אחרי פגיעת הטיל האיראני: החלה הקמת פרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בת"א
הבניינים הוותיקים ברחוב לואי מרשל 10–16 נהרסו השבוע, ובמקומם יוקמו 86 דירות חדשות; מדובר בפרויקט המשמעותי הראשון של מבנים שנפגעו וייבנו מחדש במסגרת מסלול של התחדשות עירונית
עבודות ההריסה במתחם המגורים ברחוב לואי מרשל 10–16 (פינת דה האז) בצפון החדש של תל אביב החלו השבוע, כשמונה חודשים לאחר שהמבנים ספגו פגיעה ישירה של טיל איראני. במסגרת הפרויקט, ייהרסו ארבעה בניינים הכוללים 54 דירות ישנות, ובמקומם יוקם מתחם המגורים "לואי גרדן" שיכלול 86 יחידות דיור חדשות. את הפרויקט יוזמת חברת עופר השקעות והוא מבוצע על ידי אלקטרה בנייה.
מדובר בפרויקט המשמעותי הראשון שבו מבנים שנפגעו במלחמה עם איראן החלו בנייה מחדש, במסגרת התחדשות עירונית. ברוב מתחמי הפגיעה העיקריים (בת ים, רמת גן, תל אביב, חיפה), המבנים המסוכנים נהרסו ופונו מהשטח, אך המגרשים עומדים כיום ריקים ונמצאים בשלבי תכנון סטטוטורי (אישור תב"ע, ותמ"ל או ועדה מקומית), הליכי איחוד וחלוקה, או התארגנות ומכרזי דיירים לבחירת יזם. גם במסלולים המואצים שחוקקו במיוחד לשיקום נזקי מלחמה, הליכי תכנון, התנגדויות והוצאת היתר בנייה מלא יארכו על פי הערכות כשנתיים. פרויקט נוסף שכבר החלה בנייתו במסגרת התחדשות עירונית, הוא הבניין ברחוב המכבים 68, בני ברק, אך זהו מקרה חריג של מבנה בודד שכבר הגיע לשלב הביצוע במסלול תמ"א 38/2, כך שלא היה צורך בהכנת תב"ע חדשה וניתן היה להוציא היתר בנייה מהיר יחסית. במבנים אחרים, של צמודי קרקע או מבנים בודדים שחייבו הריסה מלאה ובנייה מחדש, החלו להיבנות במסלול של בנייה מחדש תוך שחזור הזכויות הקיימות.
הבניין ברחוב לואי מרשל 16 ספג פגיעה ישירה מטיל איראני בחודש מרץ 2026, במהלך מלחמת "שאגת הארי", והוכרז כבלתי ראוי למגורים. הבניין היה אחד מ-4 מבנים שכבר קיבלו ביוני 2024 היתר הריסה ובנייה במסגרת תמ"א 38/2, אך למרות ההיתר והסכם ליווי בנקאי חתום, פגיעת הטיל גרמה לתסבוכת בירוקרטית כאשר עיריית תל אביב סיווגה את הבניין בלואי מרשל 16 כמבנה המיועד לשיקום, ומס רכוש החל בהליכים לאישור תקציבי שיפוץ – מהלך שנועד למבנים רגילים.
התסבוכת הבירוקרטית נפתרה, לאחר מו"מ בין עורכי הדין ממשרד יהב ושות' המייצגים את בעלי הדירות בלואי מרשל 16, מול מס רכוש, העירייה והחברה היזמית. במסגרת ההסכמות שהושגו בוטל מסלול השיקום לטובת קידום ההריסה, ותקופת ההתארגנות לפינוי קוצרה מ-90 יום ל-45 יום. בנוסף, הוסדר מנגנון לגישור על פערי דמי השכירות בתקופת הביניים בין תשלומי הפיצוי מהמדינה לבין התחייבויות היזם בהסכם, כך שהדיירים לא נדרשו לשאת בעלויות נוספות עד לתחילת הביצוע.






























