$
בורסת ת"א

הקשר שבין מחיר הנפט לחיתולים החד־פעמיים

חומרי גלם לייצור מוצרי בד לא ארוג, חלקם תוצרי לוואי של תעשיית הפטרוכימיים, נהנו מירידה של 40% ממחיר הנפט ב־2015. חלק מהיצרניות ידעו לתרגם זאת לשורת הרווח, אבל לפעמים הוויסקוזה לקחה את מה שהנפט נתן

אלי שמעוני ורעות שפיגלמן 07:3306.04.16

צניחת מחירי הנפט ב־40% במהלך 2015, בעיקר ברבעון האחרון של השנה, שינתה ענפים המבוססים על צריכת אנרגיה בהיקפים משמעותיים. הבולט שבהם הוא ענף התעופה, שבו הוצאות הדלק הסילוני גבוהות, וחברות התעופה ברחבי העולם בהן גם אל על וישראייר הישראליות רשמו תוצאות שיא ב־2015.

 

גם תעשיית הפלסטיק המבוססת על חומרי גלם שמקורם בתעשיית הפטרוכימיה הושפעה מירידת מחירי הנפט, אולם בחינת החברות הבולטות בתחום בבורסה של תל אביב מלמדת שלא כולן החברות הושפעו באותה מידה.  

אבגול

יצרנית מוצרי הבד הלא ארוג המשמש כחומר גלם לחיתולים ותחבושות, נהתה ב־2015 מרווחיות חריגה. חומרי הגלם העיקריים המשמשים את אבגול בתהליך הייצור כוללים בעיקר פתיתים של פוליפרופילן שהם תוצרים של תעשיית הפטרוכימיה, שבמהלך 2015 חלה ירידה משמעותית במחיריהם. כתוצאה מכך, רשמה אבגול ב־2015 רווח גולמי חריג בשיעור של 22.5%, זאת לעומת רווח גולמי של פחות מ־17% ב־2104 וב־2013. אבגול רשמה רווח גולמי של 76.7 מיליון דולר ב־2015 על הכנסות של 340.8 מיליון דולר. זאת לעומת רווח גולמי של 62.3 מיליון דולר, על הכנסות של 369.3 מיליון דולר ב־2014.

 

השיפור ניכר גם בשורת הרווח הנקי של אבגול שעמד לל 26.6 מיליון דולר ב־2015, עלייה של 35% לעומת 2014. עם זאת, מדו"ח הדירקטוריון עולה כי השיפור ברווח הוא זמני בלבד, מכיוון שקיים מנגנון התאמת מחירים בין חומרי הגלם למחירי המכירה של אבגול, והתאמת המחיר ללקוחות היא לא מיידית, אלא נעשית בפער זמנים מסויים,.

 

קו ייצור מפעל אבגול קו ייצור מפעל אבגול

 

עלבד

אף שיצרנית ומשווקת המגבונים הלחים, מוצרי ההגיינה ומוצרי הספיגה מקיבוץ משואות יצחק, היתה אמורה ליהנות מירידת מחירו של הנפט בשנה שחלפה עלבד הציגה דווקא ירידה בביצועים. מכירות החברה ב־2015 הסתכמו ב־1.5 מיליארד שקל, עליה של 3.3% בהשוואה לשנה המקבילה. אך, עלות המכר שעמדה על 1.17 מיליארד שקל עלתה בשיעור גבוה יותר משיעור העליה במכירות ולכן שיעור הרווח הגולמי ירד. החברה הציגה שיעור רווחיות גולמי של 21.4% מהמכירות, לעומת שיעור רווחיות של 22.6% ב־2014.

 

כשליש ממכירות הקבוצה מיוחס לתחום המגבונים הלחים, תחום הפעילות המרכזי של החברה, כאשר יעד המכירות העיקרי הוא גרמניה. מחצית ממכירות החברה הן לשוק האירופי, ובגלל היחלשות היורו אל מול השקל (מ־4.8 שקלים ליורו בתחילת השנה ל־4.3 שקלים בסופה), ספגה יצרנית המגבונים פגיעה לא קטנה, ואלמלא חולשת היורו היו הכנסות החברה צומחות בכ־10%.

 

אף שניתן היה לצפות כי עלבד, שחלק מחומרי הגלם שמשמשים אותה הם תוצרי לוואי של תעשיית הנפט, תושפע לטובה מירידת מחירי הנפט, לא כך קרה, כאמור. עלבד, משתמשת בתהליכי הייצור, בין היתר, בסיבי פוליאסטר ובסיבי ויסקוזה. הפוליאסטר הוא תוצר של תעשיית הנפט ומחירו של חומר גלם זה ירד ב־10% בממוצע ב־2015, אולם בגיזרת סיבי הוויסקוזה דווקא נרשמה עליית מחירים. בנוסף, לא די בכך שמחירו של חומר גלם מסוים יירד, אלא תלוי גם באיזה מטבע הוא נרכש.

 

בעלבד, רכישת כל סיבי הפוליאסטר וחלק גדול מסיבי הוויסקוזה נעשית במזרח הרחוק במטבע הדולר, שהתחזק בשנה שחלפה אל מול השקל ולכן הביא בהיבט זה לעלייה בעלויות הייצור. רכישות הוויסקוזה של עלבד ב־2015 הסתכמו ב־20 מיליון דולר. בנוסף, 15% מרכישות חומרי הגלם נגזרים מרכישת בדים מוכנים ולא מסיבים ומחירם של הבדים המוכנים לא ירד בצורה ניכרת במקביל לירידת מחירי הנפט.

 

היבט נוסף שמשפיע על החברה הוא היותה צד פסיבי למלמחמת ההישרדות בין הרשתות הקמעונאיות. בין אם מדובר על רשת מגה בישראל או על וולמארט בארה"ב, מציינים בעלבד, החברה חיה את מלחמת ההישרדות של הרשתות הקמעונאיות ונדרשת להתאים את מחיריה למציאות זו. גם אם בפועל מחירי האספקה של עלבד, כספק של הרשתות הקמעונאיות, לא ירדו, הרי שהדבר בא לידי ביטוי בהנחות שדורשות ממנה הרשתות הקמעונאיות.

 

חיתולים חיתולים צילום: מיקי נעם אלון

 

גניגר

 מי שהצליחה לתרגם את ירידת חומרי הגלם לתוצאות שיא היא חברת גניגר, שבשליטת הקיבוצים גניגר וברקאי. בניגוד לאבגול ולעלבד שעוסקות בתחום הבד הלא ארוג, גניגר מייצרת יריעות פוליאתילן, רשתות ומסכים לחקלאות ולתעשייה. שיעור הרווח הגולמי של גניגר, המשמש כמדד המהימן ביותר להבנת השפעת חומרי הגלם על התוצאות, נאמד ב־21.1% מהמכירות (100.7 מיליון שקל) ב־2015, לעומת שיעור רווחיות גולמית של 18.2% מההכנסות (80.1 מיליון שקל) ב־2014.

 

החברה מציינת בדו"חות כי עיקר השיפור ברווח הגולמי נובע מגידול בהיקפי המכירות בישראל; עלייה זמנית במרווח המכירות של הקבוצה כתוצאה מירידת מחירי חומרי הגלם מחד, ועיכוב בעדכון במחירי המוצרים. גניגנר רשמה בשורה התחתונה רווח שיא נקי של 28.7 מיליון שקל ב־2015 — הרווח הגבוה ביותר מאז החלה להיסחר בבורסה לפני יותר מעשור.

 

מה דעתך על מניית גניגר:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

פלסטושק

 יצרנית האריזות הגמישות ויריעות הפוליאתילן משדרות, לא הצליחה להביא את ירידת מחירי חומרי הגלם לשורת הרווח. החברה מציינת בדו"חותיה כי מחירי חומרי הגלם מקבוצת הפוליאתילן, פוליפרופילן ופוליאסטר מושפעים, בין היתר, ממחירי הנפט ומעודפי ביקוש והיצע בשווקים העולמיים, אך מתעלמת מהירידה החדה במחירי הנפט במהלך 2015.

 

שיעור הרווח הגולמי של פלסטושק ב־2015 עמד על 12%, לא רחוק משיעור רווח גולמי של 11.8% ב־2014. בחברה מציינים כי השיפור הזעיר נבע מירידה בהוצאות שכר. המכירות של פלסטושק ב־2015 עמדו על 386 מיליון שקל, ירידה של 1% לעומת המכירות ב־2014. והרווח הגולמי עמד על 46.5 מיליון שקל, בדומה ל־2014.

בשורת הרווח התפעולי רשמה פלסטושק רווח זניח של 469 אלף שקל, לעומת הפסד של 895 אלף שקל ב־2014. בשורה התחתונה, ובשונה מחברות אחרות בענף הפלסטיק שניצלו את 2015 לשפר תוצאות, רשמה פלסטושק הפסד של 7.3 מיליון שקל ב־2015.

 

פלסטושק מחקה ב־2015 סכום של 5.4 מיליון שקל בשל עסקת בעלי עניין שבוצעה בעבר. לפני כ־9 שנים ביצעו בעלי השליטה בחברה, קבוצת קרגל, עסקת בעלי עניין עם החברה הציבורית. במסגרתה מכרה קרגל, חברה פרטית בניהולם של ניר דוד וגבי נגר, פעילות מפסידה בשם קרגל אריזות גמישות (קא"ג) לפלסטושק הציבורית. בתמורה קיבלה קרגל מניות בפלסטושק, ובדרך זו דוללו בעלי המניות מקרב הציבור. כמעט מיד לאחר הרכישה נאלצה פלסטושק למחוק סכום של 28 מיליון שקל בשל עסקת בעלי עניין, וכעת ב־2015 נאלצה החברה למחוק 5.4 מיליוני שקלים נוספים בשל הערכת שווי עדכנית שהפחיתה את הערך של קא"ג.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x