ניתוח
הקו הירוק נעלם בקופה והחרם על ההתנחלויות מאיים על כל הסחורה הישראלית
מה שהתחיל כהחרמת תמרים, סלטים ומוצרי השקיה מההתנחלויות מתרחב במהירות: במשרד הכלכלה מודים שהאפקט המצנן עלול לפגוע בכל היצוא הישראלי, בעוד התעשיינים מזהירים שצרפת וקנדה עלולות לסגור עוד דלתות באירופה
בשנה האחרונה מקדמות מדינות באירופה חקיקה להגבלת הסחר עם חברות שמייצרות מוצרים שמיוצרים ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים וברמת הגולן. היוזמות מקודמות באמצעות חקיקה ראשית, צווים ממשלתיים ופיקוח על היבוא. חלק מהיוזמות הפכו מאיומים והצהרות לחקיקה בפועל.
היום הצטרפה ליוזמה בריטניה כאשר ממשלת בריטניה הודיעה כי היא מטילה סנקציות על ההתנחלויות בגדה המערבית. הסנקציות, עליהן הכריז שר החוץ אד מיליבנד, יאסרו קניית סחורות ושירותים מההתנחלויות. בממשלה הבריטית טוענים כי המהלך נועד לקדם את פתרון שתי המדינות ולהראות תמיכה בפלסטינים. להצהרה של בריטניה הצטרפו 11 מדינות שפירסמו הצהרה משותפת התומכת בפתרון שתי המדינות ומגנה את פעילות ישראל בשטחים. המדינות שהצטרפו להצהרה הן קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, ספרד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, אירלנד ונורבגיה שהודיעו כי יתמכו בהגבלות על מסחר בסחורות מההתנחלויות.
המהלך של ממשלת בריטניה היום מגיע לאחר שבהולנד המלך כבר חתם על הצו, והוא צפוי להיכנס לתוקף ב-22 בספטמבר. באירלנד נשיאת המדינה חתמה ב-23 ביולי על חוק שאוסר יבוא מוצרים מיהודה ושומרון ומזרח ירושלים, אך הוא עדיין לא נכנס לתוקף. בבלגיה מקודם גם כן חוק זהה שעוד לא נכנס לתוקף וגם קנדה וצרפת מאיימות להצטרף ליוזמות הללו.
תמונת המצב על הגבלות הסחר, על פי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מעוררת חשש רב בקרב התעשיינים הישראלים. בספרד נכנס לתוקף בספטמבר 2025 צו שאוסר על יבוא מוצרים ממזרח ירושלים ומיהודה ושומרון שכולל גם איסור על פרסום מוצרים ושירותים, אמברגו נשק, והגבלות על מעבר של דלקים דרך שטח ספרד. באירלנד, החוק שעדיין לא נכנס לתוקף, מדבר על הגבלות של יבוא מוצרים ולא שירותים או השקעות למרות שבמדינה הופעלו לחצים להרחיב את ההגבלות.
לא רק תמרים, סלטים ומוצרי השקייה
על פי נתונים שפירסמה יוליה לרנר שניר ממנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, הולנד השלימה את אחת החקיקות המתקדמות ביותר שנראו עד כה באירופה. הצו שצפוי להכנס לתוקף בעוד שבועיים מתייחד מחקיקות אחרות באירופה, בכך שהוא כולל גם מוצרים שיוצרו ברמת הגולן ולא רק בשטחים ומזרח ירושלים והוא גם חל על אזרחים ותאגידים הולנדים מחוץ להולנד. הצו בהולנד אומץ כהוראת שעה לשלוש שנים, אלא אם יוחלט להאריך אותו. בנוסף, הממשלה אוסרת על מעבר סחורות משטחי ישראל דרך הולנד. גם בבלגיה מקודמת משמעותית יוזמה בנושא, לאחר שמועצת השרים במדינה אישרה צו להסדרת איסור יבוא מוצרים מיהודה ושומרון ומזרח ירושלים. בלגיה מתכוונת לאסור את כלל היבוא מהאזורים האלו אלא אם כן מדובר בסחורה של גורמים פלסטינים. האיסור בבלגיה יחול גם על מוצרים שיוצרו באופן חלקי בשטחים ומזרח ירושלים ולא כוללת את רמת הגולן. במקביל, גם בנורבגיה מתקיים שיח פוליטי וציבורי לאמץ חקיקה דומה.
המוצרים שמיוצרים ביהודה ושומרון הם בעיקר גידולי תמרים, סלטים ארוזים ומוצרים מתעשיית ההשקיה. אלא שבעוד שבמנהל סחר חוץ מדברים בעיקר על מוצרים מהשטחים ומזרח ירושלים ומעט מוצרים חקלאיים מרמת הגולן, התעשיינים טוענים כי הפגיעה היא על כל התוצרת הישראלית ולא רק כזו שמיוצרת בשטחים.
ליאור לוי, מנכ"ל חברת ביסקול ויו"ר איגוד תעשיות המזון וענף התמרוקים בהתאחדות התעשיינים, נסער מהתהליכים המתרחשים באירופה וטוען בתוקף כי בחודשים האחרונים היצואנים הישראלים נתקלים בקושי משמעותי למכור סחורה ישראלית למדינות אירופה, ולא רק כזו שמקורה ביהודה ושומרון.
"את הקניין באירופה לא מעניין אם המוצר יוצר בשטחים או ברמת גולן או במקום אחר. בפועל, החרמות הללו הם על כל המוצרים שמיוצרים בישראל כי הקניינים בחו"ל לא רוצים להתעסק עם סחורה מישראל ולא מוכנים להתחיל לבדוק איפה עובר הקו הירוק. כל חברה שמוכרת לאירופה ולמדינות שמיישמות תקנות בנושא החרמות ייפגעו. זה כל הייצוא הישראלי. מערב אירופה הופכת להיות בלי מוצרים ישראלים. זה ארוע מלחיץ וגדול בהיקפו. אנחנו נמצאים כבר במקום בו ההחרמה הזאת, שהיא כאילו על מוצרים מהשטחים או רמת גולן, כבר מחלחלת בפועל לכל המוצרים הישראלים", מציין לוי. "לפי החוק בהולנד, מכירת מוצר שמקורו בשטחים או ברמת גולן דינה שש שנות מאסר. הקמעונאים שם אמרו תודה אנחנו לא מתעסקים עם זה".
"רשת כמו קוסקו תתחיל להתעסק עכשיו בשאלה אם המוצר יוצר בשטחים או לא? פשוט רואה ייצור בישראל ומנפנפת את היצואן. למה היא צריכה להתעסק עם זה?", מוסיף לוי. "ככה היצוא הישראלי נהרס. הפחד הוא שאחרי הולנד ספרד ובריטניה, לא ישארו מדינות באירופה לייצא להן. מערב אירופה היה הנדבך המרכזי ביצוא הישראלי. מדובר על קטסטרופה בכל הקשור למוצרי צריכה ובמשרד הכלכלה אומרים לנו 'תראו, המצב קשה, חפשו שווקים אחרים ומשקיעים מיליוני שקלים בודדים לפתיחת שווקים'".
לדבריו, "לחרמות יש להוסיף גם את ירידת המטבעות. אנחינו משלמים בשקלים לתשלומים ושכר עבודה אבל מוכרים בדולרים. על אותה כמות תוצרת אנחנו מקבלים 17% פחות בשנה האחרונה בגלל ירידת שער הדולר והיורו ועכשיו גם יש עלינו חרמות. כל זה תופס אותנו ב-2026 שהמדינה אומרת לנו יש בעיה תמצאו שווקים אחרים. אם צרפת וקנדה נכנסות לאירוע זה מטורף, אנחנו הופכים להיות עוד דקה רוסיה מבחינת הסנקציות שמוטלות עלינו".
היצוא התעשייתי לחו"ל ב-2025 עמד על כ-56 מיליארד דולר כאשר היצוא לאירופה היווה 31% מסך היצוא, והיצוא לאיחוד הארופאי לבדו עמד על 26.3%.
חשש מאפקט על כלל התוצרת הישראלית
במנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מודים שאכן החשש הוא מאפקט נרחב על כלל התוצרת הישראלית. "באופן ישיר החרמות של מדינות אירופה חוסמים כ-20 יצואנים בעיקר של תוצרת טרייה, תמרים, סלטים ומוצרי השקיה. אבל שמדברים על האפקט המצנן, אנחנו מדברים על כל היצוא הישראלי וזה יכול להתרחב גם לציוד רפואי, תרופות, ומוצרי צריכה", מודה רועי פישר, ראש מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה.
לדבריו, "בריטניה בהצהרה שלה בנתה קואליציה של מדינות שיתמכו בהגבלות סחר עם ישראל. בספרד כבר יש איסור ובהולנד הוא ייכנס לתוקף מה-22 בספטמבר. אבל ההצהרה האנגלית מבחילה במיוחד בגלל האמירות הקשות על המדיניות של ישראל ואמירות על טיהור אתני בגדה המערבית, וכיבוש בלתי חוקי. הם מדברים על איסור על 30 מוצרים אבל הם הולכים להרחיב את זה. יש בהצהרה של אנגליה אמירות קשות מאד, משמעותיות, וזה לא בריא לנו לכל הפחות, והאפקט על היצוא הישראלי גדול כך שאנחנו עובדים על שווקים חלופיים. אבל היצואן לא תמיד יודע איפה עובר הקו הירוק וזה יגרום לצינון התלהבות לעבודה עם ישראל באופן כללי, ועם זה אנחנו צריכים להתמודד הכי חזק".
לדבריו, "שיצואן מוכר לקניין בחו"ל תמרים הוא לא יתחיל להסביר לו שהם גדלים מדרום לים המלח ולא צפון ים המלח. האירופאים לא צריכים צרות בחיים וזה מעורר הרבה מאד אתגרים. עם זאת, למרבית היצוא הישראלי יש ערך מוסף אמיתי והמוצרים הישראלים מבוקשים בעולם. שנת 2025 היתה שנת שיא ביצוא הישראלי על אף המצב.
לדברי פישר, עם פרסום הצו ההולנדי, דיברו במנהל סחר חוץ עם כל אחד מהיצואנים שמגדל תמרים ביהודה ושומרון ובנו תוכנית עבודה לפתיחת שווקים חלופיים כמו הודו, איחוד האמירויות, אבל גם דרום אמריקה - מדינות כמו צ'ילה וארגנטינה. "פתחנו את תוכנית סיוע ויש בה מסלול ליצואנים של התוצרת הטריה. הם צריכים להגיש בקשה והמענק בתוכנית הזו הוא עד 200 אלף שקלים ליצואן".
היצוא מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן לבריטניה עומד על 45 מיליון דולר וכלל היצוא מישראל לאנגליה היה בשנה שעברה 4.4 מיליארד דולר. היצוא מהשטחים להולנד עומד על 50 מיליון דולר וגם הוא ברובו של תמרים וסלטים.
בישראל מנסים להתמודד עם המציאות הפוליטית המורכבת הזו. מצד אירופה ההתמודדות היא עם חרמות על הסחר ומצד אמריקה יש את תוכנית המכסים של טראמפ שאף היא פוגעת בסחר. "אנחנו במגננה בהרבה חזיתות ואנחנו הודפים כל הזמן ומצליחים לגדול ביצוא גם בשנה האחרונה, על אף האסונות שנופלים עלינו", אומר פישר.
