בלעדי ל"כלכליסט": זיסר מחפש מימון לרכישת אג"ח של אלביט הדמיה

מוטי זיסר, בעל השליטה באלביט הדמיה, הגיע לאחרונה להסכם סופי עם בנק הפועלים על פריסת החוב האישי שלו לבנק. ל"כלכליסט" נודע כי זיסר השלים פירעון של 350 מיליון שקל מהחוב, והיתרה בסך 550—600 מיליון שקל תיפרע בין השנים 2014—2022, כפי שנחשף ב"כלכליסט" באפריל האחרון.

במקביל להסדר, מנסה זיסר לגייס הלוואה פרטית של 600—700 מיליון שקל מגופים מוסדיים, כשאחת האפשרויות היא לשותפות עסקית עם המוסדיים, במטרה לבצע רכישה חוזרת של אג"ח אלביט הדמיה בשוק. כיום נסחרות איגרות החוב של החברה בתשואה של עד 50%.

מוטי זיסר צילום: אוראל כהן

בנק הפועלים לא יספוג תספורת משמעותית במסגרת ההסדר הסופי עם זיסר, שכן תשלומי החוב ייוותרו כפי שהיו במקור - 50 מיליון שקל בשנה - בתוספת ריבית, ותשלום נוסף של 450 מיליון שקל בסוף התקופה. ההבדל היחיד יהיה במועד התשלומים: במקום שישולמו בין 2011–2019, נדחו המועדים ל־2014–2022. משמעות הדחייה היא שזיסר יקבל תקופת חסד של שנתיים, עד ל־2014, לתשלום הבא של הקרן. כלומר, הוא ייהנה משנתיים של שקט במטרה לנסות ולהתמקד בהתאוששות החברה, באמצעות המשך בניית הקניונים בהודו ומימושם וכן המתנה להתאוששות במזרח אירופה. זיסר ייאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר לשנה במסגרת ההסדר.

בנק הפועלים ביצע למעשה הפרשה על כל החוב של זיסר ברבעונים האחרונים. כשההלוואה המקורית עמדה על 870 מיליון שקל בריבית פריים + 0.6% - ריבית נוחה ששימשה את זיסר לרכישת השליטה באלביט הדמיה.

הוויכוח בין הצדדים החל לאחר שזיסר לא פרע קרן של 120 מיליון שקל לבנק. בנק הפועלים ראה בצעד זה הפרה של תנאי ההלוואה, אם כי הסתפק בריבית חריגה על הסכום. בסופו של דבר פרע זיסר את סכום הקרן לפני כחודש וחצי, בתשלום אחרון של 80 מיליון שקל לאחר שהחברה הפרטית ההולנדית של זיסר, ביפארט אן.וי, מימשה חמישה בתי מלון בבלגיה ובהולנד. מניותיה של החברה שועבדו לטובת הבטוחות לבנק הפועלים כנגד החוב.