ביהמ"ש לא הצליח להכריע בשאלת הבעלות על דירה - אך הורה להרוס חלק ממנה
בני זוג מתל אביב קיבלו היתר להרחבת דירתם, אך גילו כי מימושו מחייב הריסת בנייה לא חוקית - בדירה אחרת באותו הבניין, שבעלותה שנויה במחלוקת; ביהמ"ש הורה על הריסת הבנייה הלא חוקית
בני זוג משכונת הדר יוסף בת"א התעכבו עם העבודות להרחבת דירתם במשך שנים, בשל חריגות הבנייה של שכניהם לבניין, ורק כעת, בהתערבות בית המשפט, יוכלו לממש את תוכניתם.
בני הזוג קיבלו היתר בנייה להרחבת דירתם מ-2 ל-5 חדרים, בפברואר 2022. הדירה ממוקמת בבניין משותף ברחוב קהילת לודג' בשכונת הדר יוסף בתל אביב, אך כדי לממש את ההיתר, התברר שעליהם קודם להרוס בנייה בלתי חוקית נרחבת, שהוקמה לאורך השנים בדירה אחרת באותו בניין ובשטחי הרכוש המשותף. ואולם הריסת הבנייה הבלתי חוקית התעכבה, מאחר שלא היה ברור למי שייכת הדירה.
במשך כשלוש שנים, התנהלו בעלי הדירה שביקשו לבנות מול כמה גורמים שטענו לבעלות על הדירה, עד שלאחרונה ניתן פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב שחייב את הריסת הבנייה, אף ששאלת הבעלות על הדירה טרם הוכרעה.
כאמור, הבעיה המרכזית בנוגע למימוש הבנייה היתה סתירות לגבי הבעלות על הדירה שבה בוצעה הבנייה הלא חוקית. בפנקס רישום המקרקעין היו רשומים כבעלי הזכויות בני זוג, אך הם טענו כי מכרו את זכויותיהם כבר בשנת 1994 לזוג אחר, שרשם לזכותו הערת אזהרה אך מעולם לא השלים את רישום הזכויות על שמו.
בני הזוג הרוכשים, המתגוררים בארה"ב, טענו כי הם הבעלים הבלעדיים של הדירה, וכי לא ידעו דבר על ההליכים המשפטיים או על התנגדות שהוגשה לכאורה בשמם להיתר הבנייה של התובעים - עד שקיבלו הודעה רשמית על התביעה באמצע 2024. לדבריהם, האחראית לכך היא אחותו של הנתבע, המחזיקה בפועל בדירה מזה שנים ארוכות - היא זו שהתנגדה להיתר וניהלה מגעים עם התובעים, וכל זאת, ללא ידיעתם וללא הסכמתם.
החקירה הנגדית בבית המשפט הוכיחה עד כמה קשה היה להכריע בנושא הבעלות. הבעלים טען כי הוא הבעלים הרשום של הדירה, אך בחקירה הנגדית השיב כי בפועל אחותו רכשה אותה בשמם, שכן הוא ואשתו לא שהו בארץ באותה עת, ובהמשך הודה, כי היא אינה הבעלים. אחותו, מצדה, טענה כי מעולם לא התנגדה לבנייה עצמה, וכל שביקשה הוא לדעת את מועד תחילת העבודות כדי להתארגן מול הדיירים ששכרו ממנה חלקים בנכס. עם זאת, התובע תיאר בעדותו כיצד לאורך תקופה ממושכת ניסה להגיע עמה להסכמות, וכל ניסיון נתקל בדרישות חדשות מצדה - עד שבפועל הבנייה הלא חוקית נותרה במקומה שנים ארוכות ללא כל התקדמות.
מומחה שמינה בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי אין מנוס מהריסת הבנייה הבלתי חוקית על מנת לממש את היתר הבנייה שקיבלו התובעים. לגבי שאלת האחריות, קבע בית המשפט כי לא ניתן יהיה לממש בפועל צו המורה על הריסת בנייה בלתי חוקית מבלי לחייב בו גם את מי שרשומה לזכותם הערת אזהרה על הדירה וגם את מי שמחזיקה ומנהלת אותה בפועל. הוא חייב את הנתבעים כולם בהריסה של הבנייה, וחייב אותם בתשלום של עשרות אלפי שקלים לפיצוי התובעים שיוכלו בעתיד להגיש תביעה נוספת על נזקים כספיים נוספים - בין היתר בשל העיכוב הממושך בפרויקט.
את התובעים ייצגו עורכי הדין איליה ורינה בר, שאמרו לאחר פסק הדין, כי הטלת צווי ההריסה "ביחד ולחוד" על הבעלים והמחזיקה, יחד עם פיצול סעדים לתביעת נזקי העיכוב, מעבירים מסר ברור וחד-משמעי: "ייחודו ומשקלו של פסק הדין נובעים, בין היתר, מהקביעה הנחרצת כי ותק של עבירות בנייה אינו מקנה זכות קניינית, ואינו יכול לחסום שכן המבקש לממש היתר כחוק, ובפרט להקים ממ"ד מציל חיים".
