חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

“השכונות החדשות גנריות ומתוכננות לרכב הפרטי - ולא לאנשים"

סקר שנערך בשיתוף התנועה לעירוניות מצא כי קרבה לרחובות עם חנויות ולפינות טבע מגדילה מאוד את שביעות הרצון של תושבי השכונה, וביתר שאת בעת משבר כמו הקורונה. אלא שהתנאים הבסיסיים האלה לא ממש נלקחים בחשבון בשנים האחרונות: “שכונות גנריות שמתוכננות לרכב פרטי”

דותן לוי 08:1424.09.20

טבע עירוני, מרפסת שמאפשרת תקשורת עם השכנים ושירותים בסיסיים כמו חנויות לממכר מזון במרחק הליכה של עד 500 מטר מהבית הם הגורמים העיקריים לשביעות רצון של תושבי הערים משכונת מגוריהם, וביתר שאת בשעת משבר בדומה למגפת קורונה — כך נמצא בסקר שערכו בחודש מאי האחרון החברה להגנת הטבע, המרכזים לצדק חברתי, התנועה לעירוניות בישראל מרחב ומרכז השל לקיימות וארגון חיים וסביבה. אלא שהדרישות הבסיסיות הללו לא ממש נלקחות בחשבון בתכנון שכונות בשנים האחרונות.

 

 

אלה אלכסנדרי, מנכ”לית עמותת מרחב. “נוסעים מהעבודה הביתה בלי לראות שכנים” אלה אלכסנדרי, מנכ”לית עמותת מרחב. “נוסעים מהעבודה הביתה בלי לראות שכנים” צילום: ניצן זוהר

 

הסקר בדק את השפעת תכנון השכונה על שביעות הרצון מהשכונה בתקופת הסגר, והשתתפו בו 708 איש בטווח גילים רחב ממגוון ערים. המשתתפים נשאלו בנוגע לחשיבותם של מרחב ציבורי וספסלים, טבע עירוני, פארק/ גינה, חנויות שכונתיות לממכר מזון, בית מרקחת, שירותי בריאות, מסעדה, מרפסת/ חצר פרטית, שירותי רווחה, מוסדות חינוך וכדומה.

 

הממצאים היו חד־משמעיים. נמצא כי מרפסת חברתית, שמאפשרת תקשורת עם שכנים, מגדילה את שביעות הרצון מהשכונה בעת משבר. בקרב בעלי מרפסות עם נוף לטבע או לשטח פתוח, 80% השיבו שהנוף תרם להם מאוד בתקופה הזו. בקרב תושבים בשכונה ללא טבע עירוני, פארק או מרפסת לצאת אליה, 33% אמרו כי היו מעדיפים להתגורר בשכונה אחרת, ו־66% הגדירו את השכונה שלהם כ"סבירה". לעומת זאת, בקרב תושבים שדיווחו כי השכונה שלהם נהנית מכל היתרונות הללו, 76% דירגו את המגורים בשכונה כחיוביים, וציינו כי הם שמחו לגור בה בתקופת הקורונה. 11% ציינו כי השכונה סיפקה להם את כל צורכיהם בתקופת הסגר, וכ־10% בלבד הגדירו את המגורים בשכונה בתקופת הסגר כ"סבירים".

 

גם בנוגע לשירותי מסחר בסיסיים כמו מאפייה, מעדנייה וחנות שכונתית לחומרי בניין, לצד שירותים אחרים כמו סניף בנק וקופת חולים, ניכרו הבדלים דומים בשביעות הרצון של המשיבים. בשכונות שנעדרות שירותי מסחר רק 53% דיווחו כי היו מרוצים. מנגד, בשכונות שבהן קיימים מסחר ושירותים במרחק של עד 500 מטר מהבית, 76% דיווחו על שביעות רצון גבוהה.  

 

הבעיה היא שעם הזמן יותר ויותר שכונות בישראל נעדרות את המרכיבים שמיטיבים עם חיי התושבים. בבחינת שכונות מגורים לפי הוותק שלהן נמצא כי דווקא השכונות הוותיקות תוכננו נכון יותר מבחינה עירונית. דוגמה לכך בסקר ניתן לראות בהשוואה בין שתי שכונות בעיר רחובות: שכונת המדע החדשה, שנבנתה בשנים 2020-2010, ושכונת שדרות חן, שנבנתה בשנות ה־60 וה־70 של המאה הקודמת ומתאפיינת במסחר, בעצים שנותנים צל ובגינת משחקים קטנה. 64% מתושבי שדרות חן דיווחו על חוויה חיובית בתקופת הסגר לעומת 44% בלבד בשכונת המדע. בשכונת המדע דיווחו 16% על חוויה שלילית במהלך הסגר לעומת 12% בשדרות חן.

 

לדברי אילן שמש, מנהל תחום תכנון עירוני במרכזים לצדק חברתי, שכונות עבר תוכננו טוב יותר עם רחובות קטנים ואפשרות ללכת ממקום למקום ברגל בקלות: "מצאנו שטבע עירוני היה הפרמטר הכי משמעותי והוא בדרך כלל לא קיים בשכונות החדשות".

 

אלה אלכסנדרי, מנכ"לית עמותת מרחב: "השכונות החדשות בישראל הן גנריות ומתוכננות לרכב הפרטי ולא לאנשים, כך שניתן לנסוע מהעבודה הביתה בלי לראות את השכנים. נוצר מצב שאין מגע בין אנשים והם לא מכירים את השכנים שלהם. בסגר, כשעברנו להליכה, גילינו שהרחובות לא מתוכננים לאנשים: אין מספיק צל, אין מספיק מעברי חציה וספסלים, ואנחנו לא הפונקציה המרכזית אלא הרכב. פתאום כשסגרו את הקניונים רצינו את חנויות הרחוב וגילינו שהקניונים אכלו את המסחר המקומי".

 

אולריך יעקב בקר, אדריכל ומתכנן ערים המשתתף בתוכנית הצוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני, מספר כי חלק מהממצאים בסקר היו מפתיעים. למשל אנשים שגרו בקומה גבוהה התחושה שלהם היתה שלילית יותר. אלה שדיווחו שנהנו מהסגר היו כאלה שתיארו את השכונה המסורתית עם שירותים, חנויות ומכולת וגם עם גישה לטבע/ פארק וכדומה: "כל שכונה שנבנתה לפני שנת 48 היא מצוינת, ומאז המצב רק הידרדר".

 

עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע: "כל אחד צריך אתר טבע איכותי במרחק של 500 מטר מהבית, לא המצאנו את זה. אלא שבמהלך השנים חלק מהערים ויתרו על משאבי הטבע שלהן לטובת תשתיות. בתל אביב יש לחלק מהתושבים פארקים, וחלק נהנים מרצועת החוף, אך נחל איילון למשל בוטל וכך העיר ויתרה על 5.5 ק”מ של תשתית טבעית שמשמשת כיום כתשתית לניקוז ותחבורה. החוסן מבוסס על מרקם מורכב שבדרך כלל כשמתכננים במסיביות נוטים להתעלם ממנו. בשכונות החדשות בונים במסות, לא עושים תכנון מורכב שמשלב מספר גורמים".

x