ראיון כלכליסט
ניסים בובליל נגד בנק ישראל ואטיאס: "פישר דואג רק לבנקים"
נשיא התאחדות בוני הארץ תוקף את הנגיד על הגבלת המשכנתאות למשקיעים. הוא מבקר את הממשלה על שאינה מספקת דירות ב־600 אלף שקל במרכז הארץ כפי שהיא עושה בעיר החרדית חריש. "בנייה לחרדים זולה רק ב־80 אלף שקל"
"המגבלות על המשקיעים פוגעות באופן ישיר בשוכרי הדירות, הרי אלו המשקיעים שמייצרים את שוק ההשכרה לצעירים. ראינו בשנתיים האחרונות כי הגבלתם הביאה בפועל ובאופן מיידי לעליית דמי השכירות ולפגיעה במי שידו אינה משגת לרכוש דירה", כך תוקף ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, את החלטת בנק ישראל מהשבוע להגביל בצורה חדה את היקף המימון הניתן לרוכשי דירות להשקעה.
- פישר מתריע בפני הממשלה: לבנק ישראל נגמרו הכלים להשפיע על שוק הנדל"ן
- משכנתאות ספטמבר: אינדיקציה נוספת לבועת נדל"ן מתקרבת
- אטיאס: "צריך להמשיך לפעול נגד המשקיעים. הנגיד יודע זאת"
בחודשים הקרובים עשויות להתקבל גזירות נוספות שיחלישו את היקף הביקוש לדירות. אך בובליל, שנבחר השבוע ליו"ר הנהלת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, טוען בראיון ל"כלכליסט" כי "הניסיונות לפתור את מצוקת הדיור בישראל באמצעות הגבלת הביקוש נועדו לכישלון". ביחס להחלטת בנק ישראל, בובליל אומר כי "בכל ענף אחר מברכים על פעילות משקיעים מחו"ל שמכניסים כספים למדינה, ורק בענף הנדל"ן מתנהלת מדיניות תמוהה נגד יהודי התפוצות שרוצים לרכוש דירה בארץ ממניעים ציוניים או כדירת מקלט".
בשנה האחרונה הגביל בנק ישראל גם את האשראי הניתן לקבלנים, ולא רק לרוכשי דירות להשקעה. לדברי בובליל, הממשלה טעתה כשהסירה את אחריותה מנושא המימון לבנייה והעבירה את הטיפול בו לבנק ישראל. "חוק בנק ישראל מ־2010 נותן חופש לנגיד, אבל במקום שהוא יתמוך בממשלה, הוא עוסק רק בשמירה על יציבות הבנקים", אומר בובליל. "הממשלה צריכה לשלוט במערכת הכלכלית, והמערכת הפיננסית היא חלק מזה. לא יכול להיות שתתנהל מערכת כלכלית מקבילה ואפילו הפוכה לזו הממשלתית".
"במה שונה חריש ממודיעין ושוהם?"
כאשר בובליל נשאל מדוע מחירי הדירות בישראל ממשיכים לעלות, הוא מציע להציץ על המכרזים שייסגרו בקרוב למכירת קרקעות לצורך הקמת עיר חרדית במקום היישוב חריש שבוואדי ערה ולמחיר הצפוי לדירות שם, כ־600 אלף שקל. "ממשלות העבר הצליחו לייצר דירות ב־600 אלף שקל גם במרכז הארץ. זה קרה כשהן רצו. אם הממשלה הנוכחית היתה רוצה את זה, אז זה היה קורה. במה שונה דין חריש מדין מודיעין ושוהם? למה שם כן ופה לא?", שואל בובליל בהתרסה.
נשיא התאחדות בוני הארץ דוחה את טענותיהם של שר השיכון אריאל אטיאס וגורמים אחרים בממשלה, שלפיהן מחיר הדירה הנמוך בחריש נובע מרמת הגימור הנמוכה שדורשים רוכשי הדירות החרדים. "זו אמירה לא מקצועית. הגימור אינו מהווה יותר משליש ממחיר הדירה, וכל זוג צעיר יסכים שהסטנדרט של הדירה שלו יהיה נמוך כדי שיוכל לרכוש דירה במחיר סביר".
להערכת בובליל, "עלות הגימור בפועל של דירה בחריש תהיה נמוכה בלא יותר מ־50–80 אלף שקל מעלות הגימור של דירה במרכז הארץ". ואם זה לא מספיק, בובליל מוסיף גם כי "הקמת התשתית בחריש תעלה יותר מעלות הקמת תשתית לדיור במישור החוף. מדובר בפרויקט שיוקם על צלע הר, בלי שום תשתית קיימת ראשונית".
אז מהן הסיבות האמיתיות להבדלים במחיר הדירות?
"יש שורת תקלות שלא נפתרו על ידי הממשלה היוצאת ושהמשמעות שלהן היא תוספת למחירי הדירות שהציבור משלם. כדי שניתן יהיה לבנות בכלל, ובעיקר כדי שאפשר יהיה לבנות בזול, הקבלנים צריכים יותר מימון, יותר עובדים ופחות מסים. למעשה, העלות הגבוהה של הבנייה מתחילה בהחלטות המקומיות. כשאנחנו הולכים לבנות במקומות מסוימים, הרשויות מעלות דרישות שמייקרות את הבנייה, כמו הדרישה להקים חניון תת־קרקעי שהפכה לכל כך נפוצה. דורשים מאיתנו שיהיו שתי חניות לכל דירה, שזו דרישה לגיטימית במקום עם עומס תנועה גדול, אבל הקמת חניון מעל האדמה תחסוך 90 אלף שקל בעלות הבנייה".
במקרה הזה מדובר בהחלטה של עירייה. איך הממשלה מכבידה על ההוצאות שלכם?
"הממשלה מכבידה על ההוצאות בעיקר דרך מיסוי ובשל מדיניות כושלת בתחום העובדים בענף. מספרים לציבור שניתנו הטבות מס לזוגות צעירים, ובאמת מי שקונה דירה בפחות מ־1.4 מיליון שקל מקבל פטור ממס רכישה. מדובר בהנחה יפה, אבל היא ממש לא מקרבת את רוב הצעירים לדירה. ובינתיים, במקום לתת בונוסים לאלו שיוצרים את שוק הדיור, לענף שבונה, מפילים עלינו גזירות חדשות בכל יום. השיטה הכלכלית של המדינה גורסת שככל שהמס יהיה גבוה יותר, מחיר הדירה יירד. אני לא מכיר שיטה כזו שעובדת. הממשלה צריכה לטפל בשני הכיוונים, לתת לזוגות הצעירים כסף אמיתי כמו שנתנו להם פעם, ובמקביל למכור קרקע עם תוכניות לבנייה שיביאו להצפת השוק מיידית. אם רוצים שינוי מיידי - צריך לחזור לפרויקטים במימון המדינה".
"השכר של עובד זר טיפס ל־20 אלף שקל"
הממשלה דיווחה השבוע על הגעתה של קבוצה ראשונה של 150 עובדי בנייה מבולגריה, מתוך כ־1,000 שאמורים להגיע לישראל בעקבות הסכם עם ממשלת בולגריה. הגעתם של העובדים היא תוצאה של מאבק בן למעלה מעשור להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל, שניהלה התאחדות בוני הארץ על הנהגותיה השונות. אולם בובליל נשמע סקפטי בנוגע לסיכוי לשינוי מהותי לטובה בעניין זה עכשיו.
"הממשלה קשרה לעצמה את הידיים", טוען בובליל. "ההחלטה ללכת להסכמים בילטרליים עם מדינות ספציפיות נועדה לבטל את המערכת של הבאת עובדים עצמאית בשל הטענה ששיטה זו פוגעת באותם עובדים. ההחלטה הזו נשמעת סבירה, אבל הדרך שבה בוצעה הביאה לאיחור גדול בהבאת העובדים. ברגע שהממשלות נכנסו לעניין, נוצרו הרבה בעיות".
"רומניה, למשל, הטילה פצצה ואמרה שהיא מוכנה לתת עובדים אבל אוסרת עלינו להעסיק אותם מעבר לקו הירוק", מספר בובליל. "בינתיים, בשל המחסור, שכר עובד זר הגיע ל־17–20 אלף שקל לחודש. אנחנו על סף התהום ומחירי הדירות יושפעו משמעותית מזה. 40% מעלות הבנייה זה השכר, שעלה ביותר מ־30% מאז 2008. העלות הפכה לבלתי נסבלת כי העובדים יודעים שהם שווים הרבה ואין להם תחרות".
מי שקורא את מודעות הפרסום של שוק הדיור יכול להתרשם שבעשור האחרון השתלטה על השוק קבוצה קטנה של חברות ענק. האם הירידה בתחרותיות לא אחראית גם היא לעלייה במחירי הדירות?
"יש כאן טעות אופטית. הקבלנים והיזמים הקטנים לא נעלמו. להפך, הם אלה שכנראה מרוויחים היום הכי טוב. חברות הבנייה הגדולות שנסחרות בבורסה לא מרוויחות יותר מ־7% בתחום הבנייה (הביצוע), ולשחקנים הקטנים יש רווח גדול יותר הרבה. חלק מהעניין היה שהממשלה החליטה לפצל את מכרזי הקרקע לשטחים גדולים. אם בעבר מגה־קבלנים מסרו עבודות לקטנים בשוק שלנו והפכו אותם לשואבי מים וחוטבי עצים, כיום באמת מפצלים מכרזים בכל מקום שאפשר הנדסית, ולכן הרבה יותר קבלנים קטנים ובינוניים מקבלים אפשרות לרכוש שטחים לבנייה".
