סגור
ליאו מסי מניף את הגביע לאחר הניצחון של ארגנטינה על צרפת במונדיאל 2022 בקטאר
ליאו מסי מניף את הגביע לאחר הניצחון של ארגנטינה על צרפת במונדיאל 2022 בקטאר (צילום: Hernan Cortez/Getty Images)

מונדיאל 2026 יהיה האופרציה הכלכלית הגדולה בתולדות הכדורגל - אבל מה עם הרמה?

הרחבת טורניר גביע העולם בכדורגל ל־48 נבחרות והמעבר לצפון אמריקה הופכים את מונדיאל 2026 לאופרציה הכלכלית הגדולה בתולדות המשחק – עם הכנסות עתק של 11 מיליארד דולר לפיפ"א, תעריפי שיא לחסויות וגידול בתיירות, אבל גם עם חשש לירידה ברמת הכדורגל  

בעוד שישה חודשים יחל בצפון אמריקה אירוע ספורט חסר תקדים, אך הדרמה הפיננסית הגדולה שלו כבר נמצאת בשיאה. המונדיאל של 2026 אינו רק הראשון שייערך בשלוש מדינות (ארצות הברית, קנדה ומקסיקו), אלא הראשון שיכלול 48 נבחרות, ולא 32 כפי שהיה עד כה.
ההחלטה להרחיב את המונדיאל היא לא רק צעד לכיוון "הגלובליזציה של הכדורגל", היא מנוע עסקי עוצמתי שיזריק מיליארדי דולרים נוספים לקופתה של פיפ"א וישנה את הכללים הכלכליים של הענף. המטרה הברורה היא להפוך את הכדורגל למוצר גלובלי דומיננטי גם בשוק הצפון־אמריקאי.
היעד המוצהר של פיפ"א, בראשות הנשיא ג'אני אינפנטינו, הוא שאפתני וחסר תקדים: להגיע להכנסות שיא של יותר מ־11 מיליארד דולר במחזור הפיננסי הנוכחי (2026-2023), עלייה של כ־50% לעומת 7.5 מיליארד דולר שהוכנסו במחזור שקדם למונדיאל קטאר. המפתח להשגת היעד הזה הוא הגדלת מספר המשחקים מ־64 ל־104, שינוי שהפך את הטורניר למכונה משומנת של זכויות שידור ופרסום.
המעבר ל־104 משחקים מייצר תוספת משמעותית של "נדל"ן טלוויזיוני". הטורניר נערך באזורי זמן נוחים לשוק הטלוויזיה האמריקאי, העשיר ביותר בעולם. שוק זה, יחד עם הגידול במספר המשחקים, איפשרו לפיפ"א לדרוש מחירים גבוהים בהרבה עבור זכויות שידור פרימיום. בנאום שנשא לאחרונה הבהיר נשיא פיפ"א אינפנטינו כי ההרחבה היא "צעד קדימה פיננסי עצום, שיבטיח כי הכדורגל ישגשג בכל פינה בעולם".
ההערכות הן כי ההכנסות מזכויות שידור לבדן צפויות לחצות את הרף של 6 מיליארד דולר, סכום שיא לטורניר יחיד.
1 צפייה בגלריה
נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו
נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו
נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו. שואף להכנסות של יותר מ־11 מיליארד דולר
(צילום: Chris Carlson/AP)
אנליסטים בחברות ייעוץ ספורט ציינו כי אירוח המונדיאל בצפון אמריקה הוא מתנת שמים פיננסית. הגידול בכמות המשחקים, יחד עם הביקוש האמריקאי, מאפשרים לפיפ"א למכור את המוצר במחירים שלא נראו כמותם לאירוע ספורט יחיד.
הטורניר החדש מאפשר למפרסמים לפנות לקהלים רחבים יותר במשך תקופה ארוכה יותר, מה שהופך את השותפות העסקית לאטרקטיבית במיוחד. פיפ"א, למעשה, משתמשת בהרחבת הטורניר ככלי לניצול פוטנציאל השוק האמריקאי, ומוכרת אשליה של גלובליזציה תוך מיקוד בכוח הקנייה המערבי.
במקביל, הרחבת הטורניר מחייבת חוזי חסות חדשים או מנופחים. המותגים הבינלאומיים הגדולים – חברות הטכנולוגיה, הרכב והמשקאות – משלמים יותר עבור חשיפה גלובלית רחבה יותר. הכללת 16 נבחרות נוספות מאפשרת לספונסרים להגיע לקהלים חדשים, והופכת את החבילה כולה ל"מגה־גלובלית" ובעלת ערך גבוה יותר עבורם. כניסתן של מדינות כדורגל חדשות לזירה מאפשרת להכניס למעגל העסקי חברות מקומיות מאותם אזורים, מה שמגדיל את היקף הנטו של החסויות ברחבי העולם. זוהי אסטרטגיה מוכחת להגברת תזרים המזומנים שמניעה את המערכת כולה.
השינוי המשמעותי ביותר בהיבט ה"ספורטיבי־כלכלי" הוא השפעתו של המהלך על התאחדויות הכדורגל הקטנות יותר. הטורניר הרחב יותר פותח דלתות לנבחרות שבעבר היו חולמות על ההשתתפות, בעיקר מאפריקה, אסיה וצפון אמריקה. כניסת נבחרות אלו מבטיחה כי "הכסף הקטן" של פיפ"א יהפוך ל"כסף גדול" עבורן.
מענק ההשתתפות הבסיסי של פיפ"א לכל נבחרת צפוי לעלות לטווח שבין 10 ל־12 מיליון דולר (לעומת כ־9 מיליון דולר במונדיאל הקודם). על פי הדו"חות הכספיים הרשמיים של פיפ"א, חלוקת הכספים לנבחרות אמורה לגדול באופן פרופורציונלי להכנסות הגדלות. עבור התאחדות כדורגל קטנה, סכום זה הוא לא רק בונוס, אלא מנוע כלכלי שיכול לשנות את פני הענף במדינה.
העיתונאי וסופר הכדורגל סיימון קופר, מחבר הספר "סוקרונומיקס", כתב: "הכדורגל תמיד היה עסק, אבל כעת הוא עסק עולמי לחלוטין. ההכנסות האלו הן קריטיות לדמוקרטיזציה של המשחק. כספי ההשתתפות מאפשרים למדינות עם תקציבים צנועים להשקיע בנוער, לשפר מתקנים ולהקים מרכזי מצוינות אזוריים, אשר יניבו דורות חדשים של שחקנים מקצועניים".
השקעה זו אינה רק בציוד וכדורים. היא כוללת הקמת בתי ספר לכדורגל אקדמיות, העסקת מאמנים זרים, ומתן תמיכה רפואית לשחקנים. כך, לדוגמה, התאחדויות כדורגל קטנות רבות באפריקה מתכננות להשתמש בחלק מהמענק לכיסוי חובות עבר ולפיתוח ליגות נשים מקומיות, השקעה שמקבלת חשיבות גוברת מצד פיפ"א.
עם זאת, לצד ההתלהבות מכסף זמין, יש מי שמבקר את המהלך מהותית. אנדרו צימבליסט, פרופסור לכלכלת ספורט במכללת סמית' ומומחה להשפעות כלכליות של אירועי ספורט גדולים, הצביע על הבעייתיות: "פיפ"א שמה את שיקול הרווח מעל איכות המוצר. הוספת נבחרות בינוניות תדלל את רמת הכדורגל במשחקי השלב המוקדם, מה שעלול לפגוע במותג ובערך של זכויות השידור לטווח הארוך".

400 מיליון דולר לכל עיר מארחת

ההרחבה אינה מנוע הכנסות רק לפיפ"א, היא גם יוצרת תנועת תיירות מסיבית ששווה מיליארדי דולרים לכלכלות המקומיות. 16 נבחרות נוספות מביאות עמן מאות אלפי אוהדים חדשים מכל רחבי הגלובוס. ההשפעה המקומית של אלה היא מיידית: מלונות, מסעדות, חברות תעופה ותחבורה ציבורית ב־16 הערים המארחות בצפון אמריקה צפויים לרשום הכנסות שיא הודות למונדיאל.
דו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG, שפורסם לאחר אישור מבנה הטורניר החדש, העריך כי ההשפעה הכלכלית הכוללת של הרחבת הטורניר על צפון אמריקה עשויה להגיע ליותר מ־7.5 מיליארד דולר בהוצאות תיירות ישירות בלבד. "הגידול במספר המשחקים והנבחרות מבטיח שכל עיר מארחת תיהנה מזרם מתמשך של תיירים, לא רק מהמשחקים הראשונים", נכתב בדו"ח.
כל עיר מארחת, כמו דאלאס או מיאמי, צפויה לייצר הכנסות של כ־400 מיליון דולר לפחות מהוצאות תיירים, אירוח ומכירת כרטיסים. עם זאת, קיים גם אתגר כלכלי־לוגיסטי משמעותי: האוהדים ייאלצו לשאת בעלויות טיסות פנים יקרות, ויזות ובירוקרטיה במעברי הגבול בין שלוש המדינות.
האתגר הזה דורש מחברות התיירות והמלונאות בצפון אמריקה לפתח חבילות משולבות ומיוחדות, אשר יקלו את העומס הפיננסי־לוגיסטי על האוהדים, מה שיוצר שוק משני של שירותי יוקרה ואירוח בתעריפים מנופחים.
המונדיאל שייערך בקיץ 2026 הוא כבר אינו רק טורניר כדורגל. הוא אופרציה כלכלית מתוכננת היטב שמטרתה למקסם את הרווחים באמצעות הרחבת המוצר הגלובלי לשווקים חדשים, כשהדלק המרכזי שלה הוא השוק האמריקאי הצמא לתוכן. פיפ"א הוכיחה שהיא יודעת לתמחר את המוצר שלה בהתאם לעלייה בביקוש.