הלך לעולמו הסופר והמשורר יהודה אטלס, מחבר "והילד הזה הוא אני"
הסופר, המשורר והמתרגם שנפטר בגיל 89 חולל מהפכה בספרות הילדים הישראלית כשכתב בשפה ישירה וכנה, מנקודת מבטם של ילדים. ספריו העניקו לדורות של קוראים צעירים תחושה שרואים אותם, מקשיבים להם ומבינים את עולמם
הסופר, המשורר והמתרגם יהודה אטלס הלך לעולמו והוא בן 89. אטלס, שכתב לילדים בגובה העיניים, בשפה ישירה וכנה, זכור לרבים בזכות ספרו "והילד הזה הוא אני", ובו שירי ילדים קצרים ומחורזים המתארים את עולמו של ילד על כל מרכיביו.
אטלס חולל מהפכה של ממש בספרות הילדים הישראלית, בעיקר מפני שהעז לכתוב בשפת יומיום דרך נקודת מבטם של ילדים מבלי להתיילד או להיות דידקטי. הילדים בשיריו הם בני אדם בפני עצמם, שחווים גם תסכול, עלבון, קנאה, בושה, ופחדים קטנים.
הילדות של אטלס היתה ילדות ישראלית שורשית, מושבניקית. הוא נולד ב-1937 במושב עין עירון למשפחת חקלאים, שירת בחטיבת גולני, היה חבר קיבוץ מזרע ועבד כמדריך ילדים בבתי ספר חקלאיים. הוא למד מזרחנות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. אטלס כתב וערך בעיתונות, ופירסם במשך שמונה שנים מדור קבוע במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות ושמו "ילד גדול", שעסק בספרי ילדים ובסופרים שכתבו אותם.
אטלס היה אוצר בלום של ידע בכל הקשור בספרות ילדים. הוא הרבה לפגוש את קהל קוראיו הצעיר ולספר להם על ילדותו.
כשיצא לאור ב-1977 ספרו "והילד הזה הוא אני" הוא זכה להצלחה מסחררת, זכה בפרסים וגם עובד לאלבום מוצלח עם לחנים של אבנר קנר, בביצועם של זמרים כמו מזי כהן, יואל לרנר, אפי בן ישראל ואחרים. בעקבותיו כתב אטלס ספרי ילדים דומים ובהם "גם הילד הזה הוא אני" (1979), "ורק אני לא" (1981), "אני רוצה שפתאום" (1983) ו"הילדה שאני אוהב" (1988).
אטלס כתב את פרויקט "ילדים גדולים", שלושה כרכים על חקר ספרות הילדים. הכרך הראשון עסק בספרות ילדים וביוצרים אנגלים, השני הוקדש ליוצרים אמריקאים והשלישי ליוצרים אירופים. בשנים האחרונות היה פעיל בנושא ילדים בסיכון והקדיש לכך כמה מספריו. הוא גם תרגם ספרים מאנגלית, למשל את "הקומדיה האנושית" של ויליאן סרויאן.
ספריו של אטלס העניקו לדורות של ילדים ישראלים את התחושה שרואים אותם ומקשיבים להם. הוא כתב שורות בלתי נשכחות כמו: "רחוק מהבית/ קיבלתי מכות/ מילד גדול -/ והתחלתי לבכות.// בדרך הביתה/ הבכי נחלש;/ ראיתי את אמא -/ והתחיל מחדש".
אטלס, שהתגורר בתל אביב, השאיר אחריו אשה, שלושה ילדים ונכדים. ארכיונו העבר לארכיון גנזים של אגודת הסופרים בתל אביב.
