הריכוזיות ניצחה: הצרכן נשאר מחוץ לחגיגה
בזמן שהציבור היה עסוק במלחמה ובפוליטיקה, שחקני שוק המזון חיזקו את כוחם והגדילו רווחים על חשבון הצרכנים
קל לפטור את התחזקות הספקים הגדולים – כפי שהיא באה לידי ביטוי בעלייה בנתח השוק שלהם – בכך שהצרכן הישראלי לא מוכן לוותר על המותגים הגדולים, גם כשהרשתות מציעות כאלטרנטיבה את מוצרי המותג הפרטי במחיר נמוך יותר. אין חולק על החיבה של הצרכנים למותגים המובילים כמו קפה עלית, קורנפלקס תלמה, קטשופ אסם או קוקה קולה, אבל נראה כי נאמנות הצרכנים בעיקר משמשת אמתלה לשימור הריכוזיות במקטע הספקים.
ועדת קדמי שהוקמה אחרי המחאה בקיץ 2011, ושעל בסיס מסקנותיה נוסח חוק המזון, סימנה את הספקים כמקטע הריכוזי. אלא שהחוק שנועד לרסן את כוחם ולהוריד מחירים כשל. רשות התחרות עצמה קבעה זאת ב־2020 בטיוטת מחקר שהעלתה כי איסור העברת תשלומים מספק לקמעונאי גדול הוביל לירידה שולית של 0.3% במחירים לצרכן, בעוד הקמעונאים גרפו את עיקר ההוזלה לכיסם, ושיפרו את המרווח הגולמי בכ־1%.
לכך נוספת התרומה השלילית של פרק שקיפות המחירים בחוק, שהפך כלי לצמצום התחרות באמצעות שמירה על רמת מחירים אחידה וגבוהה בין הרשתות.
רשות התחרות הקדישה יותר משלוש שנים לחקירת חשדות לתיאום מחירים, והגישה כתב אישום נגד אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה בויקטורי, המואשם יחד עם מנהלים ברשתות יוחננוף וסופר ברקת בניסיון להסדר כובל. חומרי החקירה שנחשפו בכלכליסט העלו בין היתר מפגש של ספקים וקמעונאים ב"פרלמנט" בסביון, כשלטענתם השיחות עוסקות בפוליטיקה ולא בעסקים.
במקביל, הטילה קנסות בגובה של יותר מ־100 מיליון שקל בהליכים מנהליים על עשרות חברות, בשל הפרות של חוק המזון. כל זאת, כשחרב מתנופפת מעל ראשה של מיכל כהן, הממונה על התחרות, מצידו של שר הכלכלה ניר ברקת המנהל הליך להדחתה.
לאורך הזמן הזה תיעלו הספקים והקמעונאים הגדולים את היעדר הקשב הציבורי שהופנה בשנים האחרונות למלחמות ולמאבקים פוליטיים, לטובת שיפור הרווחיות שלהם.
רצף העלאות המחירים שהחל ב־2023 ונמשך ביתר שאת בשנתיים שלאחריה, השכיח לחלוטין את ההצהרות של ראשי שוק המזון אחרי המחאה שהבטיחו לפעול כאילו הצרכן יושב בישיבות ההנהלה בהן מתקבלות החלטות. העלאות המחירים של הספקים הגדולים גררו את הספקים הבינוניים והקטנים, ולוו בהעלאות מחירי המותגים הפרטיים של הקמעונאים.
את השיפור בתוצאות הפיננסיות, בדגש על הרווחיות הגולמית של הספקים והקמעונאים – זו שמבטאת את הפער בין מחירי הקנייה או הייצור של המוצרים למחיר המכירה שלהם — חגגו החברות בחלוקת מאות מיליוני שקלים בדיבידנדים.
תנובה ושטראוס הוסיפו על כך בשבוע שעבר מסיבות ראוותניות, בהובלת עומר אדם שהזמין מנהלים בכירים לשיר איתו. הצרכנים שמימנו את החגיגות, לא הורשו להיכנס ונשארו בחוץ עם החשבון.
כעת נראה שהגיעה השעה לחשיבה מחודשת על טיפול רגולטורי שישנה את מאזן הכוחות וירסן את הריכוזיות הענפית, באופן שיצמצם את פערי הכוחות בין הצרכנים למי שמנהלים את שוק המזון.
