סגור
פנאי לוטם רג'ואן צונחת
לוטם רג'ואן צונחת (צילום: דניאל חמלבסקי)

איך מרגישה צנחנית במטוס קטן עם מלא גברים

לוטם רג'ואן משתייכת לקבוצה קטנה של נשים ישראליות שעוסקות בצניחה חופשית. לאחר 900 קפיצות מגובה רב, הקימה גם ליגה ייעודית לנשים בתחום

בימים אלו לוטם רג'ואן חשה שהיא צנחה היישר לגן עדן, תרתי משמע. בכל בוקר, כשהיא פוקחת את עיניה, היא מוקפת בטובים מבין העוסקים בצניחה חופשית בעולם. דמויות אמיצות ונטולות רסן שמדי יום חיות את חלומן וקופצות במפגן ראווה מרהיב ומעורר קנאה, מגובה רב בשמים לכיוון האדמה - כשרק ברגעים האחרונים פותחות מצנח. אבל בעיירה הקטנה דילנד שבפלורידה זה לא דבר מאוד יוצא דופן , שכן רבים מעולי הרגל לעיירה מכנים אותה "בירת הצניחה החופשית של העולם".
רג'ואן בת ה־25, ילדה טובה רעננה במקור, מתגוררת בחודשים האחרונים בדילנד התוססת בדיוק מהסיבות הללו: "כדי לשהות לצד האנשים שבעצם הקימו את הענף המדהים הזה שנקרא צניחה חופשית וללמוד מהם כל מה שאני יכולה על התחום", היא מסבירה בקול ערני שמסווה את העובדה שהתעוררה לפני דקות ספורות. אצלה בעיירת החלומות השעה בכלל 3 לפנות בוקר, ושותפיה לדירה - צנחנים נועזים כמוה שהתקבצו מרחבי תבל - ישנים וכנראה חולמים על עוד יום בין העננים.
בצניחה חופשית לרוב הצנחנים עולים בעזרת מטוס לגובה של 15,000-6,000 רגל (5-2 ק"מ) ומתחילים בנפילה חופשית עד שהם מגיעים לגובה של 3,500 רגל (מעט יותר מק"מ), את הגובה בוחנים הקופצים באמצעות מד גובה שמוצמד לידם.
הדרך של רג'ואן לתחום, ועתה למכה של הצניחה החופשית, התחילה בארץ. בצבא היתה חובשת בבית הספר לצניחה, שמביטה בכל הזדמנות לשמים ורק מחכה שגם תורה יגיע. "החברים שלי כל הזמן צנחו ולא הפסיקו לספר כמה זה מרגש ומיוחד", היא נזכרת, "היה לי לגמרי ברור שאחרי הצבא גם אני אעשה את זה".
1 צפייה בגלריה
פנאי לוטם רג'ואן
פנאי לוטם רג'ואן
לוטם רג'ואן
(צילום: דניאל חמלבסקי)
כך בדיוק היה. בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכה לאחר השחרור, נרשמה לקורס צניחה חופשית בן שבעה שלבים. העובדה שאחרי הכל מדובר כאן בקפיצה מטורפת מהשמים - מגובה של אלפי מטרים - לא בדיוק הקלה על אמה לקבל את התחביב החדש שהחליטה פתאום לאמץ. "אין הרבה נשים שצונחות בארץ", מגלה רג'ואן, "אנחנו חבורה קטנה ומצומצמת מאוד שבה כולן מכירות את כולן". לדבריה, זה ענף שבו יש רוב גברי מוחץ, שעשוי במידת מה לעורר רתיעה עבור נשים ששוקלות לעסוק בו. "נסה לדמיין איך מרגישה אישה שעולה למטוס קטן ומלא גברים", היא ממחישה, "או אולי אישה שעומדת לקפוץ טנדם עם גבר שצמוד אליה".
את רג'ואן זה לא עצר. כשמאחוריה כבר קרוב ל־900 צניחות ושלל תארים בפן התחרותי והספורטיבי של הענף, היא שוברת (מלמעלה) תקרת זכוכית אחרי תקרת זכוכית. היא כבר עברה את קורסי ההדרכה הנחשבים והיוקרתיים ביותר בתחום - כאלו שרק שיעור מזערי של נשים בעולם אי פעם השלים. כדי להמחיש כמה התקדמה בתחום ואיזה ניסיון צברה בתוך שנים ספורות, אפשר לבחון את המהירות שבה רג'ואן מסוגלת לקפל מצנח ראשי. אם פעם המשימה המייגעת ארכה עבורה בין 40 דקות לשעה, היום תנו לה פחות מ־10 דקות ותקבלו מצנח מקופל למשעי. מוכן ומזומן לקפיצה בטוחה. "זו עבודת פרך", היא נזכרת בהומור בימים שבהם קיפלה לפרנסתה 50 מצנחים ביום כדי לממן את התחביב שאימצה, "מבחינת המאמץ הפיזי זה לא שונה מעבודה של פועל בניין או רצף".
אבל רג'ואן לא רק מפתחת את מיומנויותיה. היא גם יזמה והקימה ליגת נשים פורצת דרך בצניחה חופשית - וכן סייעה בהקמתם של מועדונים מקומיים, כמו זה ששוכן בים המלח מול מצדה.
לדברי אריק קפלן, נשיא התאחדות אילת, הגוף שתחתיו מאוגדים מרבית ענפי הספורט התחרותיים שאינם אולימפיים, ״לוטם רג'ואן ספורטאית מוכשרת. היא מסייעת לקידום ענף הצניחה שרק הולך ומתפתח בארץ ובעולם. יש לה נחישות, התמדה ותשוקה גדולה, ואני גאה ביכולתה להפוך את התשוקה הזו למקצוע וכמובן לייצג את ישראל בעולם".
רג'ואן מצדה אינה מסתירה או מתביישת לומר שהיא רוצה להגיע לפסגות הגבוהות ביותר שתחום הצניחה החופשית יכול להציע. "אולי אפילו לקבוע שיאים בעתיד", היא אומרת בזהירות, "יש לי עוד המון חלומות להגשים בתחום הזה". כשהיא מצוידת בקור רוח יוצא דופן, כזה שלדבריה יחלץ אותה מצרות בשחקים במידה שתיקלע אליהן, וכעת גם בתמיכה מאמא שלה, שכבר השלימה עם התחביב המטורף של בתה (היא אפילו התנסתה בו בעצמה) - נראה שדבר לא יעמוד בדרכה. הניסיון הרב שאותו צברה בשנים האחרונות במועדוני הצניחה הישראליים, וכעת בדילנד, עומד לזכותה.
היום החלום של רג'ואן הוא לראות נשים נוספות נכנסות לתחום הצניחה החופשית. "הענף הזה שינה לי את החיים", היא מסבירה, "הצניחה נתנה לי ביטחון עצמי וגרמה לי להבין שאוכל לעשות כל מה שאעלה על הדעת. ששום דבר לא יעצור אותי. זה תחום שבו את פורצת גבולות מנטליים בכל פעם מחדש, והכל כמו בפעם הראשונה שצנחתי: אני עומדת בפתח דלת של מטוס ועושה בדיוק ההפך ממה שחינכו אותי לעשות וההפך ממה שהאינסטינקט גורם לי לפחד ממנו - ופשוט קופצת".