"מתי כספי נתן למילים כנפיים, לקול מרחב, ולנו פסקול של חיים"
מתי כספי, שמת אתמול בגיל 76 ממחלת הסרטן, הותיר אחריו מעל אלף שירים שנטמעו בדנ"א התרבותי שלנו, ואינספור הפקות ועיבודים מוזיקליים לזמרים. קולו הייחודי ולחניו הצליחו לשזור עצבות סמויה גם בשירים השמחים ביותר
מתי כספי היה מקור השראה איך לשמור על נאמנות לאמת הפנימית שלך וגם לשרוד במציאות הלא פשוטה בה אנו חיים", אמר על כספי ידידו הקרוב יוני רכטר. "היו לו ביצועים שהקדימו את זמנם, שירים נפלאים ונדירים שהלחין ואף אחד לא מכיר, אינספור הפקות מוזיקליות נפלאות שעשה לשיריו בביצועים של זמרים, זמרות והרכבים קוליים, וקול הבריטון הייחודי שלו שר שירים שגם כשהם שמחים עולה מהם עצבות סמויה". כספי נפטר אתמול בגיל 76 ממחלת הסרטן.
הוא הותיר אחריו את אשתו, הקאו (רחל) וארבעת ילדיו - ברית, בר, סויאן ושון. "בלב כואב ועצב עמוק אנו מודיעים על פטירתו של בעלי האהוב ואבינו היקר, האור בחיינו נכבה", נמסר בהודעה מטעם משפחתו. "אהבתו ויצירתו, שהשאיר תמיד, ימשיכו להיות חלק מאיתנו לעד. היית ותישאר המהות לקיומנו". הוא הותיר אחריו מורשת מוזיקלית ענפה ובלתי נשכחת של מעל אלף שירים מופלאים שכתב לעצמו ולאחרים, והפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. כספי הוצג לא פעם כמי שיצר מהפכה במוזיקה הישראלית, כאחד המוזיקאים הכי מגוונים בארץ. במשך השנים, ייסד כספי מתודולוגיה של עיבוד ופיתוח מוזיקלי שנלמד באוניברסיטאות ואקדמיות למוזיקה בארץ.
כספי נולד ב־1949 בקיבוץ חניתה וכבר מילדות גילה כישרון יוצא דופן למוזיקה. בגיל חמש וחצי החל ללמוד לנגן בחלילית ואז במנדולינה ובמפוחית. מגיל 10 למד לנגן בפסנתר. הוא התגייס ללהקת פיקוד דרום, שם התגלו לראשונה יכולות הניהול המוזיקלי וההלחנה המופלאות שלו שכללו שילוב נדיר של הבנה הרמונית עמוקה, רגישות טקסטואלית ויכולת ביצוע מרגשת. קולו הנמוך והעמוק היה מאפיין חשוב וייחודי מהמוזיקה, וההומור היה חלק בלתי נפרד ממנו למרות שהקפיד לשמור על ארשת פנים חתומה.
בעבר סיפר שכשהשתחרר מהצבא צלצל אליו אריק איינשטיין ואמר לו ששמע שהוא הלחין שיר של יענקל'ה רוטבליט ואם יוכל לבוא להשמיע לו. בהתרגשות רבה הוא הלך לביתו וכשהשמיע לו את השיר "אלוף משנה במילואים", אמר לו איינשטיין "למה שלא תקליט את זה בעצמך? אתה שר את זה מצוין יותר טוב ממה שאני יכול לשיר את זה". כספי סיפר אז "זה היה העידוד שגרם לי להתחיל לחשוב שאני יכול לשיר באופן מקצועי".
אושיק לוי, לו הלחין כספי את השיר "זה מכבר" ב-1973, סיפר עליו: "מתי זה כישרון בלתי רגיל, גאון מוזיקלי שיצא לי לעבוד איתו. התקופה הכי משמעותית בינינו היתה במלחמת יום הכיפורים כשהופענו עם לאונרד כהן ופופיק ארנון מול חיילים. עשינו 7-6 הופעות ביום ושם הוא הלחין לי את 'זה מכבר'. זה עצוב, עצוב, עצוב". נורית גלרון נפרדה בעמוד הפייסבוק שלה: "קשה לתפוס שמתי כספי איננו. אחד היוצרים שבלעדיו המוזיקה הישראלית לא היתה נשמעת כמו שהיא. מתי היה מלחין נדיר, מעבד גאון, יוצר מדויק, פרשן רגשות מוזיקלי, הוא נתן למילים כנפיים, לקול מרחב, ולנו — פסקול של חיים שלמים. יש אנשים שלא רק יוצרים שירים, אלא יוצרים תרבות. מתי כספי היה כזה. היצירה שלו והשפעתה יישארו כאן תמיד, גם כשהלב נשבר".
"האקדמיה של הפופ הישראלי"
כספי שילב ביצירותיו סגנונות מוזיקליים מערביים ולטיניים, ג'אז, פופ, בוסה נובה, מוזיקה קלאסית וישראלית שורשית. הוא עיבד, הלחין, ניגן והפיק עשרות אלבומים לעצמו ולאחרים. בין האמנים הרבים שעבד איתם: אריק סיני, בועז שרעבי, ריקי גל, חוה אלברשטיין, מאיר בנאי, אדם, ירדנה ארזי, ארז הלוי והפרברים.
אלבום המופת "מאחורי הצלילים" (1973) נולד מתוך שיתוף הפעולה עם גרוניך והוא נחשב לנקודת מפנה במוזיקה הישראלית. גרוניך אמר עליו אז "מתי כספי הוא האקדמיה של הפופ הישראלי". שנה אחרי שיתוף הפעולה הפורה, ב־1974, יצא אלבום הבכורה שלו "מתי כספי" שכלל 10 שירים. הוא ניגן בכל הכלים, והיה אחראי על לחנים, עיבודים והפקה. באלבום הופיעו השירים "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "ואותך" מהאלבום עם גרוניך, "נח" ששר עם “שוקולד מנטה מסטיק” בפסטיבל הזמר והפזמון, "איך זה שכוכב", "כלבלב הו בידי בם בם" ועוד.
כעבור שנה הלחין את הפסקול לסרט "חגיגה בסנוקר". אחת הנעימות שימשה בסיס לשירו האלמותי "ברית עולם", שכתב למילים של חברו הטוב אהוד מנור, ונכלל באלבומו השני "מתי כספי (הפעמון)" (1976) המופתי. את עטיפת האלבום האיקונית עיצב האמן דוד טרטקובר, ועליה פעמון דלת עם שמו של כספי. הוא כלל להיטים כמו "הנה הנה", "לא ידעתי שתלכי ממני" ועוד. מנור היה אחראי על רוב הטקסטים וזו היתה תחילה של חברות אישית ויצירתית מופלאה שנגדעה עם מותו של מנור ב־2005. "הקשר שלי עם אהוד מאוד מיוחד. יש בינינו כימיה שקשה להסביר אותה במילים. הטקסטים שלו ללחנים שלי יוצרים הרגשה כאילו אנחנו כותבים את השירים יחד. המילים שהוא כותב למנגינות שלי מתלבשות עליהן כמו כפפה על יד", אמר כספי בשנים ההן על חברו הטוב.
עפרה פוקס מנור אשתו של מנור מסרה: "מתי הוא הנפש התאומה של אהוד. היתה שם אהבה הרבה מעבר לכתיבת שירים. הוא היה כמו בן משפחה בשבילנו. הוא כתב עם אהוד שירים לכל הילדים שלנו: את 'ילדותי השנייה' כשגלי נולדה, את 'אחותי הקטנה' כשליבי נולדה ואת 'בן' על יהודה הבן שלנו. כשלמדנו בלונדון מתי ישב אצלנו עשרה ימים בסלון, והם כתבו יחד את תקליט העילוי 'הפעמון'. כשאהוד נפטר הוא היה מאוד עצוב אבל אצל מתי קשה לראות כי הוא לא מראה את זה. אני הסתכלתי עליו בלוויה וראיתי איך הוא נשבר".
ב־1976 שיתוף הפעולה בין מנור לכספי הגיע לאירופה כשהשיר "אמור שלום" בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ייצג את ישראל באירוויזיון והגיע למקום השישי.
ירדנה ארזי, שהיתה בהרכב, סיפרה: "זכיתי לעבוד איתו עוד בתחילת הדרך כשניהל מוזיקלית את ‘שוקולד מנטה מסטיק’. למרות שהיה מבוגר מאיתנו בסך הכל בשנתיים, מבחינתנו הוא היה אוטוריטה אבל גם הסתכל עלינו בגובה העיניים. צחקנו המון יחד. האווירה הייתה מלאה יצירתיות, הומור וסקרנות מוזיקלית. בזמן שעבדנו יחד יצאנו לסיבוב הופעות בברזיל, וכשחזרנו הבאנו לו המון תקליטים של מוזיקה ברזילאית, שבאה לידי ביטוי באלבום הבכורה שלנו וגם בהמשך דרכו. לימים, כשהתחלתי לעבוד על הפרויקט הצועני, הוא נדלק על הפרויקט ויחד עם גברי מזור ואהוד מנור, הצליח לשמור גם על אווירת המקור בשירים הצועניים, וגם לתת לו סאונד עדכני ומלא חיים. אני זוכרת שהוא אמר לי בזמן ההקלטות: 'תדמייני שאת בבר, שלוש לפנות בוקר ואת שיכורה לגמרי. ועכשיו תשירי'".
כספי היה גם אחראי לגל המוזיקה הברזילאית ששטף את ישראל בסוף שנות ה־70. ב־1977 הפיק לרדיו את התוכנית "ארץ טרופית יפה" שהורכבה מתרגומים של מנור לשירים ברזילאיים. השתתפו בה לצדו הפרברים, צילה דגן, יהודית רביץ, קורין אלאל ועוד. שירי התוכנית תועדו באלבום בשם "ארץ טרופית יפה" בעקבותיו עלה מופע מצליח.
רצף אלבומים בלתי פוסק
ב־1980 יצא אלבומו "צד א' צד ב'" שכלל שירים שהוקלטו על ידי אחרים בעבר והוא ביצע מחדש, בהם "כמו גלגל" (עפרה פוקס), "בלילות הקיץ החמים" (צוות הווי תותחנים), "עוד יבוא היום", "שיר היונה" (נתנאלה), "אליעזר בן יהודה" (חוה אלברשטיין) ועוד.
בהמשך שנות ה־80 הוא הוציא יחד עם סשה ארגוב את האלבומים "מתי כספי שר סשה ארגוב" ו"מתיתיהו ואלכסנדר", וגם את האלבומים "ילדותי השנייה" ו"צד ג' צד ד'" בו חידש משיריו שוב בהם "ימי בנימינה" (חוה אלברשטיין) ו"לא טוב היות האדם לבדו" (דני ליטני ויהודית רביץ). שיתוף פעולה בולט של כספי משנות ה־80 היה עם ריקי גל, בשני האלבומים שהפיק, כתב והלחין לה – "ריקי גל" (1987) ו"מה זאת אהבה" (1988). האלבומים כללו להיטים כמו "מה זאת אהבה" ו"נערת רוק", ב־1987 הפיק את האלבום השני של מאיר בנאי, "גשם", אותו גם עיבד.
כספי היה מעורב במהלך חייו במספר שערוריות אישיות ומתוקשרות. הוא היה נשוי לשלוש נשים. את הראשונה, גליה סופרשטיין (סממה), הכיר בשירותו הצבאי אך נישואי הבוסר הסתיימו אחרי שנה והם התגרשו עם השחרור מצה"ל. ב־1975 נישא לדורין לובצקי, אם שני ילדיו בר וברית. בתחילת שנות ה־90 הגירושים הקשים ממנה הגיעו לכותרות העיתונים וכספי עזב את ישראל בעקבות זאת. לאחר מכן ב־1995, כספי נישא בארצות הברית להקאו (רחל) ונגר, ממנה נולדו לו שתי בנות נוספות. גירושיו של כספי מדורין לא הוכרו על ידי בתי הדין הרבניים בישראל ועקב כך הועמד לדין, הורשע בביגמיה, ונידון למאסר על תנאי ולקנס.
לפני כעשור חשף כספי בסרט התיעודי עליו "וידוי" כי סבל מבעיות נפשיות בעברו. ב־2019 גילה שחלה במחלה אוטואימונית שגרמה לו לאובדן ראייה בעין אחת ולפגיעה בכושר השמיעה שלו. בתקופת משבר הקורונה, ב־2020 עזב את הארץ כי התנגד למדיניות התו הירוק של הממשלה וסירב להתחסן. הוא שב להתגורר בישראל רק ב־2022 לאחר הסרת כל מגבלות הקורונה. במאי 2025 הודיע כי חלה בסרטן במצב מתקדם וביטל את כל הופעותיו. כחודשיים לאחר חשיפת המחלה כספי אף שיתף קמפיין למימון המונים לטיפוליו.
באוגוסט נערך עבורו מופע מחווה בהשתתופת מיטב אמני ישראל בהם שלום חנוך, שלמה ארצי, ריקי גל, אביב גפן ושלמה גרוניך. המנהלת האמנותית והמפיקה אתי אנטה שניהלה אמנותית את מופע המחווה בקיץ, ועבדה עם כספי לאורך השנים על האלבומים "סוף היום" ו"ילדותי השנייה" אומרת: "לקראת האירוע יצא לנו לדבר ולהתכתב והוא היה במצב נוראי כי הוא קיבל טיפולים מאוד קשים. הוא שחרר וסמך עלינו. מה שהפתיע אותי, ועשיתי עשרות אירועי מחווה לאורך השנים, היה כמות השירים המטורפת שנאלצנו להשאיר בחוץ, וגם כמות האמנים שהתקשרו והתחננו להשתתף בערב. כי מתי זה מתי. באמת תם עידן במוזיקה הישראלית".
כספי הגיע לאירוע ישוב על כיסא גלגלים, ואמר "הגעתי הערב במאמץ רב ובהתרגשות גדולה על המחווה הזו, ובכוונתי להשתדל להישאר עד השיר האחרון. יחד עם זאת, לאור מצבי, ייתכן ואצטרך לעזוב מוקדם יותר ואני מתנצל על כך מעומק הלב". כספי אכן עזב את הפארק אחרי כמה שירים, בלילה שבין שבת לראשון הוא הלך לעולמו בבית החולים איכילוב בתל אביב.
