$
רכישות

כדורגלנים? סוסי מירוץ!

חברות בריטיות עוזרות לקבוצות פורטוגליות להחתים שחקנים ברזילאים, שמשחקים באורוגוואי - גלובליזציה במיטבה. אבל מאחורי סכומי ההעברות מסתתרת תעשיית רווחים משחקנים. אופ"א מעוניינת לחסל את התופעה

אוריאל דסקל 18:4008.02.12

בשבוע שעבר ביקשה אופ"א מהרשויות בבריטניה לחקור שתי חברות מקומית בחשד שסייעו לפורטו הפורטוגלית. חברת For Gool וחברת Pearl Design, שמקומן באנגליה, סיפקו מימון לפורטו להחתמת החלוץ הברזילאי וולטר הנריקה דה סילבה, ממועדון אתלטיקו רנטיסטס מאורגוואי, תמורת 6.2 מיליון יורו ב־2010. על פניו, מדובר בחברות בריטיות שעוזרות לקבוצה פורטוגלית להחתים שחקן ברזילאי, שמשחק באורוגוואי - גלובליזציה במיטבה.

 

דירקטורים מקש

 

אבל למה זה קורה? בנקים מרחיבים את דרישות האשראי שלהם, כך שמועדוני הכדורגל מחפשים דרכים חלופיות לגיוס כספים, לעתים קרובות תמורת נתח מ"כרטיס השחקן" (לפי הז'רגון הישראלי) וזכויות הרישום (או הזכויות הכלכליות), לפי ז'רגונה של פיפ"א. "זו שיטה שהופכת לנפוצה יותר", אומר סנדליו גומס, מבית הספר למינהל עסקים IESE במדריד. גורמים באופ"א ציינו שהנוהל מגביר את הסיכויים להלבנת כספים, כיוון שלא ברור מי הבעלים של חברות אלו, שמחזיקות אך ורק כתובות בבריטניה ללא כל פעילות או נכסים אחרים.

 

For Gool, שכתובתה ברוצ'דייל, פרבר של מנצ'סטר, סיפקה הלוואה של 2 מיליון יורו לפורטו להחתמת דה סילבה, ו־Pearl Design הלונדונית רכשה 25% מהשחקן בן ה־22 תמורת 2.1 מיליון יורו. חברות אלו סירבו להגיב לכתבי בלומברג בנושא.

 

"החוק מתיר לעסקים קטנים להסתיר לחלוטין את עיסוקיהם", אומר ריצ'רד מרפי, מנהל טקס ריסרץ' ומחבר הספר על מקלטי מס וגלובליזציה. "אפשר להקים חברה בשביל עסקה, למשל העברת שחקן כדורגל אחד, ואז להיפטר ממנה כמעט מיד בלי לפרסם מידע על כך אי פעם".

 

כל אחד יכול להקים חברה עם כתובת בלבד בפחות מעשר דקות, עם דירקטור בודד והגשת גרסה מקוצרת של הדו"חות, בהנחה שההכנסות השנתיות אינן עולות על 6.5 מיליון ליש"ט. מרק קווירק הוא שותף בחברה־האם של For Gool, חברת Kirkdelta. מריו קיירש הוא בעל המניות היחיד בחברת Pearl Design. קווירק הוא דירקטור ב־21 חברות שמשרדיהן הראשיים בבריטניה, והוא פרש מ־74 דירקטוריונים מאז 2005. קיירש הוא דירקטור ב־45 חברות בבריטניה וב־35 חברות בספרד. הם לא מוכנים לדבר. בקיצור, אנשי קש.

 

 

. .

 

כך זה עובד

 

פורטו, הרשומה בבורסה, דיווחה על רווח בכל אחת מחמש שנות הכספים האחרונות, בין היתר בזכות מכירת שחקנים שטיפחה. הרווח הנקי שלה עמד על 534 אלף יורו על הכנסות של 89.8 מיליון יורו, בשנה שהסתיימה ב־30 ביוני. בשנתיים האחרונות פורטו מכרה חלק מזכויות הרישום של רוב השחקנים שלה. היא, למרות הרווחים, בחובות עם שיעורי ריבית גבוהים.

 

מועדונים ש"חסר להם משהו בקופות שלהם" מחפשים עסקאות מימון מסוג זה, לדברי גומס. "זה עובד בעיקרון, אבל צריך רגולציה טובה, או שזה יוצא מכלל שליטה".

 

העניין הוא שהאנשים המחזיקים בבעלות על אחוזי שחקן לא אוהבים לדבר על זה, אבל מציינים שהשיטה עוזרת למועדונים בצרות.

 

והשיטה עובדת כך: משקיע רוכש 20% משחקן X תמורת חצי מיליון דולר. אם X נמכר ב־5 מיליון דולר לברצלונה, המשקיע מקבל בחזרה 1 מיליון דולר. אם השחקן נפצע ועוזב את המועדון ללא תמורה - המשקיע הפסיד כסף.

 

עבור המועדונים זה סוג של שימוש בנכסים כביטחונות. מועדון ללא כסף עם שחקן מוכשר בן 20 יכול למכור את שירותיו ב־5 מיליון דולר לקבוצה אחרת, או שהוא יכול למכור 50% ממנו לגורם צד שלישי עבור 2.5 מיליון דולר וליהנות משירותיו עוד שנה לפחות. אם הוא מצטיין עונה נוספת, שוויו עשוי לטפס ל־10 מיליון דולר, ובמקרה של מכירה המועדון מרוויח 7.5 מיליון דולר - חצי מסכום המכירה ועוד 2.5 מיליון דולר מההשקעה הראשונית. אם השחקן נכשל, המשקיע נותר עם כלום כאמור, אבל לפחות המועדון הרוויח 2.5 מיליון דולר.

 

הבעיה הגדולה בשיטה זו היא ניגוד האינטרסים: אם למועדון יש אינטרס לשמור על השחקנים הטובים שלו כמה שיותר, למשקיעים יש אינטרס ברור למכור את השחקן כמה שיותר מהר.

 

"מי בעצם שולט בשחקנים האלה?", תוהה אנדריאה טרברסו, ראש רישוי מועדונים של אופ"א. טרברסו מפקח על חוקי הפייר פליי הפיננסי. "המועדון או החברות?"

 

זכויות רישום של כ־1,000 שחקנים, 15% מכלל השחקנים באירופה, מצויות בבעלות צד שלישי. רפאלה פולי, מנהל מכון מחקר הכדורגל CIES Football Observatory, הצביע על כך ש"חובות גבוהים וקשיים כלכליים קשורים לשחקנים שבבעלות צד שלישי", הוסיף פולי. "ככל שמועדונים נמצאים במצב כלכלי קשה, כך הם לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש זכויות על שחקן ולשלם לו משכורת, וזה מצב שנותן יותר ויותר כוח למשקיעים פרטיים".

 

הפרמיירליג האנגלית וליג 1 הצרפתית הן הליגות היחידות שאינן מתירות בעלות גורם שלישי על זכויות הרישום של שחקנים, מחשש שלמועדונים לא תהיה שליטה מלאה על נכסיהם וזה יאפשר לסוכנים ולגורמי צד ג' אחרים להשפיע על העסקאות.

 

 

שחקני ריאל מדריד. רבים מהם היו שייכים למשקיעים שחקני ריאל מדריד. רבים מהם היו שייכים למשקיעים צילום: אי פי אי

 

תשואה של מאות אחוזים

 

פיפ"א לא מתנגדת לבעלות צד שלישי באופן רשמי, וגם בישראל מי שיכולים להיות בעלי כרטיס הם השחקן עצמו או הקבוצה, ואין רישום על זכויות כלכליות. אבל יותר ויותר קרנות גידור נכנסות לעולם הכדורגל דרך שוק העברות השחקנים. מבחינת קרנות הגידור, מדובר במהלך הגיוני. שחקנים הם נכסים טובים: נקנים בזול ונמכרים - לעתים לא רחוקות - בעשרות מיליוני דולרים.

 

השחקנים יכולים לייצר תשואה שמעט מאוד נכסים יכולים לייצר. אנחל די מריה, למשל, הניב תשואה של 64%, פפה של 146.62% ופאלקאו של 164.5%. את ההצלחה הזו מעוניינים להעתיק משקיעים רבים מדובאי, סין, ארה"ב, ברזיל - כל העולם.

 

קרנות אלו מתמקדות בכדורגל מפני שהוא עסק מסוכן. ואולם, עשיית כסף מכדורגל עשויה להיות קלה, במיוחד כאשר מנהל את הקרנות מישהו שמבין בכדורגל, והן שואבות כסף מהמשחק היישר לכיסי אנשים שלא מעורבים במשחק כלל.

 

בטווח הקצר, דילים כאלה עשויים לעזור לקבוצות שצריכות שחקנים או מזומן, אבל בטווח הארוך, הדיל עם קרנות הגידור עשוי להשאיר קבוצות מרוששות. טום קאנון, פרופ' לכלכלת ספורט מאוניברסיטת ליברפול, הסביר: "עדיין חשוב מאוד לאוהדים שהשחקנים יהיו שייכים למועדון שלהם ולא לקרן גידור". אבל זה לא רק עניין סנטימנטלי. המטרה היחידה של קרנות הגידור היא להרוויח יותר כסף ולהפוך כל גוף שהן נוגעות בו למכונת רווח. אם הן יתחזקו בתוך תעשיית הכדורגל, הבסיס של התעשייה עצמה ייפגע.

 

הרי קבוצת כדורגל היא לא בנק או חברת משקאות מוגזים; המוצר של הכדורגל הוא כדורגל, קהילה וניצחונות.- לא רווח, שהוא רק כלי המסייע לכדורגל בטווח הארוך. מלבד זאת, העניין הופך שחקנים ללא יותר מסוסי מירוץ, שמניותיהם נמכרות לכל המרבה במחיר והם מחזירים תשואות על ידי ניצחונות במירוצים.

 

תיאו ואן סחלן, מזכ"ל איגוד השחקנים העולמי (FIFPro), ציין: "אופ"א שוקלת לאסור על אחזקת מניות בשחקנים. כמה שיותר מוקדם, ככה יותר טוב. שחקנים הם בני אדם ולא סחורה". אבל פיפ"א לא ממש אוסרת זאת, אף שבעבר האשימה סוכני שחקנים ב"הוצאת כספים מכדורגל" והפעילה רגולציה מגבילה נגדם - וזאת אף שהם מוציאים הרבה פחות מאשר קרנות הגידור והחברות המשקיעות.

 

אופ"א נגד

 

לעומת זאת, אופ"א הודיעה לאחרונה כי היא שוקלת לאסור על העניין, שלפי מזכ"ל הארגון ג'יאני אינפנטינו הוא "איום על הכדורגל". "אנחנו נשקול לאסור על החתמות מסוג זה, ונראה כמה הן משפיעות על הפייר פליי הפיננסי".

 

בסופו של דבר, החתמות שחקנים דרך גורם שלישי פוגעות באמינות של התחרות, מורידות את הכנסות הקבוצות ממכירת שחקנים ומוציאות כסף מהמשחק. בנוסף, הן משפיעות על השחקנים בצורה חיצונית אשר לא קשורה לכדורגל. והכי גרוע, הן הופכת את הכדורגל לתעשייה שמטרתה לייצר רווח. תעשייה כזו לא תייצר את המוצר הכי טוב, אלא את המוצר הכי רווחי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x