$
שוק ההון

פרשנות

"תאוות בצע" או "תחרותיות ורצון לנצח": שאלה של סמנטיקה

הסניגורים מנסים לפענח את חקר השפה והלשון של השופט כבוב. איך ביטויים מסוימים כמו "נתיש אותם" הוכרזו כמפלילים ואחרים כמו "לרצוח אותם" - לא הוכרזו כמפלילים

משה גורלי 07:3431.07.17

"בית המשפט קמא (השופט חאלד כבוב במחוזי — מ"ג) למד על תרמיתיות מהביטוי 'נתיש אותם', בעוד שלגבי 'לרצוח אותם' קבע שהוא ביטוי סלנג להצלחה במכרז, שספק אם ניתן ללמוד ממנו על פעילות תרמיתית".

 

סניגוריהם של מורשעי פסגות, נוית נגב ואיריס ניב־סבאג (דוד אדרי) וירון קוסטליץ (שי בן דוד), מנסים לפענח את חקר השפה והלשון של השופט. איך ביטויים מסוימים הוכרזו כמפלילים ואחרים לא. המאמץ הזה חוזר בווריאציות שונות לאורך ולעומק שני הערעורים שהוגשו אתמול: העמדות הדואליות של השופט, שאינן מייצרות לא ודאות ולא קוהרנטיות, בשאלה המרכזית שעל הפרק — כיצד לומדים על כוונה תרמיתית להשפיע, כשסוחר מבצע פעולה לגיטימית בעלת רציונל כלכלי.

 

מימין דוד אדרי; משמאל שי בן דוד מימין דוד אדרי; משמאל שי בן דוד צילום: אוראל כהן

 

 

הראיות המרכזיות נגד אדרי ובן דוד הן ההקלטות וחוות הדעת הכלכלית של ד"ר גתית גור־גרשגורן. בנוסף, תוקף הערעור את חילוצם מכתב אישום של מנהלי פסגות רועי ורמוס ושי ירון ש"היו מודעים בזמן אמיתי לכל הפעולות שבוצעו". ומעבר לטענה זו של "אכיפה בררנית", שהעמידה לדין את השכירים ולא את המנהלים, מצביע הערעור גם על הרשעה בררנית בקשר לזיכוים של סוחרי דויטשה בנק בפרשה.

 

ההקלטות, להבדיל מהקלטות סתר, היו של חדר המסחר, כשהמשוחחים מודעים לנאמר. התוכן הוא סלנג יהיר ושחצני מהסוג שנשמע בסרט "הזאב מוול סטריט" — "אווירה משולהבת ואף 'מלחמתית', ושיח המאופיין בהעצמת הדוברים, כוחם והשפעתם בשוק". כבוב הכריע שחלק מהביטויים לגיטימי וחלק מפליל, כשאמת המידה למיון אינה ברורה.

 

אמביוולנטיות דומה מיוחסת לחוות הדעת הכלכלית. כבוב הכיר בבעייתיות כתיבתה בידי עובדת רשות ניירות ערך לאחר שלא נמצא מומחה ניטרלי שיספק אותה. גור־גרשגורן, כתב כבוב, "נחשפה לראיות עוד בטרם מונתה כמומחית, ואף היתה חלק מהגוף שהמליץ על הגשת כתב האישום. מדובר בנגיעה משמעותית של המומחית להליך, שיש בה כדי להשפיע על המשקל שייתן בית המשפט לחוות דעתה". וכמו בעניין ההקלטות, השופט גם נתן וגם המעיט במשקל. כך, למשל, שלל את נקודת המוצא של גור־גרשגורן לרעת הנאשמים, שלא קיים אינטרס כלכלי־חוקי באיסוף ניירות ערך לקראת מכרז החלף. "סבור אני כי יחס המרה נמוך במכרז ההחלף הוא אינטרס כלכלי המשותף לכלל המשתתפים במכרז", כתב כבוב.

 

חוות הדעת גם תיארה את שוק האג"ח הממשלתיות כשוק משוכלל, שבו שחקנים מקצועיים ומתוחכמים יודעים לתמחר את המידע הגלוי ומתקנים במהירות עיוותי מחיר. לכן, נטען בערעור, יש הפרזה בתיאורי ה"בריונות", שייחסו גור־גרשגורן וכבוב לפסגות. אם בריונות משמעה "נוכחות" ו"אגרסיביות", טוענים אדרי ובן דוד, כאלה אנחנו בכל הפעילות ולא רק בארבעת הימים שנידונו בפרשה זו. "נוסטרו פסגות", נטען בערעור, "לא היה גוליבר בממלכת הקטנטנים ליליפוט, ולא בממלכת הענקים ברובדינגנאג, כי אם גוליבר בארצו, בקרב בני עמו, קומתו קומת בני האדם, כוחו ועוצמתו שווים בין שווים".

 

בטיעונים לעונש מבדל הערעור לטובה את אדרי מנוחי דנקנר, ג'קי בן זקן ושאר גיבורי השוק שחטפו פחות. בגלל שהיה שכיר, בגלל שמדובר בעסקאות אמיתיות ולא עצמיות או מתואמות, ובגלל שלא היתה הצדקה לענישה מצטברת, אלא חופפת.

החומרה לפי כבוב נזקפה גם להגדרת המניע כ"תאוות בצע". בערעור מודגש מניע אחר לגמרי: "תחרותיות ורצון לנצח". וזה בעצם מה שהיה בהקלטות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x