מהפכה בוועדות הערר: זמן ההחלטה קוצר מ-77 ימים ל-10 ימים בלבד
על פי מטה התכנון הלאומי, משך הטיפול הכולל בעררים קוצר ב-40% מ-146 ל-87 ימים. השיפור הבולט ביותר בחציון הראשון של 2025 נרשם במחוז צפון ותל אביב
מטה התכנון הלאומי, שבראשו עומד הרב נתן אלנתן, הודיע היום כי מסיכום החציון הראשון של שנת 2025 עולה כי ממוצע זמן ההחלטה (מתום הדיון האחרון ועד מתן ההחלטה) של ועדות הערר המחוזיות ירד מ-77 בחציון הראשון של 2023 ל-10 ימים בלבד בחציון הראשון של 2025. גם משך הזמן מהגשת הערר במזכירות ועד סיום הטיפול והפצת ההחלטה התקצר בכ-40%. מ-146 ימים ל-87 ימים. יש להבהיר כי הליכי הערר, כמו הליך ההתנגדויות, מיועדים לשפר את הליכי התכנון ולתת לציבור את הזכות להשפיע על התכנון והרישוי, במטרה לשפר אותם. מצד שני, הליכי הערר על תוכניות מייצרים עיכובים משמעותיים בהנפקת היתרי בנייה. נתוני מטה התכנון הלאומי מעידים לכאורה על התייעלות.
ועדות ערר מחוזיות לתכנון ובנייה הן ועדות סטטוטוריות המחזיקות בסמכות מעין שיפוטית (מקבילות לבית משפט השלום), והן מחליטות בעררים על החלטות ועדות התכנון והבנייה המקומיות בנושאים תכנוניים ובנושאים כלכליים של היטלי השבחה ופיצויים. יש כיום 19 ועדות ערר: במחוז תל אביב מכהנים 7 יו"רים, במחוז מרכז 4, במחוז חיפה 3, בצפון 2, בירושלים 2 ובדרום יו"ר אחד.
ע"פ דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2023, בשנים 2019–2022 הוגשו לוועדות ערר מחוזיות 12,357 עררים. כ-47% מהעררים הם על החלטות ועדות מקומיות בנושא תוכניות והיתרי בנייה, כ-47% בנושא היטל השבחה, וכ-6% בנושא תביעה לפיצויים. בפילוח העררים בנושאי תכנון ובנייה לפי מחוז עולה כי כ-31% מהעררים הוגשו במחוז תל-אביב, כ-22% במחוז מרכז, כ-18% במחוז חיפה, 13% במחוז ירושלים, 12% במחוז צפון, ו-4% במחוז דרום.
ע"פ דו"ח החציון הראשון של מנהל התכנון, השיפור הבולט ביותר במשך הטיפול בעררים נרשם במחוזות תל אביב וצפון, כאשר במחוז צפון ההמתנה לדיון ירדה מ-172 ימים ל-87 ימים וההמתנה להחלטה מ-105 ימים ל-9 ימים בלבד. במחוז תל אביב ההמתנה לדיון ירדה מ-150 ימים ל-74 ימים וההמתנה להחלטה מ-126 ימים ל-38 ימים. במחוז ירושלים ההמתנה להחלטה ירדה מ-70 ימים ל-13 ימים, במחוז חיפה מ-58 ימים ל-10 ימים, ובמחוז מרכז מ-31 ימים ל-5 ימים בלבד.
שירה ברנד, סגנית ראש מטה התכנון הלאומי, הסבירה לכלכליסט כי במשך שנים היה משך הטיפול בוועדות ערר חסם לקבלת היתרי בנייה. לדבריה, מטה התכנון הלאומי נקט בשני מהלכים: ב-2023, החוק תוקן כך שיושבי הראש של ועדת הערר רשאים לאפשר להוציא לפועל היתר בנייה גם אם לא נתקבלה עדיין הכרעה בוועדת הערר המחוזית. במקביל, נעשתה פעולת ליווי, מעקב ודיווח, בשיתוף עם יושבי הראש של וועדות הערר.
ע"פ דוח מבקר המדינה מ-2019, משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה בישראל היה 319 ימים בממוצע. עוד עלה מהבדיקה כי כאשר הבקשה להיתר שונה מתוכנית הבנייה המקורית, כלומר כוללת בקשה להקלות או שימושים חורגים, משך הזמן הממוצע לקבלת ההיתר התארך והגיע ל-407 ימים בממוצע. על פי הבנק העולמי משכי זמן לקבלת היתר בנייה בישראל היו ארוכים בהרבה ממדינות אחרות, שמפעילות, כמו ישראל, מערכות מקוונות להגשת הבקשות להיתר הבנייה. פרסום קיצור משך הטיפול בערר הוא אך נדבך אחד בקידום התוכנית מקבלה ועד היתר.
