כך הפך ג'אני אינפנטינו את הכדורגל לנחלה תאגידית פרטית
מחירי כרטיסים מטורפים שמרחיקים אוהדים, חנופה לא מתנצלת לדונלד טראמפ והתעלמות מגזענות ופגיעה בזכויות אדם: השבוע הראשון של מונדיאל 2026 חשף כיצד נשיא פיפ"א מכר את הנשמה של הכדורגל
שבוע המשחקים הראשון של מונדיאל 2026 הבהיר שההצגה הגדולה, הצינית והמדאיגה באמת מתרחשת ביציעי הכבוד, בחדרי התקשורת ובביקורת הגבולות. המסך רק הורם, והתפאורה שנחשפה בימים האחרונים אינה של חגיגת כדורגל גלובלית, אלא של מפגן כוח דורסני הממותג כעת כ"מונדיאל ה־MAGA". נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, מי שנבחר בשעתו על טיקט של רפורמטור שקוף, השלים בשבוע החולף את הפיכתו הסופית למונרך אבסולוטי שמנהל את הענף כנחלתו התאגידית הפרטית, תוך שהוא רומס את חובת הניטרליות הפוליטית של הארגון ומשתיק כל קול ביקורתי ברשת ביטחון פטרונית חסרת תקדים.
כפי שמנסח זאת העיתונאי החוקר סאם קונטי בטור דעה נוקב שפורסם בעיתון “The New Indian Express”: "המארחת הראשית של המונדיאל גוררת אותנו אל חשיכת המדיניות הבלתי אנושית של דונלד טראמפ והמרמה של פיפ"א - מכירת הנשמה של הכדורגל".
ההמחשה המהדהדת ביותר לרוח המפקד החדשה הגיעה במסיבת העיתונאים החגיגית של אינפנטינו במקסיקו סיטי, הראשונה שלו זה שלוש שנים. מתוך 69 דקות של מפגש עם התקשורת, נשיא פיפ"א ליהג לבדו 35 דקות. המונולוג המפוזר, שזכה ב”אינדיפנדנט” הבריטי להגדרה המדויקת "להג טראמפיסטי", בוצע במטרה ברורה לצמצם את זכות הדיבור של עיתונאים ביקורתיים. כשכבר נאלץ להתמודד עם הביקורת על המתרחש מאחורי הקלעים, פטר אינפנטינו את התקשורת באמירה המזלזלת "פשוט תירגעו".
את מחירי העתק של הכרטיסים אינפנטינו ניסה להצדיק באמצעות השוואה מופרכת למחירי הכרטיסים לגמר ה־NBA, תוך שהוא ממציא לעצמו "מחויבות חוקתית" למקסם את רווחי הארגון. מדובר בעיוות מוחלט של תקנות פיפ"א, במיוחד בהתחשב בכך שהארגון כבר צפה הכנסות שיא של 14 מיליארד דולר עוד לפני תוכניות התמחור האכזריות. הציניות הכלכלית הזו תורגמה מיד בשבוע הראשון למערכת תמחור דינמית שהזניקה כרטיסים רשמיים למשחק הגמר בניו ג'רזי לסכום מטורף של 33 אלף דולר. כך נדחקו האוהדים האמיתיים החוצה לטובת האלפיון העליון ותאגידי ענק, בזמן שפיפ"א לא בוחלת באמצעים ואף חוברת לפלטפורמות הימורי ניבוי מפוקפקות כמו ADI PredictStreet.
אינפנטינו הגדיל לעשות כשבחר להחליף את הניטרליות המוסרית בהצהרה אופנתית, והופיע לאירועים רשמיים כשהוא חובש כובע מצחייה אדום ובוהק הנושא את הכיתוב USA - הומאז' ויזואלי בוטה, כמעט פארודי, לכובע ה־MAGA המפורסם של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מפגן החנופה למארח מהבית הלבן הפך למגוחך במיוחד כשנשיא פיפ"א העניק לטראמפ את "פרס השלום" הראשון והמומצא של הארגון.
כל זה התרחש תוך רמיסה בוטה ומודעת של סעיף 15 לקוד האתי של פיפ"א, שבימים יפים יותר עוד חייב את בכירי הענף בניטרליות פוליטית. ההתנהגות המתרפסת והחלקלקה הגיעה לשיאה בפורום העסקים האמריקאי, שם הצהיר נשיא פיפ"א ללא שמץ של מבוכה: "טראמפ אומר מה שהוא חושב. הוא אומר, למעשה, מה שהרבה אנשים חושבים אבל אולי לא מעיזים להגיד, וזו הסיבה שהוא כל כך מצליח". אינפנטינו אף התרפק על "מערכת היחסים המצוינת" שלו עם טראמפ וטען כי "אי אפשר היה לארגן את המונדיאל בארצות הברית בלעדיו", שכתוב מוחלט של המציאות שמותיר את התחושה שפיפ"א נבלעה באורביט של הממשל הנוכחי.
הכדורגל מאחד את העולם?
אלא שהמציאות בשטח בשבוע הראשון של המשחקים מסרבת להישמע להוראות ה"תירגעו" שלו, וההתנגשות בין סיסמת הטורניר "הכדורגל מאחד את העולם" לבין הגיאופוליטיקה האגרסיבית התפוצצה מיד. המונדיאל הפך לשדה קרב בירוקרטי: נבחרת איראן גורשה ממחנה האימונים באריזונה ונאלצה לנדוד מעבר לגבול לטיחואנה. הממשל האמריקאי הפעיל יד קשה ומפלה כשמנע כניסה מצלם הנבחרת העיראקית, עיכב כוכב נבחרת בביקורת הגבולות במשך שעות וחסם את כניסתו של השופט הסומלי עומר ארטאן.
החלק האפל ביותר בשבוע הראשון נחשף אצל המארחת השנייה, מקסיקו. כפי שפורסם בתחקיר ב"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" הגרמני, המונדיאל משמש ככיסוי ציני למדינה שמדממת עם יותר מ־130 אלף בני אדם המוגדרים כנעדרים ו־70 אלף גופות שטרם זוהו, עד כדי כך שבסמוך לאצטדיון בגוודלחרה נחשפו שרידי 500 בני אדם. ריאיון עם פעילת זכויות האדם מריה לואיסה אגילר רודריגז חשף כיצד אירוע הענק הזה מעניק "אוויר לנשימה" למוסדות השלטון המושחתים ומשרת את קרטלי הסמים, שגיוונו את פעילותם הבלתי חוקית לתוך רשתות של מאקרו־פשיעה, כולל זינוק מזעזע בסחר בנשים ובנערות בקרבת אירועי המונדיאל.
הציניות זועקת מהשטח: הקהילות המקומיות סביב אצטדיון האצטקה, שנלחמות שנים על נגישות למים, ראו בשבוע החולף כיצד אספקת המים שלהן מופנית לטובת מתחמי ה־VIP של פיפ"א, בעוד המדינה העניקה לארגון פטורים גורפים ממס שהבטיחו שהרווחים לא יגיעו לקופה הציבורית. תגובת פיפ"א הרשמית, כפי שהודגם כשנשאלו בארגון על גלי האלימות סביב מעצר וחיסול מנהיג קרטל מקומי, היתה קרירה ומנוכרת: "זה לא משפיע על העסקים שלנו".
שקט תעשייתי קונים בכסף
שבוע המשחקים הראשון סיפק גם פגיעה ישירה במאבק בגזענות. בכירי העיתונות הגרמנית חשפו כי שופט ה־VAR האוסטרלי שון אוונס, במהלך המשחק בין גרמניה לקוראסאו בדאלאס, הסתכל ישירות אל מצלמת השידור, תפס את תשומת הלב של הצופים, והציג בגאווה במשך שבע שניות תנועת יד המזוהה עם העליונות הלבנה בארצות הברית. ארגוני המאבק בגזענות דרשו בצדק את הרחקתו המיידית מהטורניר, אך ועדת המשמעת של פיפ"א מיהרה להעניק לו זיכוי מהדהד בן לילה. הארגון פרסם את התירוץ המגוחך של אוונס שלפיו מדובר ב"זיוף תת־מודע, עיוות בלתי נשלט של האצבעות בזמן שהחזיק עט", והוכיח שוב שכשזה מגיע לעקרונות מוסריים, המנגנון של אינפנטינו יעשה הכל כדי לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח ולשמור על מראה של עסקים כרגיל.
את השקט התעשייתי המוחלט הזה בקרב 211 ההתאחדויות החברות בפיפ"א, למעט קולות בודדים ואמיצים כמו ליסה קלאבנס, נשיאת ההתאחדות הנורבגית, אינפנטינו קונה בכסף קל. הוא שיכלל רשת פטרונות משומנת שבה חברי מועצת פיפ"א משלשלים לכיסם משכורת שנתית קבועה של 250 אלף עד 300 אלף דולר עבור השתתפות בחופן פגישות בשנה, דמי שתיקה אפקטיביים שנועדו להשאיר את האלקטורט שבע ומרוצה.
כפי שמציין העיתונאי קונטי, תחת שלטון אינפנטינו הממשל התקין בפיפ"א פשוט צנח חופשית. הוא פעל ללא לאות כדי לרכז ולבסס את כוחו, הדיח את ראש ועדת הממשל מיגל מדורו, הינדס את הדחתו של נשיא קונפדרציית הכדורגל של אפריקה אחמד אחמד לטובת המיליארדר פטריס מוטספה, ואף תמך בחשאי בפרויקט הסופרליג האירופי. הריכוזיות הזו איפשרה לו להתעלם לחלוטין מדרישות ארגוני זכויות אדם לקרן פיצויים בגובה 440 מיליון דולר עבור משפחות הפועלים הזרים שאיבדו את חייהם בקטאר בהקמת המונדיאל הקודם, וכבר לשריין את מונדיאל 2034 לסעודיה - מדינה נוספת שרק ממשיכה לנצל פועלים זרים באכזריות תחת חסותה של פיפ"א.
בשורה התחתונה, שבוע המשחקים הראשון של מונדיאל 2026 הוכיח שהכדורגל העולמי איבד לחלוטין את הבלמים והאיזונים שלו. הוא סיפק הוכחה חותכת לכך שפיפ"א אינה מסוגלת לבצע רגולציה עצמית, והטורניר הנוכחי הפך, כפי שמסכם קונטי, ל"מופע ראווה של קפיטליזם ופוליטיקה על סטרואידים, המציג מונדיאל שמפקיר את אוהדיו ומפגין זלזול מוחלט בסביבה".
אל מול הניכור, השחיתות וההתרפסות הבוטה, ייתכן שהמופע הנוכחי יהיה הגול העצמי המפואר ביותר של אינפנטינו - זה שיאלץ את המערכת הבינלאומית, ואולי אף את האיחוד האירופי, להתערב בברוטליות לפני שנשמתו של המשחק תוכרז כמתה לצמיתות.
