סגור

הבנק שלכם נשאר, אבל מי שינהל לכם את הכסף יהיה ChatGPT?

חברות הבינה המלאכותית כבר אינן מסתפקות במתן תשובות לשאלות שלנו. הן מתחילות לבצע עבורנו תשלומים, להנגיש מידע פיננסי אישי ולהשפיע על החלטותינו הכלכליות. האם אנחנו עדים להולדתו של סוג חדש של גוף פיננסי?
לפני ימים אחדים השיקה OpenAI את ChatGPT Wallet, ארנק דיגיטלי המאפשר לסוכני בינה מלאכותית לבצע רכישות ותשלומים בשם המשתמש. כיצד זה עובד? המשתמש מזין את פרטי כרטיס האשראי שלו באופן חד־פעמי. מכאן יכול סוכן הבינה המלאכותית האישי שלו לחפש מוצרים באינטרנט, להשוות מחירים, לבחור מוצרים בהתאם להעדפות המשתמש, ולהתקדם עד לשלב התשלום. לפני השלמת הרכישה נדרש המשתמש לאשר את פרטי העסקה באמצעות זיהוי ביומטרי, כגון טביעת אצבע או זיהוי פנים. הסוכן אינו נחשף לפרטי כרטיס האשראי, והתשלום מתבצע באמצעות טוקן מאובטח המחליף את פרטי הכרטיס. השירות מוצע בשלב הראשון למנויי ChatGPT Pro בארצות הברית, בני 18 ומעלה.
התפתחות נוספת מגיעה מבריטניה. חברת Experian המתמחה במידע ובדירוג אשראי, שילבה את שירותיה בתוך ChatGPT . צרכנים יכולים להתחבר דרך הצ'אט לחשבון Experian שלהם, לצפות בדירוג האשראי האישי, לעקוב אחר השינויים בו, להבין מהם הגורמים המשפיעים עליו ואף להשוות בין הצעות לחשבונות בנק. המידע האישי מוצג בסביבה מאובטחת של Experian ואינו נחשף למודל הבינה המלאכותית. היוזמה פותחה במסגרת תוכנית הניסויים של רשות הפיקוח הפיננסית הבריטית, ה־FCA , ונועדה לבחון כיצד ניתן להנגיש מידע פיננסי באמצעות פלטפורמות AI תוך הגנה על הצרכנים.
גם חברת Anthropic , המפתחת של קלוד, נכנסה לאחרונה לתחום הפיננסי הצרכני. בתחילת נובמבר היא השיקה שירות המאפשר לצרכנים לחבר את חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלהם לקלוד באמצעות חברת הפינטקPlaid . המערכת מנתחת את הנתונים הפיננסיים האישיים, מסייעת בניהול התקציב, מזהה חיובים חריגים, ומשיבה לשאלות כגון כמה כסף יישאר בחשבון עד המשכורת הבאה. בשלב זה מדובר בגישה למידע בלבד, ללא אפשרות לבצע פעולות בחשבון.
התפתחויות אלה ממחישות מגמה רחבה יותר: חברות הבינה המלאכותית הופכות בהדרגה לשחקניות משמעותיות במערכת הפיננסית. הן יוצרות מודל חדש, שבו פלטפורמת הבינה המלאכותית הופכת לכתובת המרכזית של הצרכן. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא ייעלמו, אך הם עלולים להפוך לספקי שירותים הפועלים מאחורי הקלעים, בעוד חברות הבינה המלאכותית שולטות בממשק עם הלקוח ובהמלצות המשפיעות על בחירותיו.
לשינוי הזה פוטנציאל חיובי עצום: הנגשת שירותים פיננסיים, הוזלת עלויות והגברת התחרות. אולם לצידו מתעוררים סיכונים חדשים. ראשית, החשש לריכוזיות: במקום תלות בבנקים הגדולים, אנו עלולים להפוך תלויים במספר מצומצם של פלטפורמות טכנולוגיות גלובליות, שיחזיקו בכוח עצום להשפיע על החלטות פיננסיות של מיליוני צרכנים.
פרופסור רות פלאטו שנער האקדמית נתניה
פרופסור רות פלאטו שנער האקדמית נתניה
פרופ' רות פלאטו שנער
(צילום: מוטי מילרוד)
שנית, הגנת הצרכן: האם ההמלצות הפיננסיות שמספק הסוכן אובייקטיביות או מושפעות מאינטרסים מסחריים? מי יישא באחריות כשהסוכן יבצע עסקה שגויה או ימליץ על מוצר שאינו מתאים לצרכן? כיצד תובטח פרטיות המידע הפיננסי?
ומעל הכול ניצב האתגר הרגולטורי: בישראל, הרגולציה הפיננסית המסורתית מבוססת במידה רבה על זהות הגופים המפוקחים ועל השירותים שהם מספקים. אולם כיצד יש לפקח על חברה טכנולוגית שאינה מחזיקה בכספי הלקוחות, אך משפיעה באופן מהותי על התנהלותם הפיננסית?
אין פירוש הדבר שכל חברת בינה מלאכותית צריכה לקבל רישיון פיננסי. נדרשת גישה רגולטורית המתמקדת בפעילות, בהשפעה ובסיכונים, ולא רק בזהותו הפורמלית של הגוף המספק את השירות.
בעידן שבו הכוח הפיננסי אינו נובע רק מהחזקת הכסף, אלא גם מהיכולת להשפיע על השימוש בו, גם גבולות הרגולציה צריכים להיבחן מחדש.
פרופ' רות פלאטו-שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה