סגור
אוקטסו - יוטיובר וסופר יפני פנאי
אוקטסו עם ספריו. "הבנתי שהמראה שלי יכול להועיל לדברים שאני יוצר" (צילום: Koji Watanabe/Getty Images)

מורקמי על סטרואידים: היוטיובר והסופר היפני המסתורי - עכשיו גם בעברית

אוקטסו, יוטיובר יפני שמסתיר את זהותו, עוסק ביצירותיו באימה, בדידות ומסתורין. הוא סחף מיליוני קוראים, רבים מהם צעירים, ותורגם ליותר מ־30 שפות. ספרו הראשון יצא עכשיו בעברית 

הספר הזה הוא יצור מוזר ומעניין: אי אפשר להניח אותו מהיד, והוא נראה כמו כתב חידה בפורמט של ספר. "תמונות מוזרות" הוא ספרו הראשון בעברית של אוקטסו - יוטיובר וסופר יפני שמפרסם בשם עט ובחזות תיאטרלית מסתורית: הוא מופיע תמיד כשפניו עוטות מסיכה לבנה עשויה נייר גבס,ִ עם חורים לעיניים ולפה,ִ לבוש בשחור,ִ ידיו עטויות כפפות, בהשראת תלבושות פועלי הבמה בתיאטרון קבוקי היפני המסורתי. את קולו הוא מעוות באמצעות מתאם קול לקול דקיק כשל ילדה.
יש לו יותר מ־1.7 מיליון מנויים בערוץ היוטיוב שלו. אוקטסו ("חור גשם" ביפנית) מצליח מאוד ביפן וברחבי העולם, ו‏מיליונים צופים בסרטונים שהוא מעלה וקוראים את ספריו. "תמונות מוזרות" (אחוזת בית) הוא מותחן מסתורין אפלולי. הרומן בנוי מארבעה סיפורים שנראים לא קשורים אך למעשה שלובים זה בזה, וחושפים תעלומה שבמרכזה סדרת רישומים. זה מתחיל בבחור צעיר שזה עתה התחתן, והוא מעלה בלוג המתאר את חיי הנישואים, את ההיריון של אשתו ואתִ הציפייה לילד שייוולד, אלא שהבלוג נפסק לפתע באופן טראגי. בהמשך מתוארים אם יחידנית שמשהו מוזר עובר על הילד שלה, ורצח של מורה לאמנות.
מה שמייחד את ספריו של אוקטסו הוא השימוש בציורים, דיאגרמות, שרטוטים וציטוטי פוסטים שהם חלק בלתי נפרד מן העלילה. תוך כדי קריאה נוצר הרושם שמדובר בחידת היגיון שעובדה לסיפור, אבל בכישרונו אוקטסו יודע לאחוז בתשומת הלב של קוראיו ולייצר עולם בדיוני מתקבל על הדעת.
אוקטסו התחיל את דרכו לפני פחות מעשר שנים כיוטיובר ויוצר תוכן, אבל איזה תוכן: סרטונים משונים שבהם חפצים יומיומיים או סצינות ביתיות עוברים שינוי והופכים סוריאליסטים, מאיימים, מעוותים. גבעולי אספרגוס הופכים לאצבעות כשקוצצים אותם, רצועות בשר תלויות על חבל כביסה, שמונה אוזניים מסתובבות על גלגל.
בדידות, ניכור, גיבורים שחווים תלישות ונמצאים בחיפוש מתמיד, ומעל הכל תחושת מסתורין - אלה נושאים שקיימים לא מעט בספרות היפנית, ומי שמזוהה איתם אולי יותר מכל הוא הרוקי מורקמי. אבל אוקטסו נראה כמו מורקמי על סטרואידים.
זהותו האמיתית של אוקטסו ידועה כנראה לכ־30 אנשים - משפחתו, המו"לים שלו וכמה אנשים שעבד איתם מאז שהחל את הפרויקט. בכתבה שהתפרסמה לפני כשנה ב"גרדיאן" הוא מתואר כגבר צעיר בשנות ה־30 לחייו, שמתגורר בדרום־מערב טוקיו. כשהחל לפרסם סרטוני יוטיוב, עבד בסופרמרקט. הוא למד כלכלה באוניברסיטה. בילדותו חי בבריטניה לתקופה קצרה. הוריו התגרשו כשהיה צעיר.
לאחר סיום לימודיו אוקטסו רצה לעבוד בתעשיית המנגה או המוזיקה, אבל לא ממש הצליח. הוא התחיל לכתוב מאמרים עבור אתר האינטרנט Omokoro בשנת 2018. מאמרי טיפים ועזרה עצמית. הוא שאף "לגרום לקוראים לצחוק, לחייך ולהרגיש מאושרים", כפי שאמר בראיון לטיימס היפני בפברואר 2025,ִ "המטרה היתה להיות פופולרי ולשעשע הרבה אנשים. מה שאני מסוגל לעשות זה פשוט לנסות הכל, ואני חושב שהמנטליות של 'בואו ננסה הכל' הפכה לחלק גדול ממי שאני".
במקביל הוא פתח ערוץ יוטיוב שבו פירסם סרטונים תואמים שילוו את המאמרים שלו. עבודותיו המוקדמות כוללות ציורי ארנבת לצלילי גיטרה מרגיעים ורכבות סטופ־מושן עם פרצופי קבוקי שנעים בדרמטיות מעל ביצה.
בתקופת הקורונה פירסם "תעלומת נדל"ן" - טקסט ושמו "בתים מוזרים", שבה הוא ו"ק-סאן", חבר מעצב, מנתחים את תוכניות הקומה המוזרות של בית כלשהו, ויוצרים סיפור רקע רצחני על משפחה שגרה שם קודם לכן. כך נולד סרטון "הבית המוזר", סרט אימה בן 21ִ דקות שהגיע ל־24 מיליון צפיות.
התעלומה הוויראלית משכה את תשומת ליבו של המו"ל אסוקשינשה, ועד מהרה אוקטסו חתם על חוזה לספרו הראשון. "בתים מוזרים" יצא ביולי 2021, מכר יותר מ־1.2 מיליון עותקים ביפן ו־2 מיליון עותקים בעולם. הוא תורגם ליותר מ־30 שפות והפך את אוקטסו לאחד הסופרים היפנים המדוברים בעולם.
"סרטי אימה אמריקאים קלאסיים כמו 'יום שישי ה־13' הם אלימים, עקובים מדם וגרוטסקיים, והאימה מאוד עוצמתית", אמר אוקטסו בראיון לטיימס היפני. "אימה ביתית יפנית נוטה להיות שקטה יותר, קצת צנועה במראה, וזהו הסוג שבונה לאט לאט את תחושת הפחד הזו בראש שלך".
אוקטסו מאמין שאחד המפתחות להצלחתו הוא שקוראיו נוטים להיות צעירים יותר, ילדים ובני נוער, והוא גאה לשמוע שעבור קוראים רבים, הרומנים שלו הם הראשונים שהם קוראים אי פעם. המסיכה שלו הפכה לחלק מהמוניטין שלו. בהתחלה, האנונימיות לא נראתה עניין גדול ־ אחרי הכל, הרשת מלאה בשמות עט, אווטארים וכינויים. אבל בעולם ההוצאה לאור שמות עט נפוצים פחות. "כשניסיתי לכתוב מאמרים מעניינים ולבנות מזה קריירה, חשבתי לעתים קרובות אם עלי לשנות את המראה שלי או אולי להוריד את המסכה", אמר. "אבל רק כשהתחלתי לעשות סרטוני אימה הבנתי שהמראה שלי יכול באמת להועיל לדברים שאני יוצר".