הבוריטו חזרה לרוץ: בגיל 32 האצנית שלבי הוליהן עושה קאמבק
אחד הקאמבקים הגדולים והשנויים במחלוקת בספורט האמריקאי: בגיל 32 ואחרי השעיה של 4 שנים בעקבות צריכת סטרואיד שלטענתה היה במנת בוריטו שאכלה, האתלטית שלבי הוליהן חזרה להתחרות ולשבור שיאים
שלבי הוליהן היתה בת 28 כשהתקופה הקשה בחייה נקשה על הדלת. הכל החל בהודעה שנחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלה בראשית 2021 ובישרה לה כי קיים חשד מבוסס לכך שנטלה חומרים האסורים לשימוש בספורט. "אני זוכרת שקראתי את המייל הזה לפחות עשר פעמים ושפשפתי את עיניי. בכלל לא האמנתי שמדברים עליי", שיתפה הספורטאית האולימפית את מעריציה ועוקביה בפוסט שפרסמה. הוליהן, שבאותם ימים היתה שיאנית אמריקאית מוערכת ומוערצת בריצות ל־1,500 מטר ו־5,000 מטר וחוותה את ימי הריצה המוצלחים בחייה, מצאה עצמה יושבת ומכינה רשימות מדוקדקות של כל דבר שאכלה ושתתה. של כל דבר שאולי נכנס לגופה סמוך לבדיקה להימצאות חומרים אסורים שנדרשה לבצע באמצע חודש דצמבר 2020. זה היה ניסיון נואש מצידה לאתר כיצד חומר המכונה ננדרולון — סטרואיד חזק המשמש ספורטאים לשיפור ביצועים — מצא את דרכו למחזור הדם שלה מבלי שידעה על כך. "לפני כן אפילו לא שמעתי מעולם על הדבר הזה", טענה בפני עוקביה. חלקם התקשו מאוד להאמין לגרסתה של מי שעד אותם ימים היתה אלילתם. היא הגיעה למסקנה כי פודטראק תמים למראה, שממנו רכשה בוריטו עמוס בחלקי בשר חזיר, כ־10 שעות לפני הבדיקה הגורלית, הוא האשם. "שיירי חזיר מכילים כמויות גדולות של ננדרולון", טענה הוליהן להגנתה בתוקף, ואף ניגשה לבדיקת פוליגרף על מנת להוכיח את חפותה. גלגלי הצדק האמריקאים סירבו להתרגש מטענותיה, למרות הידיעה הברורה שבשר לעתים יכול להיות "מזוהם" בסטרואידים ולהכשיל ספורטאים בבדיקות. לאחר מאבק מתוקשר וממושך הרצה המצטיינת נבעטה להתייבש מחוץ למסלול במשך ארבע שנים – עונש אכזרי, יש שיטענו שהוא גם לא מידתי, בהתחשב בכך שהיו מקרים דומים שבהם ספורטאים זוכו או קיבלו עונשים קלים בלבד.
"אני רצה מגיל 5", סיפרה הוליהן בריאיון שהעניקה לאחרונה לאתר LetsRun, "בכלל לא הכרתי את עצמי בלי הריצה". התקשורת, שנהנתה לעשות מהסיפור מטעמים, הדביקה לו את הכינוי הלא מוצלח "השעיית הבוריטו" (Burrito Ban) בכל פעם שעסקה בענייניה השנויים במחלוקת של הוליהן. עיתון "הניו יורק טיימס" אף הגדיל לעשות עם כתבה שכותרתה זעקה ותהתה: "האם בוריטו ניפץ לרצה אמריקאית חלום אולימפי?". "הצטבר בתוכי המון כעס", הודתה הרצה שנאלצה לצפות מן הצד בחברותיה לענף משתתפות באולימפיאדת פריז, "בעוד אני ספונה בבית ומנסה לאחות את השברים. הייתי הרוסה לגמרי ולא ממש ידעתי איך להמשיך קדימה. לתקופה אפילו הפכתי להיות אדם אובדני. לא יכולתי לדמיין את העתיד וראיתי רק שחור. באמת לא חשבתי שאצליח לצלוח את זה", סיפרה בסרט קצר שהכין עליה אתר הריצה האמריקאי FloTrack. היא לא הסתירה את העובדה שהיא בהחלט כיוונה בפריז לפחות למדליה אולימפית אחת.
אבל הוליהן לא רק ישבה ובבית והתמרמרה על מר גורלה אלא המשיכה להתאמן ולשמור על כושר. מיד עם תום השעייתה ב־15 בינואר השנה, וכשהיא כבר בת 32, היא עדיין החזיקה את השיא האמריקאי ל־1,500 מטר (שיאה ב־5,000 מטר נשבר במהלך תקופת השעייתה). כבר בתחילת פברואר הסתערה רעבה, יש שיאמרו זועמת, על מסלול הריצה בתחרות אתלטיקה מקומית בארקנסו. זה הסתיים בזמן של 8:31 דקות, שיא נשים חדש למרחק 3,000 מטר באותו מתקן. "מעולם לא היה עניין כה רב בתחרות שלנו", הודו המארגנים, שקיבלו תשומת לב רבה מהתקשורת שהכריזה מבעוד מועד על הקאמבק של אחת מהרצות הגדולות שידעה ארה"ב.
הוליהן, שהיא ומעריציה מרגישים שנעשה לה עוול בלתי נתפס על ידי רשויות הספורט האמריקאיות, מסרבת כעת לעצור. לפני כמה ימים מסע החזרה שלה צבר תאוצה משמעותית כשסיימה במקום השני באליפות העולם (באולם) בננג'ינג בסין בריצת 3,000 מטר. "אני מאוד מתרגשת מההישג שלי היום", אמרה בריאיון מיד לאחר מכן, "אבל באותה עת קשה לי שלא להתאבל על העבר". עיניהם של המבקרים והמלעיזים, כך היא יודעת היטב, עדיין צופות בה, אולי אף מייחלות לנפילה נוספת. הם משוכנעים שסיפור הבוריטו היה המצאה גדולה אחת, סיפור כיסוי, וכי לפניהם עומדת רמאית מתוחכמת שניסתה לכופף את החוקים ועוד מתלוננת לאחר מכן. "אני לא רוצה שאחרים יחליטו איך ייראה העתיד שלי", היא אומרת כעת בתקיפות במהלכו של אחד הקאמבקים הגדולים ואולי השנויים במחלוקת שהספורט האמריקאי ידע, "אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה ואני מרגישה שיש לי עוד פוטנציאל רב. אני יכולה לרוץ אפילו מהר יותר ממה שרצתי. אני רוצה לראות את זה קורה ואני זו שאחליט מתי הקריירה שלי מסתיימת". מבחינתה, וזה גם שמו של סרט תיעודי שנעשה עליה במהלך הימים האחרונים לתקופת השעייתה, זהו זמן ה"תקומה".
