שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

העתירה נגד בנק ישראל תביא לשקיפות חלקית בלבד: רוב נתוני שוק המשכנתאות לא יפורסמו

ד"ר דני בן־שחר, החוקר את תחום הנדל"ן, הגיש עתירה נגד המפקח על הבנקים לקבלת מידע על שוק המשכנתאות. כעת הגיעו הצדדים להסכמה, שבמסגרתה ייחשפו חלק מהנתונים. לדברי בן־שחר, זהו צעד בכיוון הנכון, אך המידע הקריטי עדיין באפלה

דותן לוי 07:0415.02.17

בנק ישראל יחשוף נתונים חדשים אודות שוק המשכנתא, הצפויים לשפוך מעט אור על התחום השרוי בעלטה ולסייע להבין האם הבנקים מפלים אוכלוסיות מסוימות בכל הקשור להלוואות לצורכי דיור. הבנק ישחרר נתונים חלקיים בלבד, בעוד שרוב המידע המשמעותי על השוק יישאר חסוי. הנתונים ייחשפו במסגרת הבנות אליהם הגיע הבנק בשבוע שעבר עם ד"ר דני בן־שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. בן־שחר הגיש ביולי 2015 עתירה נגד המפקח על הבנקים בבנק ישראל לבית המשפט לעניינים מנהליים לירושלים, שבה דרש מידע על שוק המשכנתאות הישראלי על מנת לקדם את המחקר בתחום.

לפי ההבנות אליהן הגיעו המפקח ובן־שחר, ייחשפו הנתונים הבאים לגבי כל אחת מהלוואות המשכנתא בישראל: מטרת ההלוואה (דירה ראשונה, חלופית, השקעה ובשיעבוד דירות מגורים); ערך שמאי או מחיר קנייה (הנמוך מביניהם); קטגוריית ישוב (מתוך רשימה של עד 10 קטגוריות); הכנסה נטו בקטגוריות של כ־5 אלפי שקלים או הכנסה מצרפית אם מדובר במספר לווים; גיל הלווה (לפי מדרגות גיל); סכום ההלוואה; סוג ההלוואה (משתנה, קבועה, צמודה ועוד); שיעור הריבית; משך הפירעון; תמהילי הלוואה לפי סכומים, משך פירעון ושיעור ריבית ותאריך ביצוע ראשון של ההלוואה. בנוסף, נבחנת העברת נתוני פרופיל היישוב שבו מתגוררים הלווים וכן נתונים אודות דת הלווים.

 

ד"ר דני בן־שחר: "בארצות הברית המלווים חויבו לפרסם את הנתונים לפני יותר מ־40 שנה. בעקבות זאת נחשפה אפליה על רקע גזעי וגיאוגרפי, וזו הצטמצמה לאור החשיפה" ד"ר דני בן־שחר: "בארצות הברית המלווים חויבו לפרסם את הנתונים לפני יותר מ־40 שנה. בעקבות זאת נחשפה אפליה על רקע גזעי וגיאוגרפי, וזו הצטמצמה לאור החשיפה" צילום: עמית שעל

 

המחקר האקדמי על שוק המשכנתאות תקוע בעבר

 

מדובר בהתפתחות משמעותית בעתירה. הנתונים שייחשפו אמנם חלקיים, אך הם עדיין צפויים לסייע בניתוח שוק המשכנתאות. בנוסף, ההערכה היא כי מדובר בפריצת דרך ברמה המשפטית, אשר עשויה לגרום לגופים כמו בנק ישראל לשנות בעתיד את הגישה ולהבין כי על הנתונים שברשותם להיות חשופים לעיני כל.

 

העתירה, אותה הגיש בן שחר באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה המשפטית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מתבססת על חוק חופש המידע ונועדה לאפשר מחקר אקדמי מעמיק על שוק המשכנתאות בישראל. כך למשל, באמצעות הנתונים ניתן יהיה לבחון האם הבנקים נותנים תנאי ריבית פחות טובים או משכנתאות בהיקפים נמוכים יותר באזורים המזוהים עם אוכלוסיות חלשות.

 

בנוסף, בנק ישראל לא דורש מהבנקים מידע על בקשות למשכנתאות שסורבו. לפי הערכות, גם מידע זה עשוי לסייע בחשיפת אפליה, אך כדי לקבלו יהיה צורך בהגשת עתירה נוספת.

 

בעוד שהמידע על שוק המשכנתאות הישראלי עדיין חסוי ברובו, בארה"ב נחשפו נתונים דומים לאלו שבן־שחר דרש לפרסם כבר לפני ארבעה עשורים וסייעו לחשוף אפליה במתן משכנתאות על רקע אתני וגיאוגרפי. בן שחר דרש בעתירתו להורות למפקח על הבנקים למסור נתונים מפורטים על כל בקשות המשכנתא שהוגשו בישראל משנת 2007 ועד היום. בבנק סרבו לבקשה זו בטענה כי הפרטים יפגעו בפרטיות הלווים. עם זאת, לדברי בן־שחר, הוא לא דרש פרטים מזהים של הלווים שהיו יכולים להוביל לפגיעה בפרטיות. בנוסף, לפי ההבנות בין הצדדים, המידע יעבור תהליך התממה (מלשון תמימות), שבמסגרתו יימחקו נתונים המאפשרים לזהות את הלווים.

 

בבנק ישראל מבקשים חודשיים להכנת המאגר

 

בתשובה של המפקח על הבנקים לבית המשפט נאמר שתהליך הכנת הנתונים החל וייארך כחודשיים להשלמת המאגר, כאשר לאחריה תידרש הסכמה של איגוד הבנקים להעברת המידע אל בן־שחר לצרכי מחקר.

 

המפקח על הבנקים ביקש למחוק את העתירה, בעקבות ההגעה להסכמות והתחייבות בנק ישראל לגבי התקדמות תהליך העבודה על מאגר הנתונים. לפי המפקח, במידה והבנק לא יעמוד בהתחייבויותיו, עדיין יש למחוק את העתירה, שכן במקרה כזה יהיה צורך בעתירה חדשה שתדון במאגר חדש.

 

מנגד, בן־שחר ביקש להשאיר את העתירה על כנה עד להשלמת התהליך. ואולם השופטת נאוה בן אור ציינה בהחלטתה כי לאור ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, העתירה התייתרה ויש למחוק אותה. עוד ציינה השופטת כי אם תינתן החלטה חדשה בעקבות עמדת איגוד הבנקים, בן־שחר יהיה רשאי להגיש עתירה חדשה.

 

"צעד משמעותי לשקיפות בשוק המשכנתאות"

 

"מדובר בצעד משמעותי בדרך לשקיפות שוק המשכנתאות בישראל, השרוי בעלטה כבדה מאז היווסדו. ללא ספק הגיעה העת לחשוף אותו לציבור הרחב. השוק משווע למחקר אקדמי שייבחן את יעילותו ואת רמת ההוגנות שמתקיימת בו", אמר בן־שחר. "יחד עם זאת, לצערי, הנתונים שייחשפו עדיין מציבים את השוק המקומי במרחק גדול מבחינת רמת השקיפות הנדרשת והקיימת למשל בשוק בארצות הברית, שם נחקק לפני יותר מארבעים שנה חוק פדרלי שמחייב את המלווים לפרסם את הנתונים ברמת פירוט גדולה בהרבה מזו שדורש המפקח על הבנקים מן הבנקים בישראל. מחקרים שבאו בעקבות חשיפת נתוני המשכנתאות בשוק האמריקאי חשפו נוהג של אפליה במתן משכנתאות על רקע גזעי וגיאוגרפי ואפליה זו הצטמצמה בעקבות החשיפה. חשוב שהשוק הישראלי יתנהל בשקיפות מלאה כדי שתופעות כאלו לא תתרחשנה בישראל".

 

עו"ד הישאם שבאיטה: "אני בטוח שההגעה להסכמות תשפיע גם על איגוד הבנקים להסיר התנגדויות קודמות, תוך הקפדה על סודיות הלווים. אנו מצפים שבנק ישראל יעמוד בהתחייבויות וישלים עבודתו בתוך חודשיים כך שהנתונים יועברו לצורכי מחקר".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x