"להשאיר עץ ותיק עולה לך בכאב ראש, אבל משתלם. הפרויקט יימכר הרבה יותר טוב"
מרכז הנדל"ן: ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר לחוסן אקלימי והמופקד על תחום הייעור העירוני במשרד להגנת הסביבה, מזהיר כי היעדר עצים עלול להוביל לעלייה חדה בטמפרטורות בערים. עם זאת, הוא מציין כי עבור יזמי ההתחדשות העירונית, השיקול בשימור עצים ותיקים הוא בעיקר כלכלי: "השארת עץ ותיק במגרש כרוכה בלא מעט אתגרים והתעסקות, אך בטווח הארוך זה משתלם – פרויקט הכולל עצים ותיקים בסביבתו נמכר טוב יותר"
"יש לנו משימה ברורה, פשוטה וחד משמעית – לשפר את מצב העצים שלנו. אנחנו מתמודדים עם אינספור בעיות, בין אם מדובר בתנאים לא מתאימים, גיזום לא תקין, מערכות השקיה לקויות או גורמים נוספים שמונעים מהעצים להתפתח ולספק לנו צל ואיכות חיים. בסופו של דבר, במקום ליהנות מעצים משגשגים, אנחנו מוצאים את עצמנו עם מציאות בעייתית".
את הדברים אומר ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי והמופקד על קידום תחום הייעור העירוני במשרד להגנת הסביבה. בריאיון חגיגי לכבוד ט"ו בשבט הוא שופך אור על נושא שנוטים להתעלם ממנו, אף שיש לו השפעה מכרעת על איכות החיים של כולנו – ייעור עירוני.
מדוע עצים חשובים כל כך במרחב העירוני?
"ברמה הבסיסית ביותר, מדובר בתשתית ירוקה חיונית. שינויי האקלים מתקדמים, והטמפרטורות בערים, שכבר כעת מלאות באספלט ובטון, צפויות לעלות באופן דרמטי. הערים לוכדות חום, וכך נוצרת תופעת 'אי החום העירוני'. כדי שהמרחב הציבורי יהיה נעים וראוי להליכה, חיוני לשתול עצים – רחוב מוצל הוא רחוב קריר יותר".
לדברי וסל, ייעור עירוני לא אמור לעניין רק פעילי סביבה, אלא גם אנשים שמתמקדים ברווח כלכלי. "ברמה הפשוטה ביותר, עץ יכול להעלות את ערך הנכס בעשרות אחוזים. יש אינספור דוגמאות ומחקרים שמראים שעצים טובים מספקים ערך משמעותי. יזמים משקיעים הון בניסיון למתג את הפרויקטים שלהם כמעניקים איכות חיים גבוהה, אבל האמת היא שאם נשקיע מעט יותר בעצים – ובסכומים שאינם גבוהים – נקבל תוצאה בעלת ערך רב".
"גם בתחום ההתחדשות העירונית, עצים ותיקים מהווים לעיתים אתגר גדול, אך יזמים שיבינו את החשיבות שלהם ואת הערך שהם מביאים – ירוויחו. נכון, השארת עץ ותיק במגרש עשויה להיות מורכבת ודורשת השקעה, אבל בטווח הארוך היא משתלמת. פרויקט עם עצים ותיקים יימכר הרבה יותר טוב מפרויקט שבו אין עצים או ששתלו בו עצים חלשים שלא ישרדו".
"גם רחובות מסחריים מושפעים מכך בצורה משמעותית. כאשר יוצרים אזור מסחרי, צריך לוודא שהולכי הרגל ירצו להגיע אליו, ואם אין להם צל והם אינם מסוגלים לעמוד בנוחות על המדרכה – הם לא ייכנסו לחנויות. הצללה עירונית היא קריטית גם לבריאות הציבור, שכן חשיפה מוגברת לשמש עלולה לגרום לבעיות בריאותיות. בנוסף, עצים תורמים לטיהור האוויר".
"מומלץ לבחור מגוון של עצים שונים"
האם קיים סטנדרט למספר העצים הנדרש ברחוב או בשכונה, וכיצד אנחנו עומדים ביחס אליו?
"על פי הסטנדרט, יש לשתול עץ כל 6 עד 8 מטרים לאורך המדרכה. הבעיה היא שהרבה מהעצים ניטעו בצורה לא אופטימלית, ולכן אינם מספקים את הצל הדרוש. החלטת הממשלה קובעת שבמרחבים המיועדים להולכי רגל, יש לשאוף לכך ש-70% מהשטח יהיה מוצל. כיום, כמעט ואין רחובות שמאפשרים תנועה רציפה בצל, אך לפחות ברור לנו לאן עלינו לשאוף".
מהם האתגרים המרכזיים בשתילת עצים בעיר?
"עצם שתילת העץ היא לעיתים החלק הפשוט. האתגר האמיתי הוא בית הגידול שבו הוא נשתל. פעמים רבות חופרים בור קטן מדי, מהדקים את הקרקע כך שהשורשים לא יתפשטו כדי שלא יפגעו בתשתיות – ואז מתפלאים שהעץ לא מתפתח. בנוסף, נדרשת השקעה בבחירת השתילים המתאימים, בהתאמה לסביבה, ובתחזוקה השוטפת – השקיה, גיזום וטיפול תקופתי".
"אתן דוגמה: בעכו, ברחוב בן עמי, הייתה שדרת פיקוסים מרשימה שהצלילה את הרחוב. אך גורם בעירייה האחראי על הגיזום החליט, משיקולים אסתטיים, לגזום אותם בצורה של פונפונים. הנזק שנגרם הוא בלתי הפיך – העצים בני 80 השנים לא יוכלו לחזור לעצמם. זו דוגמה אחת מתוך רבות לכך שפעולות שגויות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בעצים".
האם יש עצים שמתאימים יותר למרחב העירוני?
"ככלל, ההעדפה היא לעצים שאינם אלרגניים, ששורשיהם אינם תוקפניים ושאינם מלכלכים בפירותיהם. לרוב מעדיפים עצים נשירים, משום שהם מספקים צל בקיץ אך מאפשרים חדירת שמש בחורף. עם זאת, חשוב להימנע ממצב שבו נוטעים רק סוג אחד של עץ – משום שאם יופיע מזיק הפוגע בו, כל העצים ייפגעו. לכן, מומלץ לשלב מגוון סוגים של עצים, כפי שניתן לראות בירושלים, ברובע הכניסה לעיר. אפילו בערוגות קטנות, הנטייה היא לשלב מספר עצים שונים, וזו כבר גישה מקצועית של אדריכלות נוף".
