מתגבשת רפורמה בשוק הבשר הטחון: המחירים לצרכן צפויים לרדת עד 15%
על פי המהלך שמוסכם על משרדי הממשלה ורשות האסדרה, יוסרו חסמים רגולטוריים, תתאפשר מכירת בשר טחון ארוז מראש, יהיו הקלות ביבוא ושחקנים חדשים ייכנסו לשוק. החיסכון לצרכנים: עד 1.8 מיליארד שקל בשנה
בעוד שאין ודאות שהרפורמה בענף החלב תוביל להורדת מחירים, הרפורמה המתגבשת ברגולציה על בשר טחון עשויה להוביל לירידה של עד 15% במחיר המוצר. הסכמות שהושגו בין משרד הבריאות, משרד החקלאות ורשות האסדרה בנוגע להסרת חסמים על בשר טחון, יאפשרו בעוד מספר חודשים מכירת בשר טחון ארוז מראש ברשתות השיווק.
בשר טחון הוא מוצר רגיש יותר לסיכונים מיקרוביאליים מאשר נתחי בשר שלמים.
על רקע זה, כדי שמפעל ישווק בשר טחון מצונן ארוז מראש, עליו לקבל רישיון יצרן, ולפקח על כל נקודות המכירה שבהן נמכר המוצר. מדובר בעלות המוערכת ב־80 מיליון שקל בשנה, ולכן אין מפעלים כאלה בישראל.
בנוסף, צו הפיקוח על בשר טחון מחייב קמעונאים שמוכרים בשר טחון מצונן מראש להחזיק רישיון יצרן בכל נקודת מכירה. אלא שלרוב הסניפים של רשתות השיווק אין רישיון יצרן. לכן, אסור להם למכור בשר טחון ארוז מראש, אלא רק לטחון נתחי בשר לעיני הלקוח, מה שכרוך בהוצאות על כוח אדם, המגולגלות למחיר לצרכן. בנוסף, יש להשמיד את הבשר הטחון בסוף היום, מה שמביא לבזבוז מזון ולהפסד של מיליוני שקלים בשנה.
ההגדרות הנוכחיות של מוצרי בשר טחון שונות בין מסמכי הרגולציה השונים ואינן זהות להגדרות הבינלאומיות. שוני זה מייצר שלושה כשלים מרכזיים: ניצול מוגבל של חלקי בשר, סתירות פנימיות וחסם יבוא.
הניצול המוגבל של חלקי בשר נובע מכך שבצו הבשר הטחון יש דרישות המגבילות את הרכב הבשר הטחון, התוספים שניתן להוסיף לו והכמות של התוסף. לדוגמה, יש מגבלה על כמות השומן שניתן להוסיף לבשר טחון. כמו כן, מגבלת סוגי חלקים מוגדרים המותרים לטחינה גורמת לכך שאין ניצול מרבי של כל חלקי הבהמה שנשחטה. לפי הצו, שיעור השומן שניתן להוסיף לבשר הוא עד 15% ואילו התקן מתיר עד 30%.
חסם היבוא נעוץ בכך שההגדרה למוצר בשר טחון ברגולציה הישראלית אינה תואמת את ההגדרה ברגולציה האירופית.
הרפורמה תאפשר הוספת חלקים הנחשבים זולים יותר לתערובת הבשר, מה שיפחית את מחיר מוצרי הבשר הטחון ויגדיל את מגוון המוצרים, כך שיהיה גם בשר טחון "רזה יותר" מהקיים היום. בנוסף, תהיה התאמה להגדרת המוצר. במשרדים מעריכים כי שינויים אלו יקלו על היצרנים באירופה לייצר מוצרי בשר טחון קפואים שניתן לייבא לישראל, מבלי לשנות את שיטת עבודתם והצפי הוא ששני יבואנים ייכנסו לשוק ויגבירו את התחרות בענף.
על פי הערכות, המהלך צפוי להשפיע לא רק על הבשר הטחון, אלא על מחיריהם של כלל מוצרי הבשר הנמכרים ברשתות השיווק. ההשפעה הכלכלית של הרפורמה תתבטא ב־700 מיליון עד 1.8 מיליארד שקל בשנה, כתוצאה מהגברת התחרות והפחתת עלויות רגולטוריות.
מדובר בשינוי מהותי בענף המזון, הסובל מכך שהאחריות על מוצרי המזון נחלקת בין משרדי הבריאות, החקלאות והכלכלה, המייצרים רגולציות שונות ולעתים אף סותרות, כולל חקיקה מתקופת המנדט.
בשונה מהרפורמה בענף החלב שנעשתה בחופזה וללא היוועצות ושיתוף הגורמים המרכזיים בענף, ולכן סופגת כעת ביקורת קשה מכל עבר, הרפורמה בבשר הטחון מבוססת על בחינה שערכה רשות האסדרה במהלך השנה שעברה, בסיוע חברת הייעוץ דב הלפרין יועצים, ושיחות עם יצרנים, רשתות מזון ומסעדנים.
