר ("אמילי בפריז") ומייקל פטריק קינג, שהיתה מבוססת על ספר מטוריה העיתונאיים של קנדס בושנל, היתה פורצת דרך בכך שעסקה בארבע גיבורות, באופן משעשע, סקסי, אופנתי, פתוח וכיפי. היא תיארה את חיי המין והרומנטיקה שלהן, בשחרור מיני, גם אם בסופו הסתיימה בשאיפה לחיות "באושר ועושר עד עצם היום הזה", עם חתונה כמו מהאגדות.
הסדרה היתה ייחודית בכך שנגעה גם בנושאים כמו חברות נשית, הפלות, סרטן השד, בדידות, שוויון תעסוקתי, התבגרות וקצת, ממש קצת, בכסף.
ב־9 בדצמבר, היא חוזרת לעונה חדשה בהוט, שנים רבות אחר שבאה לסיומה, ואפילו שנים רבות אחרי סדרת הסרטים שנעשו על פיה וסדרה מקדימה היתה על הגיבורה שלה קארי בראדשו "יומני קארי". הסדרה החדשה נקראת "And Just Like That", והיא המשך למקורית. חוזרות אליה רק שלוש מארבע השחקניות, לאחר סכסוך מתוקשר של קים קטראל ושרה ג'סיקה פארקר.

1 צפייה בגלריה
פנאי סקס והעיר הגדולה עונה חדשה
פנאי סקס והעיר הגדולה עונה חדשה
מתוך העונה החדשה של "סקס והעיר הגדולה"
(צילום: HBO)

הסדרה תופסת אותן בשלב אחר בחיים, כשהן בשנות ה־50 שלהן, ונושאים כמו גיל המעבר מעסיקים אותן יותר מאשר אמצעי מניעה. אותנו הקהל היא תופסת בעידן טלוויזיוני שהתקדם מאוד. הסדרה ההיא ספגה ביקורת על הפריווילגיות הלבנה שלה ועל רדיפת העושר ונסיך על סוס לבן (אפילו הסוס היה לבן). אנחנו בעידן שבו נשים כמו "בנות", "לא בטוחה" ו"להרוס אותך", עמדו על כתפי "סקס והעיר", והתקדמו הרבה יותר רחוק ממנה. איך היתה נראית "סקס והעיר הגדולה" היום, אילו הגיבורות היו בשנות ה־30 שלהן ב־2021.
שרלוט, קארי ומירנדה מתוך העונה החדשה של "סקס והעיר הגדולה". צפוי שידברו יותר על גיל המעבר מאשר על אמצעי מניעה
לא הכל וניל
ב"סקס והעיר הגדולה" היום היו שחקניות מכל צבעי הקשת, גם בייצוג האתני וגם במגדרי: עם מיניות פלואידית או נון־בינארית., והן היו למשל שוקלות יחסים פוליאמוריים.
אין סיכוי שסדרה חדשה תהיה על ארבע נשים סטרייטיות, שהמגוון הפיגמנטי היחיד ביניהן מתבטא בצבע השיער: שתי בלונדיניות, ג'ינג'ית, וברונטית (אפילו שיער שחור לא היה שם). היחידה שאי פעם התנסתה במין לסבי היתה סמנתה (עם אשה לא לבנה, סוניה בראגה, כאילו בזה תפסו שתי ציפורים במכה אחת), וגם אז החליטה להפסיק עם זה כי הלסבית כל הזמן רצתה לדבר במקום לעשות סקס. כששרלוט רצתה להצטרף לחבורה של לסביות בעלות השפעה הבהירה לה אחת מהן שהיא ממש צריכה לבחור צד, או לפחות ממש להתמסר לפעילות מינית מסוימת, כדי להצטרף אליהן.ואמנם הסדרה החדשה כוללת שחקניות לא לבנות או סטרייטיות: שרה רמירז, שמשתמשת בפנייה מגדרית ברבים ולא ב"היא" או "את", הצטרפה לצוות השחקנים וכך גם שריטה צ'יידרי("חוק וסדר: מדור מיוחד"), ניקול ארי פארקר(אימפריה) וקארן פיטמן — כולן לא לבנות. פיטמן אמרה כי הסדרה החדשה "תהיה מגוונת יותר ותייצג טוב יותר את ניו יורק של היום". כאילו שניו יורק לא היתה כזו בשנות ה־90עת יצאה הסדרה, והיא בכלל אשמה בחוסר המגוון.
רואות גם את המינוס
נאמר שמירנדה, עורכת דין שהעידה על עצמה בסדרה המקורית שהיא עובדת 80 שעות בשבוע, מצליחה, או שסמנתה שהיה לה משרד יחסי ציבור גדול, היו יכולות לגור בדירה יפה במנהטן. אבל שקארי בראדשו, שכותבת טור עיתונאי אחד בשבוע, תוכל לגור ללא שותפים בדירה מרווחת ויפה בצ'לסיועוד יישאר לה כסף לקנות עשרות זוגות נעלי מאנולו בלאניק ב־500 ל? אין סיכוי. בכלכלת החלטורה של היום, היא היתה צריכה לגרד פרנסה מכל הבא ליד ובטוח שלא היתה מצליחה לגור במנהטן. אולי, אולי, , כמו גיבורת "לא בטוחה" שעובדת בעמותה ומחלטרת כנהגת אובר, וגם אז היתה מוצאת את עצמה במצוקה. מה שבטוח זה שבגיל 33, הגיל שבו קארי היתה בתחילת הסדרה, היא לא היתה יכולה לחיות במקום כל כך מבוקש, עם בגדים כל כך יקרים ולצאת לבילויים כל כך יוקרתיים, מכתיבת טור שבועי קצר לעיתון. אולי היא היתה מוצאת לה מקום ממש חמוד בוויליאמסברג בברוקלין. מה רע? ממילא ההיפסטרים הפכו מזמן את ברוקלין למקום הנכון.
בנוסף, על השאיפה לעושר היו מוותרות היום גיבורות הסדרה רק לאושר, לפחות באופן מוצהר. בעולם שבו המודעות לפערים החברתיים כל כך גדולים, במיוחד אחרי שנת הקורונה שכללו מחאות חברתיות, הרשעים הגדולים בסדרות טלוויזיה הם מיליארדרים ופריווילגיה היא מילה גסה. הגיבורות היו נשמרות מרהבתנות, מבינות שארון הבגדים עם ערימות נעלי ג'ימי צ'ו זה פוי.
גם הן MeToo#
בפרק הראשון של הסדרה המקורית קארי שאלה "למה נשים לא יכולות לעשות סקס כמו גברים?", ומאותו הרגע ניסתה להשיב על השאלה הזאת בשלל דרכים ונקודות מבט. בעידן הנוכחי היום השאלה היתה מנוסחת אחרת, לא בהשוואה למודל הגברי, אלא אולי "למה נשים לא יכולות להחליט לעשות סקס כמה שהן רוצות?" והתשובות היו בהתאם. מירנדה היתה מייצגת מישהי ששמו לה סם אונס במשקה, כמו ב"להרוס אותך"; אחד האמנים בגלריה שבה עבדה שרלוט היה מרשה לעצמו לנצל את מעמדו ולבוא בדרישות מיניות, בדומה לפרק המדובר עם הסופר והאנה ב"בנות", וקארי היתה כותבת טור על גבולות ההסכמה. ביחד הן היו משתפות זו את זו, ואת הצופים, בחוויית ה־MeToo# שלהן.
צ'או ג'ימי צ'ו
זה לא שסמנתה היתה מחליפה את מראה הריץ'־ביץ' שלה, אבל קארי בטוח היתה מוצאת בחנויות היד־שנייה הרבות בברוקלין מציאות. אולי אפילו זוג מנולו בלאניק של מישהי מהניינטיז. שרלוט היתה מחליפה את החצאיות הצמודות בטריינינג אופנתי. השופינג שלהן לא היה כולל שקיות קרטון שנושאות את הלוגו של גוצ'י ופראדה כמו במקור, והן היו מודעות לכל החיקויים של חברות האופנה הזולות לטרנדים הבולטים, וסולדות מהן.
לא הכל סמול
הן היו מחבקות מסר של בודי־פוזיטיב, ומעריכות מאוד משפיענית באינסטגרם שקידמה את הרעיון שאת יפה וזוהרת בכל צורה וגודל. אולי אפילו היתה מישהי בסדרה בעלת מבנה גוף רחב.
שימי לי קצת צ'ייה
הגיבורות היו טבעוניות, או מנסות להיות, ולפחות מאמצות אורח חיים בריא ומקפידות על אוכל אורגני. שרלוט בטח לא היתה מוותרת על סטייק אבל אולי מנסה דיאטת פלאו, הדוגלת בחזרה לתצרוכת האדם הקדמון שאכל רק בשר ותותי בר.
ירוק עד
וויד וסמים קלים לא היו חוויה חד פעמית עם בחור צעיר שקארי יוצאת איתו, אלא משהו יציב יותר, עם ספק קבוע. אולי "הבחור" מהסדרה של "סדר אותי", על סוחר ניו־יורקי הרוכב על אופניים, שהיה מגיע לביקור. שתי הסדרות שייכות ל־HBO, אז אפשר היה לעשות פרק Crossover.
גרטה היא אחות
לגיבורות היה אכפת מקיימות וממשבר האקלים. קארי אפילו היתה מקדישה פרק שלם בטור, או אולי בפוסט שנהיה ממש ויראלי, על איזונים. כי היא קונה בחנויות יד שנייה, ונורא מאמינה במחזור ואחריות סביבתית אבל מכורה לקניות באסוס, המזהמות את כדור הארץ.
מחליקות ימינה
הגיבורות היו בטינדר כמובן, ובשאר המדיות החברתיות. קארי היתה מצטרפת לקבוצה סגורה של בנות בפייסבוק המספרות על חוויות גרועות מדייטינג באתרים, והיתה מסולקת משם לאחר שצילמה מסך והעבירה לחברות שלה, אף שהתחייבה לא לעשות את זה. סמנתה היתה סובלת משיימינג בפייסבוק ממישהי צעירה ממנה במשרד כשהיא מכנה אותה "קארן" (אישה לבנה גזענית), ושרלוט היתה מסתבכת בתרמית קאטפיש, כשהיתה מגלה שגבר החלומות שהיא מתכתבת איתו ושולחת לו תמונות עירום שלה היא סבתא ממינסוטה שהצביעה לטראמפ.