מה שטוב לאירופה או מה שטוב לארה"ב? גם היצרנים לא ממש מבינים
ועדת השרים אישרה אתמול הרחבה של חלק מרפורמת היבוא מאירופה גם לארה"ב. אלא שהחוק לא נותן מענה להבדלים בתקינה בין השתיים: "בארה"ב יש 1,500 רכיבי תמרוקים שמותרים לשימוש ובאירופה אסורים", אומר יצרן
רפורמת מה שטוב לאירופה מתרחבת גם לארה"ב, ויצרני התמרוקים יוצאים למאבק נגד משרד הכלכלה. אתמול אושר תזכיר החוק לקידום רפורמת מה שטוב לארה"ב טוב לישראל בוועדת השרים לחקיקה, והתאחדות התעשיינים טוענת לאפליה משמעותית של התעשייה המקומית ופגיעה דרמטית ביכולתה להתחרות אל מול היבוא של מוצרים תחת תקינה אמריקאית. הסיבה העיקרית היא שבניגוד לפתיחת היבוא מאירופה, תזכיר החוק הנוגע לארהב קובע כי התעשיה המקומית אינה יכולה לייצר מחומרי גלם שמותרים בארה”ב, כי היא כפופה לרגולציה האירופאית שאומצה בישראל.
בנובמבר האחרון פרסם משרד הכלכלה תזכיר לחוק התקנים שירחיב את רפורמת מה שטוב לאירופה ויאפשר גם יבוא של מוצרים שחייבים כיום בתקן רשמי, שיוצרו בארה"ב ועומדים ברגולציה האמריקאית. הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2026 ובין המוצרים שייכללו בפעימה הראשונה נמצאים צעצועים, ריהוט לילדים ותינוקות כגון מיטות, לולים, עריסות, כיסאות גבוהים לאוכל, מזרנים, מוצצים, בקבוקים לתינוקות, נדנדות וטרמפולינות לתינוקות, תכשיטים לילדים, אופניים, סולמות, מצתים, כלי אוכל, אריזות מזון וחומרי ניקוי.
אלא שמצד אחד, המהלך יאפשר להרחיב את מגוון המוצרים שמיובאים בתהליכים מזורזים ועם פחות בירוקרטיה, בתקווה שהיבוא יגדל ועמו התחרות, אך מצד שני, הרפורמה החדשה עוקרה מתוכן לאחר שהממשלה החליטה לבוא לקראת הממשל האמריקאי ולאשר ברפורמה רק מוצרים שיוצרו באמריקה, ולא כאלה שמשווקים ונמכרים באמריקה. ההחלטה הזו מקטינה את היצע המוצרים שמיובאים מארה"ב ובהתחשב בכך שההובלה מארה"ב יקרה אף היא, היבואנים הישראלים מטילים ספק בהצלחת הרפורמה לחולל שינוי בשוק המקומי ולהוריד מחירים לצרכן.
במכתב שעליו חתומים נשיא ההתאחדות רון תומר ויו"ר איגוד תעשיות המזון ויצרני התמרוקים ליאור לוי, הם טוענים בפני שרי הכלכלה, האוצר והבריאות, כי בניגוד לרפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל, הרפורמה המקדמת את היבוא מארה"ב מפלה את התעשייה המקומית בכך שאינה מאפשרת לה לייצר תחת תקינה אמריקאית בישראל. לטענתם, נאסר עליהם שימוש בחומרי גלם שמותרים לשימוש בארה"ב ומותר לייבא אותם לישראל. רפורמת מה שטוב לארה"ב "מחייבת את היצרנים בעמידה בכללים רגולטוריים ובתקנים שונים ונוקשים יותר למול התחרות מארה"ב.
הם מסבירים כי הרפורמה מבקשת ליצור סטנדרט כפול, כאשר היצרנים המקומיים נדרשים לכללים אסדרתיים, בטיחותיים ובריאותיים נוקשים ואילו היבוא לא. "כיצד ייתכן שמוצר שבטיחותי לייצור בארה"ב ולשיווק בישראל, לא בטיחותי באותם סטנדרטים לייצור בישראל?", שואלים התעשיינים, "מצב זה מעמיד את התעשיה המקומית בנחיתות מובנית".
דרישת היצרנים הגיונית, אבל מבחינת משרד הבריאות, שמנהל את הסיכונים ואחראי על בריאות הציבור, מתן אפשרות ליצרנים לייצר על פי התקינה האמריקאית בנוסף לזו האירופאית, עלול להביא למצב שבו המוצר המקומי יהיה שילוב של הרע משני העולמות. מהזווית של משרד הבריאות, הוא עדיין מיישם את הרפורמה האירופאית ובונה את מנגנוני הסיכון סביבה. זה השוק העיקרי שממנו מייבאים לישראל, וכעת הוא צריך להתמודד גם עם ניהול סיכונים של רפורמה נוספת וליישם רפורמה על רפורמה.
2 צפייה בגלריה


מנכ"ל משרד הכלכלה מוטי גמיש (מימין) ויו"ר איגוד התמרוקים ליאור לוי
(צילומים: אמיר אפל אילן בשור)
בשיחה עם כלכליסט אמר לוי כי מאז נכנסה לתוקף רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל, היצרנים המקומיים של מזון ותמרוקים מחויבים לפעול על פי הדין הישראלי שתואם את הדין האירופי. "הרגולציה של מה שטוב לאירופה אימצה את הרגולציה האירופית למזון ותמרוקים, ואם יש חומר שאסור לשימוש באירופה, היצרן המקומי לא יכול להשתמש בו, ואם יש מוצר שאסור למכור אותו באירופה, הוא לא יכול להימכר בארץ.
"עכשיו, הממשלה רוצה לשפר מצבה עם ארה"ב ולכן חלק ממערך ההסכמים מאפשר להביא לישראל כל מוצר שמיוצר בארה"ב על פי דין אמריקאי, אבל הרפורמה לא אומרת שהיצרן הישראלי — אם ירצה לייצר על פי הדין האמריקאי — יוכל לעשות כך. כרגע, היצרן הישראלי יכול לייצר ולמכור בישראל רק דברים על פי הדין האירופי ולא האמריקאי. בארה"ב יש 1,500 רכיבי תמרוקים שמותרים לשימוש ובאירופה אסורים לשימוש. בהנחה שרכיבים אלה מוזילים את המוצר שלי, עולה השאלה למה מלכתחילה לחייב אותי לייצר יותר ביוקר ולא לאפשר לי להשתמש ברכיבים אמריקאיים זולים יותר”.
ממשרד הכלכלה נמסר, כי הטענות במכתב מופנות לתמרוקים ולמזון, שהם בחסות משרד הבריאות. משרד הבריאות: "המשרד מנהל שיח עם היצרנים במטרה לבחון את רלוונטיות הטענות שלהם לרפורמה שאומצה ולרפורמה שתאומץ וליחס ביניהן".































