סגור
 המילואימניקיות. עדי ווגמן, שיר לנדאו-בלום ושירונה פרתם
המילואימניקיות. עדי ווגמן, שיר לנדאו-בלום ושירונה פרתם

"זמן רב מדי מערך ההסברה היה רדום": 3 בוגרות דובר צה"ל משתפות מהמערכה

עדי ווגמן, שיר לנדאו-בלום ושירונה פרתם סיימו את שירותן הצבאי לפני 20 שנה. מלחמת "חרבות ברזל" הובילה אותן לגייס את ניסיונן רב השנים ולהצטרף ב-7 באוקטובר למערך ההסברה הלאומי שבמשרד ראש הממשלה. "המאבק ההסברתי בזמן המלחמה הוא קריטי", הן אומרות

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הפך התפקיד של מערך ההסברה לקריטי מאין כמותו: הצורך להסביר לעולם את המתרחש מאז ה-7 באוקטובר רק גדל והתרחב, ומתוך הצורך הזה קמה יוזמה אזרחית שנועדו לסייע למאמץ הממשלתי לנהל את ההסברה הישראלית, בין היתר מול התקשורת הזרה, ודרכה מול ראשי מדינות מכל רחבי העולם.
עדי וגמן, שיר לנדאו ושירונה פרתם, שלוש נשים בגילאי ה-40, החליטו עם פרוץ המלחמה להירתם למאמץ ההסברה הישראלי. שלושתן מנהלות במגזר הפרטי שנפגשו לפני 20 שנה במסגרת קורס מש"קי דוברות של יחידת דובר צה"ל, בחרו לסייע בעיקר מול התקשורת הזרה, במטרה להקטין כל נזק שעלול להיווצר מהיעדר הסברה או מהסברה לא יעילה. הן שמו את עסקיהן הפרטיים על "HOLD", ויחד עם צוות מצומצם, הקימו את חמ"ל התקשורת הזרה במערך ההסברה הלאומי (חלק ממשרד ראש הממשלה)
עדי וגמן היא בעלת קרן להשקעות בסטארטאפים בתחום האקלים – E44 Ventures. בעבר שימשה משקיעת הון סיכון וחברת דירקטוריון של מספר חברות הזנק בתחום טכנולוגיות החקלאות והמזון ובשירותה הצבאי, שנמשך 4 שנים, שירתה כרל״ש דובר צה״ל וראש מדור כתבים צבאיים בדובר צה"ל.
שיר לנדאו-בלום היא עורכת דין ויזמת, בין היתר בתחום הקוסמטיקה הטיפולית (Mahut). בעברה שימשה משקיעת הון סיכון וחברת דירקטוריון וכן במגוון תפקידי הנהלה בכירים במספר חברות הזנק. לנדאו-בלום שירתה בדובר צה"ל כמנהלת תקשורת במדור תכנון וייזום.
שירונה פרתם היא מייסדת-שותפה של סטארט אפ בתחום הבינה המלאכותית - Trajecto.ai; עד לאחרונה שימשה סגנית נשיא לפיתוח עסקי בחברת הסייבר סקיוריטי KAPE ובעברה הרחוק יותר הייתה מפיקת חדשות ב- BBC. והקימה את האגף האסטרטגי לתקשורת זרה בדובר צה"ל.
"בחודשיים האחרונים, חברי הצוות שלנו עבדו על מאות כתבות שפורסמו בתקשורת הזרה בעולם", מסבירה פרתם. "הובלנו את החשיפה של מקרי האונס ברשת CNN, כמו גם את המלחמה של התאחדות הסטודנטים הארצית בניסיון של התאחדות הסטודנטים האירופית להוציא אותה מהאיחוד. בנוסף, הקמנו מערך של מוצרי תוכן למדיה הזרה בארץ כולל תדרוכים בחמש שפות, תדרוכי עומק קונטקסטואליים ועוד".
במסגרת הפעילות האינטנסיבית, הן יזמו עשרות כתבות בעיתונות הבינלאומית כמו ה-Daily Mail, CNN, MSNBC, ניו יורק פוסט, וושינגטון פוסט, Sky News ,גרדיאן, טלגרף ועוד.
"זמן ממושך מדי מערך ההסברה הישראלי היה רדום, בעוד שאויבינו עשו עבודה מקצועית מעין כמותה. בכל הזירות ובכל השפות. על התוצאות של מאמציהם של אויבנו, אנחנו למדים כעת מהמצב ההסברתי העגום של מדינת ישראל, בפרט בקרב צעירי העולם, מסבירה לנדאו בלום.
"הבאנו את סט הכלים שלנו מהאזרחות, ומההיכרות היסודית עם הפרקטיקות הנהוגות בסטארטאפים כי לייצר quick wins בזירה הבינאלומית. מידי יום אנחנו מעבירים תדרוכים יומיים לכתבים הזרים ב- 5 שפות: פרסית, צרפתית, ספרדית, רוסית וערבית. יש בפעילות הזאת הפתעות. למשל גילינו באחד המקרים, שתדרוך שקיימנו בשפה הפרסית קיבל אלפי צפיות ברשתות החברתיות בעולם ותגובות אוהדות דווקא מאירנים.
"מעבר לכך, העברנו לכתבים הזרים תדרוכי עומק בשלל נושאים מורכבים שעלו תוך כדי המלחמה כי לתת למלחמה הקשר רחב יותר - במיוחד לעיתונאים שלא מסקרים את ישראל בשגרה. נושאים כגון: מערכת המנהרות של החמאס, התקפות החות'ים, לוחמה בשטח בנוי, שביל הכסף למימון חמאס, מצב התשתיות המים והאנרגיה ברצועת עזה והנגשנו את המרואיינים הישראליים לצוותי העיתונות הזרה שהגיעו מכל העולם".
"רוב העבודה נעשית מאחורי הקלעים בשיתוף עם המשטרה, דובר צה"ל, משרד החוץ, מטה משפחות החטופים, לע"מ, בונות אלטרנטיבה ועוד" מסבירה פרתם. "בנושאים רגישים, דווקא העבודה השקטה, ללא הרצון בקרדיט על ההישגים, היא זאת שמצליחה להניב את האימפקט הכי משמעותי וזו אחת הסיבות שהפעילות שלנו כסיירת שקטה אפקטיבית בניגוד לגופים ממשלתיים ופוליטיים. אחד מרגעי השיא של הפעילות שאנו יכולים לשתף היא כתבה של כתב ה- CNN ג'ק טאפר עם עדויות קשות על מקרי אונס מזעזעים שביצעו מחבלי החמאס. הפרסום פרץ את מחסום השתיקה וקבע את הטון בגל הפרסומים שבאו אחריו. המאבק על התודעה מרגיש לעיתים, סזיפי כמו ריקון האוקיינוס עם כפית ועם זאת שינוי מתחולל כשאנשים טובים באים יחד למטרה משותפת".
בימים הראשונים של המלחמה, השלוש היו מעורבות בקמפיין הראשון להחזרת החטופים בכיכר ה"טיימס סקוור" שבניו יורק וכן באיסוף תרומות ותמיכה לוגיסטית למפונים מעוטף עזה.
לדברי וגמן, "למרות שתהליכי השפעה ותודעה משמעותיים, לוקחים שנים ארוכות ולעיתים אף עשרות שנים, המאבק ההסברתי בזמן המלחמה הוא קריטי. בפרט שערב המלחמה לא נעשו מאמצים ממשלתיים כאלה באופן אקטיבי ולכן נכנסנו למערכה מעמדת האנדרדוג. בעוד שחמ"לים רבים קמו כדי לעמוד בפרץ מול ההסתה נגד ישראל ברשתות החברתיות, אנחנו הבנו שקיים מחסור באנשים מנוסים שיעבדו מול התקשורת הזרה, ומול צונאמי של אלפי עיתונאים זרים שבאו לכסות את המתרחש מהארץ, וכן אלה שלא הגיעו לישראל, אך סיקרו את האירועים מארצות המקור שלהם. כך נולד החמ"ל שבנוי ממתנדבים ממדינות שונות ומרקעים שונים שעובדים יחד עם הגופים השונים במערך ההסברה הלאומי לדברר את הסיפור של ישראל במלחמה הזו מול כל העולם".