בלעדי
רפורמת תמרוקים? בשוק ריכוזי המחיר לצרכן רק עולה
בששת החודשים הראשונים השנה קמעונאי התמרוקים חוגגים עם ייקור של 3.2% ועם הרחבת היבוא ב־8.9%. יצוא היצרנים נחתך בכ־16%
מה שווה רפורמה אם היא לא מורידה את המחירים לצרכן? על השאלה הזו כדאי שישיבו משרדי הממשלה שמובילים רפורמות יקרות ומורכבות שהדיונים עליהן נמשכים שנים, ובסוף הן לא מסייעות להורדת יוקר המחיה.
בינואר השנה נכנסה לתוקף רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, שהוביל משרד הכלכלה, בראשותו של השר ניר ברקת. רפורמה זו, שנוגעת ליבוא בארבעה ענפים — תקינה, מזון, תמרוקים ונצילות אנרגטית, מאפשרת לייבא מוצרים שנמכרים באירופה ועומדים ברגולציה האירופית בלי לבדוק אותם בארץ. בתחום התמרוקים משרד הבריאות עשה רפורמה שנכנסה לתוקף ב־2023, ובינואר 2025 נפתח מסלול חדש ליבואן נאות שמאפשר לייבא תמרוקים מהאיחוד האירופי, שווייץ ובריטניה גם אם אין לו גישה לתיק התמרוק והערכת הבטיחות שלו. בדיונים בכנסת הורחבה האפשרות עוד יותר ונקבע כי משווק ישראלי שמייצר עבור עצמו תמרוק במדינה אחרת תחת מותג פרטי יוכל לייבא את התמרוק אם יצהיר כי תנאי הייצור עומדים בתקינה האירופית. באתר משרד הכלכלה נכתב: "רפורמות בתחום התמרוקים לא הפחיתו את הנטל הרגולטורי כמצופה, ולא הגבירו את המתח התחרותי, ולכן הוחלט לקדם רפורמה משלימה כחלק מרפורמת ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’".
אבל בחינת המחירים לצרכן מגלה כי גם התהליכים שביצעו משרדי הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי לא הורידו את מחירי התמרוקים, אלא להפך. על פי נתוני סטורנקסט, שהגיעו לכלכליסט, מינואר עד יוני 2025, אז הורחבו ההקלות על יבוא תמרוקים, עלו מחירי התמרוקים (תחום טיפוח הפרט במדד סטורנקסט) ב־3.2% בהשוואה לינואר עד יוני 2024.
למי הרפורמה כן סייעה? ליבואנים ולקמעונאים. על פי נתוני סטורנקסט, בששת החודשים הראשונים של 2025 המכירות הקמעונאיות בתחום התמרוקים עלו ב־4.5%. נתוני הלמ”ס מראים כי באותה תקופה יבוא התמרוקים זינק ב־8.9%. מנגד, יצוא התמרוקים צנח ב־15.8%. ב־1 באוגוסט חטפו היצואנים מכה עם הגדלת המכסים של טראמפ, ובתוך כמה חודשים המכסים על תמרוקים ישראליים זינקו מ־0% ל־15% בשוק האמריקאי, שמהווה כ־40% מיצוא התמרוקים הישראליים. לכך יש להוסיף גם את התחזקות השקל, רגולציה מכבידה והיעדר תמיכה בחדשנות, שיוצרים סביבה עסקית מאתגרת לתעשייה המקומית.
הרפורמה שהקלה עם היבואנים ועם הקמעונאים, שחלקם גם מייבאים בעצמם תמרוקים תחת מותג פרטי, לא בדיוק תרמה להורדת מחירי התמרוקים לצרכן הישראלי, וזה היה צפוי: שוק הפארם ריכוזי מאוד, ולקמעונאים שמייבאים או קונים במחירים נמוכים יותר אין תמריץ לגלגל את ההוזלה לצרכנים. מלבד זאת, הרפורמה לא סייעה לתעשייה הישראלית שכוחה הולך ונחלש. בארץ פועלים כ־200 מפעלי תמרוקים, רובם מייצאים לחו"ל, ומתקשים להתחרות עם היבוא.
אבל התעשייה המקומית פועלת להבטיח את עתידה בישראל. לפני כשנתיים, ביוזמת איגוד מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, הוקם מיזם TRLift לחיבור בין מפעלים קטנים ובינוניים שמייצרים תמרוקים לבין האקדמיה לטובת הפיכת המדע למנוע צמיחה תעשייתי.
בכנס שנערך בשבוע שעבר בתל אביב הוצגו המחקרים החדשים בפני 50 נציגי מפעלים, וליאור לוי, יו"ר ענף יצרני התמרוקים בהתאחדות התעשיינים, אמר: "השקעה של 50 מיליון שקל תוסיף מכירות ליצוא של מיליארד שקל לתעשייה המקומית בתוך שלוש שנים".
