$
חדשות נדל

"בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר"

שישה חניונים תת-קרקעיים חדשים ייבנו בתוך שש שנים בתל אביב, שעומדת להפוך עד 2018 לעיר החניונים התת־קרקעיים הגדולה בארץ, אך ראש הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעירייה ד"ר משה טיומקין סבור שמצוקת החניה לא תושפע: "אין כוונה או יכולת ליצור מקומות חניה לכולם"

אריאל נוי 09:0319.09.12
עיריית תל אביב מבטיחה שעד 2018 יהיו מקומות חניה בכל חלקי העיר, בזכות תוספת של 15 אלף מקומות חניה בשישה חניונים תת־קרקעיים חדשים. בשנה זו, מבטיחים בעירייה, תושלם הקמתה של הרכבת הקלה, שתקל על הלחץ התחבורתי בעיר. במקביל יוזמים בעירייה הקמת חניונים מתחת לאדמה, שמעליהם ייבנו גני ילדים, פיאצות ומרכזי מסחר.

 

ל"כלכליסט" נודע כי התוכנית, שנחשפת במלואה כאן לראשונה, לא נעשתה על פי חישוב כמותי של כלי הרכב שנכנסים לעיר, אלא על בסיס מדיניות העירייה לעודד תושבים הגרים מחוץ לעיר להשתמש בתחבורה ציבורית ולהקל משמעותית בעיקר על תושבי העיר.

 

ראש הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב, ד"ר משה טיומקין, מסביר בשיחה עם "כלכליסט": "כיום, על פי נתוני העירייה, פרוסים כ־120 אלף מקומות חניה במדרכות הצבועות בכחול־לבן ובחניונים בעיר. מתוכם, לעירייה יש את חברת אחוזות החוף המנהלת 15 אלף מקומות, וחברות פרטיות אחרות שמנהלות עוד 15 אלף מקומות. לאחוזות החוף 60 חניונים, שמתוכם 40 ללא תשלום כמו ברדינג".

 

לדברי טיומקין, נכנסים לתל אביב בממוצע 450 אלף כלי רכב בכל יום, וברחובות העיר עוברים כמיליון בני אדם מדי יום. "המסה העיקרית מקורה ב־50% מהאנשים, שמגיעים לתל אביב בכלי רכב. כ־30% מגיעים בתחבורה ציבורית, והיתר נחלקים בין הולכי רגל לרוכבי אופניים", הוא אומר.

 

100 אלף שקל בממוצע למקום חניה

 

חישוב עלות הקמת מקום חניה הוא מורכב. לדברי טיומקין, הוא תלוי במיקום, בעומק החניה ובעוד גורמים. אך בעירייה משוכנעים שהצליחו להרכיב את הנוסחה - "העלות מורכבת מכמה גורמים, אך אנחנו הצלחנו לחשב שהמחיר הוא 20–25 אלף דולר, כ־100 אלף שקל למקום חניה אחד".

 

דרך תת קרקעית מתחת למתחם שרונה דרך תת קרקעית מתחת למתחם שרונה

 

לדבריו, "המדיניות של עיריית תל אביב היא להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית על חשבון רכב פרטי, בהתבסס על רכבת ישראל, תחבורה ציבורית, אופניים והרכבת הקלה בהמשך. זו גם המדיניות בעולם. אי אפשר לספק את כל כמויות כלי הרכב שהולכות וגדלות משנה לשנה, במיוחד לא במרכז העיר. שם אי אפשר להרוס תשתיות, אי אפשר להרוס מבנים", אומר טיומקין.

 

אחוזות החוף, המתמחה בניהול ותפעול חניונים עירוניים במרחב תל אביב־יפו, היא למעשה הזרוע המבצעת של הרשות המקומית והחברה העיקרית המקימה את החניונים.

 

לדברי יו"ר אחוזות החוף עופר שחל, "ההקלה היא בעיקר במציאת חניה לתושבי העיר שחוזרים אחרי שעות העבודה. זוהי 'מדיניות התעריפים', כלומר הורדת מחירים לתושב העיר, אם זה בחניונים או חניה חינם, והעלאת תעריפי חניה לתושב חוץ".

 

חלק מהחניונים נבנים על ידי יזמים פרטיים בשיטת BOT, כלומר: היזם בונה ומפעיל את החניה על פי הסכם עם העירייה, ולאחר כמה שנים, בהתאם להסכם, הוא מעביר את החניון לעירייה. שיטת מימון נוספת היא DBOT, שבה היזם מתכנן. "קודם כל היזם בונה על חשבונו. אחרי שהוא בנה, הוא מפעיל את החניון כמה שנים ואחר כך מחזיר את החניון לעיריית תל אביב. אנחנו לא מממנים את הבנייה, אלא מבקשים מחברת הבנייה להקים", הסביר שחל.

 

שיטת מימון נוספת מכונה PFI, כלומר שיתוף־מימון. העירייה מתחייבת לשכור מהיזם את החניון או לשלם לו דמי שכירות שנתיים כפי שייקבע במכרז, כמו גם תשלום השתתפות חד־פעמי בחלק מעלות ההקמה, בסכום קבוע ומוגדר במכרז.

 

"בשיטה זו מוגדרים הנחיות שירות ומפרטי תפעול ואחזקה, לתקופה מסוימת כפי שיוצע על ידי היזם שיזכה במכרז. בסיומה יוחזר המבנה לבעלות העירייה", מסביר שחל.

 

ד"ר משה טיומקין: "צריך להקים מחוץ  לתל אביב חניוני חנה  וסע בדיוק כמו אלה שפועלים כיום בכביש מס' 1, ואז ייכנסו רק שאטלים לתוך העיר" ד"ר משה טיומקין: "צריך להקים מחוץ לתל אביב חניוני חנה וסע בדיוק כמו אלה שפועלים כיום בכביש מס' 1, ואז ייכנסו רק שאטלים לתוך העיר" צילום: אביגיל עוזי

 

גדי רויטמן, ראש מנהלת שרונה באחוזת חוף, מסביר את יתרונות הקצאת החניון לציבור - "אף שהעירייה מחייבת את החניונים הפרטיים להקצות 30% מקום לציבור, אחרי שאנשים עוזבים את המשרדים ומפנים מקומות חניה, היזם יכול להפעיל אותו כחניון ציבורי". בניגוד לדברי טיומקין, אמרו ל"כלכליסט" כל היזמים שבונים את החניונים במסגרת התוכנית, כי העירייה דרשה להקצות 30% לציבור.

 

לדברי עו"ד אלעד חסון, מנכ"ל חברת שבת משה ודירקטור של החברה המנהלת את מתחם יצחק שדה, "הרעיון שעומד למשל מאחורי המתחם של יצחק שדה הוא שכל הצרכים יסופקו למי שגר או עובד במגדלים, אם זה ללכת לחדר כושר או למסעדה, ולפי זה יתוכננו מקומות החניה. בערב אנשים יוצאים מהמשרדים ומתפנה מקום חניה, וכך זה הופך לחניון ציבורי וחניון לתושבי המקום".

 

 

עוד בתוכנית: לסלול דרך תת־קרקעית שלה שבע כניסות ויציאות ממערכת הדרכים ההיקפית אל כביש הטבעת. אורך הדרך כקילומטר וחצי ורוחבה כ־12–15 מטר, וקיים עוד מעבר שירות, הצמוד לדרך התת־קרקעית. הדרך נבנית בשלבים על ידי היזמים הפרטיים המקימים את המגדלים רבי־הקומות בגני שרונה. בכל מגרש מתוכנן קטע של הדרך הממוקם במפלס החניון העליון ביותר של המגדל. זאת, למעט בקטע אחד שנמצא מתחת לשטח הציבורי. קטע זה נבנה על ידי מינהל מקרקעי ישראל.

 

"אין חניון אחד אלא מעטפת תת־קרקעית, והיא באחריות כל אחד ואחד מהיזמים שמתחת למגדלים. דרום הקריה ייפתח לקהל בנובמבר השנה. דרך תת־קרקעית מרחוב קפלן עד דרך נמיר תהיה מוכנה עד סוף השנה. זה יתחבר גם למגדל היובל בקצה המזרחי של דרום הקריה. החניון הראשון בקצה הדרומי־מזרחי של הקריה יהיה מוכן במהלך 2013", אמר טיומקין.

 

מנכ"ל שרונה זיו שחורי: "30% מהחניות הולכות לטובת הציבור, ואנחנו כיזמים לא יכולים  להשכיר אותן או למכור אותן. גם המחירים מפוקחים, לפי מחירון" מנכ"ל שרונה זיו שחורי: "30% מהחניות הולכות לטובת הציבור, ואנחנו כיזמים לא יכולים להשכיר אותן או למכור אותן. גם המחירים מפוקחים, לפי מחירון"

 

זיו שחורי, מנכ"ל שרונה, אומר כי "נעשתה עבודה רבה בנושא החניה מתחת למתחם. נבנתה עיר תחתית מחיבור כל החניונים. לחניונים הצמודים של בניין הממשלה יתחבר כביש טבעתי, וישנם עוד מבנים רבים שנבנים. בכל מקרה, 30% מהחניות הולכות לטובת הציבור, ואנחנו כיזמים לא יכולים להשכיר אותן או למכור אותן. גם המחירים מפוקחים, לפי מחירון".

 

"החניונים יגבירו את כניסת הרכבים לעיר"

 

ד"ר טיומקין מודה כי החניונים לא יפתרו את מצוקת החניה בעיר, ולמעשה דבר לא ישתנה. "אין כל כוונה או יכולת ליצור מקומות חניה לכולם. הבעייה לא תיפתר. לא תהיה תוספת חניות, אולי תהיה ירידה בכמות".

 

לדבריו, "אם מביאים בחשבון את המגרשים שנסגרים ואת המגרשים הגדולים שעליהם נבנים בניינים, כל מה שבא במקום לא יעלה על המספרים האלה. בכל מקרה אין שום משמעות לתוספת שנבנית. אם יש כ־100 אלף מקומות חניה, אז תוספת של אלף יותר או אלף פחות תשנה את תמונת המצב? התשובה היא לא".

 

מיטל להבי, סגנית ראש העירייה לשעבר, טוענת שחניונים לא יפתרו את בעיית החניה בתל אביב - "הם יזרימו יותר רכבים לעיר מפני שהנהגים יידעו שיש חניה. עם זאת, לא ניתן לפתח את העיר ללא חניונים, וזאת כל עוד מערכת תחבורה אלטרנטיבית אינה קיימת או יעילה מספיק, וכל עוד מערכת השכר בישראל מתבססת על תגמול בעלי רכב", אמרה להבי.

 

ד"ר טלי חתוכה, אדריכלית ומתכננת עירונית, ראש המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל־אביב ותושבת דרום העיר, אומרת ש"רוב הפקקים היום קשורים לנושא של יוממות: אנשים שבאים לעבודה וגרים במקום אחר. העיר צריכה להקשיב בצורה מערכתית כוללת בנושא החניה. אנחנו רואים היום שתושבים מוותרים על רכב בערים הגדולות. השאלה מה העיר תל אביב עושה עם הנתון של 450 אלף כלי רכב שנכנסים לעיר?".

 

לדעתה של ד"ר חתוכה, "צריך להקטין את כמות כלי הרכב ולשאוף לצמצם את כניסת כלי הרכב לעיר. אולי כדאי לשנות את התקנה שלכל תושב יהיה מקום חניה. צריך לחשוב מחדש על הנושא ולייצר רגולציה שמגבילה את כניסת כלי הרכב לעיר, גם לתושבים וגם לתושבי חוץ".

 

"לתגמל הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית"

 

טיומקין מאמין כי הפתרון לבעיה הוא הקמת חניונים מחוץ לתל אביב - "חניוני חנה וסע, בדיוק כמו שיש בכביש מס' 1, ואז יכנסו שאטלים לתוך העיר. אני גם מאמין שהרכבת הקלה שתתחיל לפעול ב־2018 תקל על התושבים ועל הנכנסים לעיר", אומר טיומקין.

 

חתוכה מוסיפה כי גם תקנות בנושא הגבלות הרכב יפחיתו את מצוקת החניה בתל אביב. "סוגיית החניונים היא אחת הסוגיות החמות ביותר בערים הגדולות, כי הקרקעות שם יקרות במיוחד. בכל הערים הגדולות נעשה הטיפול בחניונים במקביל לטיפול שנעשה בדברים אחרים. כלומר יש עידוד גבוה מאוד מצד ערים שבהן רק התושבים נכנסים למרכזי הערים, ותושבים מבחוץ לא נכנסים עם כלי רכב".

 

להבי, לעומת זאת, טוענת כי הפתרונות צריכים להיות מיידיים. "צריך כבר מחר בבוקר שרשרת אוטובוסים על ציר הרכבת, ולא להמתין עד בוש לנתיב התת־קרקעי של הקו האדום של הרכבת הקלה. לצד זה, בנייה ועיבוי של מערכת שאטלים שתספק מענה ממוקד למרכזי העסקים", היא אומרת.

 

לדבריה, דרוש "שינוי מהותי של הסדרי השכר במדינת ישראל כך שהעובדים יתגומלו בגין הגעה 'ירוקה' לעבודה. כיום תוספות השכר מבוססות ברובן על אחזקת רכב, ומי שמגיע באופניים, באוטובוס או ברכבת לעבודה מפסיד את תוספות השכר. כל עוד זה לא ישתנה, לא נראה שינוי מהותי בכמויות כלי הרכב הנרכשים בישראל ונעים על הכבישים שלנו בחיפוש אחר חניה".

 

להבי מוסיפה כי ניתן לייעל את השימוש בחניונים הקיימים כדי לתת מענה לביקושי חניה בשעות הלילה, בעיקר לתושבים ולבליינים.

 

"יש להסדיר פתיחת חניונים עסקיים בלילות. לאור עלות הפתיחה בלילה, העירייה יכולה לתת הנחה בארנונה לחניונים שפתוחים בלילות לטובת הצרכים העירוניים. הכוונה לחניונים של מגדלי תעסוקה באזורי בילוי או באזורי מגורים, שבדרך כלל פתוחים רק בשעות היום לטובת העובדים במגדל ואורחיהם", סיכמה להבי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x