שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט ישראלי

אין מוצא

הייתי שחקן משמעותי בנוער של מכבי פתח תקווה וחלמתי על קריירה בקבוצה. אבל אז אחי הגדול עזב את משפחת לוזון ומאז אני נלחם על עתידי ככדורגלן. זה הסיפור שלי

דיוויד בקל 09:0211.12.12

קוראים לי דיוויד בקל. אני בגיל 20 ומאז גיל 6 אני שייך למכבי פתח תקווה. ואחרי שקראתי את הכתבה ב"כלכליסט" על איך התקנון של ההתאחדות לכדורגל הופך אותי לצמית של הקבוצה, אני רוצה לספר את הסיפור שלי בקבוצה שבבעלות המשפחה של יו"ר ההתאחדות לכדורגל – משפחת לוזון. 

 

 

 

כפי שכתבתי, בגיל 6 התחלתי לשחק בבית ספר לכדורגל של מכבי פ"ת. זה היה משום שכמה שנים קודם לכן אחי הגדול רועי החל לשחק שם. הקבוצה היתה לי בית. 4–5 פעמים בשבוע הייתי מגיע לאימונים במועדון. בשבתות היו משחקים. לקחתי את העניין ברצינות. כבר בגיל צעיר קראו לי "מקצוען אמיתי". כל המאמנים שהיו לי שיבחו אותי על כך. כל אימון, כל משחק — מטרתי היתה לתת 100% מעצמי.

 

אמנם עד נערים ב' הייתי שחקן סגל לא בולט במיוחד אבל לא כל כך היה אכפת לי כי נהניתי מהכדורגל וחלמתי. חלמתי כמו כל הילדים להיות כדורגלן. בנערים ב' חוויתי קפיצה משמעותית ביכולות שלי. הפכתי לשחקן הרכב והיתה לי עונה טובה מאוד. עליתי לנערים א' עם תנופה אדירה והפכתי לשחקן מפתח. הייתי קשר 50:50 – התפקיד שדורש הכי הרבה כושר ורצינות. כבר בסוף העונה הראשונה שלי בנערים א' הקפיצו אותי לקבוצת הנוער. הייתי שחקן הנערים היחיד בנוער — מה שמעיד על כך שבנו עליי. במשחק הראשון שלי נגד בית"ר ירושלים כבשתי. התחושה היתה נהדרת.

 

כבר בעונה הראשונה בנוער, כשאני עדיין צעיר יותר מהשחקנים האחרים, פתחתי בהרכב. במחזור החמישי, נגד הפועל תל אביב, נפצעתי. לא שיחקתי חודשיים אבל חזרתי בצורה טובה ובשבעת המחזורים האחרונים כבשתי פעמיים ובישלתי שלושה שערים. את העונה השנייה בנוער התחלתי עם הבוגרים. שוב הייתי גאה במיוחד מהעובדה שהייתי היחיד בשנתון שלי שזכה להתאמן עם הבוגרים. עם אחי הגדול . הכל נראה שהולך לכיוון החיובי. שהחלום הגדול שלי, להיות שחקן כדורגל, מתגשם.

 

שבוע לפני מחנה האימונים הודיעו לי שאני ככל הנראה יוצא עם הקבוצה הבוגרת. אולם, לאחר כמה ימים חתם יוסי אופיר (גם קשר 50:50) בקבוצה — וכשהקבוצה נסעה למחנה אימונים חזרתי לנוער. אבל עדיין בנו עליי לעתיד. באמצע העונה שותפתי בשני משחקי גביע הטוטו והמשכתי להיות שחקן הרכב בולט בנוער. שיחקתי כקשר אחורי הגנתי. ובתום העונה אושר גדול: הודיעו לי ולעוד ארבעה שחקנים כי אנחנו ממשיכים לקבוצה הבוגרת.

 

 

דיוויד בקל. "תמיד אמרו לי שאני מתנהג כמו מקצוען" דיוויד בקל. "תמיד אמרו לי שאני מתנהג כמו מקצוען" צילום: עמית שעל

 

ואז אח שלי סיים חוזה

 

בדיוק בתום העונה הזו אחי הגדול סיים חוזה של חמש שנים במכבי פתח תקווה — זה היה לפני שנה וחצי. היו"ר לשעבר שינו זוארץ ועמוס לוזון, הבעלים, רצו להחתים אותו לעוד כמה עונות, אבל המשא ומתן פוצץ. אחי טוען כי קיבל הצעה מעליבה ולא הסכים לה. ואולם בגלל התקנון של ההתאחדות לכדורגל הוא לא היה חופשי להצטרף לאיזו קבוצה שהוא רוצה בישראל – בניגוד לתקנון של פיפ"א, כך למדתי. אז הוא הלך לוועדה למעמד השחקן. בוועדה התחושה שלנו היתה שלא התייחסו אלינו בהגינות ונקבע כי אחי שווה 1.2 מיליון שקל, סכום אסטרונומי ולא הגיוני עבור שחקן ללא חוזה. משפחת לוזון היתה נוכחת בכל הניסיונות של מכבי פתח תקווה להחתים את אחי. הם הפעילו עליו לחצים רבים לחתום. אבל הוא, כאמור, סירב. בסופו של דבר בחר להצטרף ללרנקה מהליגה הקפריסאית והוא היה חופשי להצטרף אליה ללא פיצוי כספי גדול למכבי פתח תקווה משום שזו העברה בינלאומית, שמחייבת את הקבוצות הישראליות לעמוד בתקנון הבינלאומי. ברגע הזה התחושה היתה שבמכבי פתח תקווה החלו להתנקם בי. פתחתי עונה שלישית כחריג בנוער. הייתי אמור להיות קפטן ולאחר כמה אימונים הודיע לי ארז דיין, מנהל קבוצת הנוער אז, שאני לא יוצא למחנה אימונים עם הנוער. הוא ציין בפניי שזו לא החלטה שלו אלא החלטה של ראשי המועדון. לדבריו הוא ניסה לשכנע את הלוזונים לשנות את ההחלטה אבל הם התעקשו שלא אצא למחנה האימונים עם הנוער. מיותר לציין שלא נבחרתי להיות קפטן.

 

המשכתי להתאמן וחיכיתי להתפתחויות עד שהגיע אימון שבו חילקו בגדים למחנה אימונים. ניגשתי לקבל את הבגדים ואז אופיר לוזון, מנהל מכבי פ"ת, אמר: "אתה לא יכול לקבל בגדים כי אתה לא יוצא למחנה".

 

הייתי בהלם ובאותו רגע נסעתי הביתה. לא התאמנתי כמה ימים ואז קיבלתי הזדמנות לשמור על כושר במרמורק בליגה א'. נראה שהשארתי רושם חיובי על המאמן צחי טיאר, שביקש לשאול אותי. לאחר שהבנתי שאין דרך לחזור למכבי פ"ת כי אם אחזור לשם כנראה שבנוער אשב על הספסל (מאמן הנוער הוא ייטב לוזון, בנו של אבי), עורך הדין שייצג אותי ואת אחי, דן חי, שלח מכתב בבקשת השאלה ממכבי פ"ת למרמורק בליגה א'.

 

שיחקתי חצי עונה במרמורק, ולאחר חצי עונה עברתי לעמישב. במסגרת המשחקים בעמישב שיחקתי במגרש האימונים של מכבי פ"ת, ואנשי מקצוע של המועדון שיבחו אותי. אני בתמימותי חשבתי שאחרי שנה כל הבלגן שהיה אז עם אחי יישכח, אך זה לא קרה.  

 

 

 

רועי בקל (השחקן המחבק) - הכל היה טוב עד שהחליט לעזוב לקפריסין ולמנוע ממשפחת לוזון הכנסה של 1.2 מיליון שקל רועי בקל (השחקן המחבק) - הכל היה טוב עד שהחליט לעזוב לקפריסין ולמנוע ממשפחת לוזון הכנסה של 1.2 מיליון שקל צילום: טל שחר

 

 

כן, מה?!

 

בתחילת העונה הנוכחית הייתי אמור לחזור לפ"ת מההשאלה. אבא שלי דיבר עם עמי פאן, מנהל הקבוצה הבוגרת, והוא אמר לו כי מכבי פ"ת לא מעוניינת בי ושאמצא קבוצה אחרת שתסכים לשלם עבורי 150 אלף שקל — מחיר לא הגיוני לשחקן ששיחק עונה אחת בליגה א'. אבל לא התייאשתי. הלכתי למבחנים ברמת השרון. הם התרשמו ממני והגיעו לסיכום עם מכבי פתח תקווה עבור 100 אלף שקל. כבר סיכמתי תנאים בעל פה עם רמה"ש, אבל אז חל שינוי בבעלות בקבוצה והעסקה נפלה. הלכתי למבחנים בבני לוד מהליגה הלאומית, וגם שם אמרו לי שהתרשמו ממני אבל לא יכולים להרשות לעצמם להוציא 100 אלף שקל על שחקן צעיר ללא רזומה בליגה הבכירה. כאן יש לציין, שבנקודה הזאת אני כבר ללא חוזה עם מכבי פתח תקווה, אבל הם עדיין הבעלים של "הכרטיס" שלי.

 

כשבוע לפני פתיחת הליגה באתי לפגישה עם איציק לוזון, מנכ"ל מכבי פתח תקווה — במטרה לחזור להתאמן במכבי. המזכירה ביקשה שאמתין בחוץ ולאחר כמה דקות יצא ממשרדו אבי לוזון. לאחר כמה רגעים איציק יצא ושאל: "כן, מה?". "איציק, לא מצאתי קבוצה שתשלם עליי את המחיר הזה. אני רוצה להתאמן במכבי פ"ת", אמרתי. הוא ענה שמכבי פ"ת לא מעוניינת בי אחרי התרגיל שאבא שלי עשה להם.

 

טענתי שאני לא מודע לשום תרגיל ואני לא קשור. אני רק רוצה לשחק. התשובה שלו היתה שאם אני רוצה לשחק שאקח משכנתא ואשלם לקבוצה 150 אלף שקל בשביל השחרור או שאפרוש. כאן נשברתי והתחלתי לבכות. הרגשתי אבוד.

 

כדי להשתחרר מהקבוצה נכנסתי להסגר. כלומר אסור לי לשחק באף קבוצה במשך שנה. יום אחרי ההסגר היו לי כאבים בחזה ואושפזתי בבית חולים בעקבות דלקת בשריר הלב. מאז עברו בדיוק שלושה חודשים ועדיין אסור לי לעשות כל פעילות.

 

מעבר לזה אני לא יודע אם אחזור לשחק. על פי התקנון, גם אחרי שנה הסגר אצטרך לחזור לוועדה למעמד השחקן כדי שתקבע פיצוי למכבי פתח תקווה.

 

הרסו לי את החלום.

 

תגובת איציק לוזון: "אנחנו ביקשנו כסף עבורו משום שהוא רצה להשתחרר ממכבי פתח תקווה. הוא רצה בחינם אבל אנחנו דרשנו 100 אלף שקל והוא לא הצליח להביא אפילו 50 אלף שקל. הוא יכול להשתחרר אם יביא את הכסף. כל הזמן הזה הוא התנהל עם עורך דין. הכל הוא עשה בעצת עורך הדין שלו. אז שהעורך דין שלו יפתור לו את הבעיה. אח שלו עשה לנו בדיוק אותו תרגיל. שיהיה בריא".

 

תגובת אבי לוזון: "דיוויד בקל לא הסתדר עם מכבי פ"ת לגבי שחרורו ואז החליט לממש את הזכות להיכנס להסגר לאחר ששנה לפני כן הושאל ללא תמורה להפועל מרמורק ומכבי עמישב. לא ברור היכן יש כאן מן הנקמנות אלא יותר ברור היכן יש כאן מן התסכול של השחקן על שלא הצליח לשחק בליגה א', שכן שנה לפני, כשהיה ברור שרועי עזב לקפריסין, הוא הושאל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x