יפאורה עוזבת את תאגיד אל"ה. דורשת החזר הלוואת בעלים
יפאורה עוזבת את תאגיד אל"ה. דורשת החזר הלוואת בעלים
עזיבת יפאורה את תאגיד מיחזור הבקבוקים מלווה בטענות על עלויות גבוהות שהשירות גבה מהחברה והקנסות שספגה בשל תפקודו הלקוי. צפויה להעביר את איסוף המיכלים לחברת הנקודה הירוקה
טלטלה בשוק המשקאות. חברת המשקאות יפאורה שבשליטת קרור אחזקות של שלמה רודב ורוני גת, עוזבת את תאגיד המיחזור אל"ה שאותו הקימה לפני 20 שנה עם החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל) וטמפו. יפאורה, הגורם השני בגודלו בשוק המשקאות, הודיעה היום לתאגיד על החלטתה לסיים את ההתקשרות ארוכת השנים, לאחר שחתמה עם גורם חלופי על הסכם לטיפול בבקבוקי המשקה שלה ושל עין גדי שבבעלותה (50%). ל"כלכליסט" נודע כי עזיבת יפאורה לוותה בטענות קשות מצידה על התנהלות התאגיד ועל העלויות הגבוהות של השירות שנתן לחברה.
טענה מרכזית נוגעת לקנסות בגובה 48 מיליון שקל שספגו חברות המשקאות, בעקבות אי עמידה ביעדי האיסוף ב־2016. חלקה של יפאורה בקנס היה כ־9 מיליון שקל. במכתב ששלחה לאל"ה והגיע ל"כלכליסט" שיגרה איום מרומז כשכתבה: "נימנע מלפרט את כל הטענות הרבות העומדות לנו בקשר עם התנהלות התאגיד, ובכלל זה העלויות הגבוהות שהושתו עלינו לטובת העמידה בחוק באמצעות התאגיד, לרבות הקנסות ונזקים אחרים ואנו שומרים לעצמנו על זכויותינו בכל הנוגע לכך". בנוסף, דרשה יפאורה כי התאגיד ישיב לה הלוואת בעלים שהעניקה לו, בין היתר לשם היערכות להרחבת חוק הפיקדון.
העלויות המשולמות לאל"ה, מוערכות בכ־33 אגורות לכל מיכל משקה, לשם הקמת מערך איסוף ארצי. זאת בעוד גופים הפועלים בשוק איסוף הבקבוקים, מציעים לחברות המשקאות לאסוף עבורן בקבוקים תמורת 20־25 אגורות למיכל. הפער יכול לייצר ליפאורה חיסכון של כ־25 מיליון שקל בשנה.
הערכות בענף הן כי יפאורה תעביר את איסוף הבקבוקים לזוהר לוי, בעליה של חברת איסוף ומיחזור מיכלי פלסטיק בשם רז הנקודה הירוקה. זאת, מכיוון שבאוגוסט האחרון נכנסה יפאורה כשותפה (30%) בחברת גרין פט מיחזור, בה מחזיק לוי 25%. יפאורה ולוי סירבו להתייחס לדברים.
הנקודה הירוקה הוזכרה ב־2017 בדו"ח ביקורת שהזמין המשרד להגנת הסביבה. מהדו"ח עלה כי לא התקבלו ממנה דו"חות שקילה או תיעוד תומך לאיסוף מיכלים מתחנות מעבר. בעקבות זאת לא הוכרו דיווחי החברה לצורך חישוב העמידה ביעדי המיחזור
ביחס לעיתוי, ניתן להעריך כי ביפאורה זיהו הזדמנות לשפר עמדות ולצמצם הוצאות הנובעות מהטיפול במיכלי המשקה, רגע לפני כניסתם לתוקף של שינויים רגולטוריים משמעותיים בענף. אלו כוללים מלבד הרחבת חוק הפיקדון, גם הטלת מס קנייה על משקאות מתוקים, שצפוי להוביל לירידה במכירות ולפגיעה במותגים החלשים יותר, דוגמת חלק מהמשקאות של יפאורה. בדיווח למשקיעים, עדכנה יפאורה כי להערכתה, הטלת המס תשפיע לרעה באופן מהותי על מכירותיה ועל תוצאותיה. בענף טוענים כי עזיבת יפאורה, מוסיפה לכאוס השורר מאז החלטת המשרד להגנת הסביבה להרחיב את חוק הפיקדון. "חוקקו חוק, מבלי לתת את הדעת על המנגנונים הנדרשים ליישומו לטובת הציבור. הצרכנים ישלמו דמי פיקדון על מיכלי משקה גדולים, ובהיעדר תמריץ משמעותי להשיבם לחנויות, הם יוחזרו בחלקם על ידי אספני בקבוקים בשירות גורמים מפוקפקים". מסר גורף בענף.
מחר צפויים נציגי החברות להיפגש עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ולבקש ממנה להסדיר את המחויבות של היצרנים לאיסוף מיכלי השתיה מכל נקודת מכירה. זאת מחשש שבעוד תאגיד אל"ה מחויב להגיע לכל מכולת מרוחקת, מי שאינו בתאגיד יוכל לקנות מיכלים מאספנים, שיגיעו רק לנקודות איסוף מרכזיות. נוכח עזיבת יפאורה את התאגיד, תידרש החברה המרכזית למשקאות להיות הגורם המרכזי שישא בנטל עלויות האיסוף.
שוק המשקאות הקלים בישראל נשלט על ידי החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) 24%, ויפאורה שבשליטת קרור אחזקות 16% וטמפו בשליטת משפחת בר 13%. מכירות השוק עומדות על כ- 2.5 מיליארד שקל בשנה, כולל מים מינרלים בהיקף של כ-500 מיליון שקל.
