שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקי ספורט

הבועה של ה-NBA סייעה להסביר את תופעת יתרון הביתיות

מחקר חדש נעשה על שחקנים שהיו בבועה של ה-NBA בפלורידה; החוקרים סבורים שהוא יכול לעזור ל"אנשים רגילים" שטסים, מטעם העבודה, לאזורי זמן אחרים

אוריאל דסקל 12:0106.01.21

הבועה של ה-NBA הוקמה בדיסני וולרד שבפלורידה בקיץ 2020. המטרה של הליגה היתה לייצר אזור נק לחלוטין מקוביד-19 בשביל לקיים את משחקי סוף העונה והפלייאוף. לבועה נכנסו אך ורק אחרי בידוד; נערכו בדיקות לאנשי ה-NBA מדי יום; שחקנים ואנשי צוות ענדו טבעת שמטרתה לעקוב אחר טמפרטורת הגוף של העונד וכולם הקפידו על מסיכות וריחוק חברתי.

 

העונה הסתיימה בהצלחה בריאותית אדירה. לא היה מקרה הידבקות אחד בבועה - באחד מהאזורים הנגועים ביותר בעולם - פלורידה.

 

 

 

האווירה המפוקחת והמבוקרת איפשרה גם למדעני הספורט לבדוק מה עשו להשפיע על ניצחונות והפסדים של קבוצות. שני חוקרים - אחד מאוניברסיטת סן דייגו ואחד מאוניברסיטת אורגן - בדקו בבועה את השפעת "המכניזם הביולוגי" של "יתרון ביתיות" (ג'ט לג, הפרעות בשעון הביולוגי, שינה רעה ועוד). את הממצאים פרסמו במחקר (Utilizing the National Basketball Association’s COVID-19 restart “bubble” to uncover the impact of travel and circadian disruption on athletic performance).

 

החוקרים בדקו 649 משחקי בית ב-NBA לפני הקורונה ו-715 משחקי חוץ לפני הקורונה. ואז הם בדקו את המשחקים ששוחקו בבועה - שם השחקנים חיו לפי אותו "שעון ביולוגי" במשך מספר שבועות.

 

שחקני הלייקרס חוגגים אליפות בבועה שחקני הלייקרס חוגגים אליפות בבועה צילום: JOHN RAOUX/ASSOCIATED PRESS

 

החוקרים גילו, לפי ניתוח נתונים ממשחקים מעונות קודמות והשוואתם למשחקי הבועה, שקבוצת החוץ - בדרך כלל - מאבדת יותר כדורים, פחות מדויקות בזריקות וגם לוקחת פחות ריבאונדים. ואולם בבועה, לא היה הבדל כלל בין מה שנחשב למשחק בית ומה שנחשב למשחק חוץ.

 

אחד החוקרים, אנדרו מקהיל - מדען מאוניברסיטת אורגן שמתמחה בשינה ושעון ביולוגי - אמר ל-inverse.com שהוא היה נחוש לבדוק איך הנסיעות והטיסות משפיעות על השעון הביולוגי של השחקנים ועל הביצועים שלהם. "כשאנחנו עוברים בין אזורי זמן אחרים וככה גם משתנה מעגל האור/חושך שלנו, השעון הביולוגי שלנו לא מתאים את עצמו מהר מספיק לשינויים" הסביר. "יש חוסר התאמה בין הקצב שקשור לתהליכים ביולוגיים המתרחשים מדי יממה למוח שלנו. אז אפשר לומר שהשעון המרכזי שלנו מקדם התנהגויות כמו מנוחה, חוסר פעילות, שינה ולא מקבל את זה". כלומר, בעונה רגילה - בסדרת גמר, שחקן שחי במזרח ארה"ב רגיל ללכת לישון באמצע הרבע השלישי של משחק גמר במערב.

 

המחקר הזה הוא אמנם מאוד ספציפי לכדורסל NBA אבל החוקרים מאמינים שהוא יכול לעזור ל"אנשים רגילים" שטסים, מטעם העבודה, לאזורי זמן אחרים. לפי החוקרים, הנסיעות - באופן כללי - השפיעו על ריבאונדים ו"סטטיסטיקות שקשורות במאמץ". בעוד שהמעבר בין אזורי זמן השפיע יותר על הדיוק והחדות של השחקנים (בזריקות וקבלת החלטות).

 

הנסיעות תמיד היו חלק ממה שמתואר כ"שחיקת ה-NBA" (או NBA Grind). הן פוגעות ביכולת של השחקנים להשתקם, לישון כמו שצריך ולהתאושש נפשית ומנטלית ממשחקים ולחצים אחרים. המדע, כך נראה, מאוד חד משמעי בקשר להשפעת הנסיעות על הביצועים הספורטיביים אבל לא פחות חשוב, הוא מספק הוכחות שהשחקנים הם בסך הכל בני אדם ושייתכן מאוד שכדי להוציא את המיטב מהם, צריך פחות משחקים, פחות נסיעות ויותר מנוחה.
x