בלעדי ל"כלכליסט": ועדת הריכוזיות תצמצם את מספרן של חברות הפער

המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות עברו שינוי מהותי בכל הנוגע להגדרת "חברות הפער" - כך אומרים מקורבים לוועדה לקראת פרסום המסקנות הסופיות הצפוי בימים הקרובים. עם זאת, חברי הוועדה עדיין חלוקים ביחס להגדרה הרצויה, ולכן הוועדה צפויה לפרסם שתי הגדרות שונות לחברת פער שההחלטה

חברת פער היא חברה ציבורית שנשלטת על ידי חברה ציבורית אחרת, שנשלטת מצדה על ידי אותו בעל שליטה. מבנה זה יוצר פער בין האחזקה בזכויות ההצבעה לבין האחזקה בהון. טיפול בחברות הפער אמור לצמצם את המבנה הפירמידלי של החברות ולרסן את השרשור המוגזם שנתפס כאחת הרעות החולות של שוק ההון הישראלי.

המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות קבעו כי בחברות העונות על ההגדרה של חברת פער יגדל כוחם של בעלי מניות המיעוט ויגדל הייצוג החיצוני בדירקטוריון. חברת פער הוגדרה כמי שעונה על שלושת הקריטריונים הבאים: לחברה יש בעל שליטה שביכולתו לכוון את פעילות התאגיד, שיעור אחזקותיו של בעל השליטה בהון החברה אינו עולה על 50% ושיעור אחזקותיו של בעל השליטה בזכויות ההצבעה בחברה עולה על שיעור אחזקותיו בהון בדרך של אחזקת זכויות הוניות דרך חברה ציבורית אחרת (מבנה פירמידלי) - או במקרים אחרים של שליטה מבוצרת שיוגדרו בחוק.

ההגדרה הזו זכתה לביקורת רבה בשלב השימועים של הוועדה וגם לביקורת ציבורית. בעקבות הביקורת הזו הוחלט להוריד את רף האחזקה לרמה של 33%. כלומר, רק חברה ששיעור האחזקות של בעל השליטה בה (בשרשור) הוא פחות מ־33% תוגדר חברת פער.

אי.די.בי, לדוגמה, טענה כי יש להוריד את רף ההחזקות המינימלי הנדרש ל־25% מאחר שהצבת רף של 50% אינה משקפת שליטה. החברה טענה כי תקנה המגדירה כך את חברות הפער תביא לחוסר יציבות רגולטורית, שיפגע בציבור המשקיעים וכי אין עוד מודל בעולם שבו עיקר הכוח מועבר לבעלי מניות המיעוט.

בגזית גלוב, שגם היא היתה אמורה להפוך לחברת פער בעקבות ההגדרה הראשונית, טענו באמצעות הפרופ' למשפטים אסף חמדני כי רק חלק קטן מחברות הפער, כפי שהן הוגדרו על ידי ועדת הריכוזיות, הן אכן פירמידות גדולות - המעלות שאלות של ריכוזיות. משמע, ההגדרה של חברת הפער היא רחבה מדי, ונוגעת לחברות רבות שכלל אינן מעלות בעיה של ריכוזיות משקית.

גורמים המקורבים לוועדה אמרו כי להערכתם בנושא הזה נעשתה כברת הדרך הגדולה ביותר ביחס להמלצות הראשוניות וכי למרות שלא קיים קונצנזוס ביחס לשינוי ההגדרה, שתי ההצעות מגלמות ריכוך משמעותי של ההגדרה הראשונית ויוציאו חברות רבות מההגדרה של חברת פער.

על פי הקריטריונים המקוריים, 40% מהחברות הנסחרות כיום במדד ת"א 25 (10 מתוך 25 חברות) ו־32% מהחברות הנסחרות במדד ת"א־75 (24 מתוך 75 חברות) עונות להגדרה של "חברות פער", ולכן בעלי מניות המיעוט בהן אמורים לקבל עצמאות גדולה יותר. כעת, אמור מספר החברות שיענו על ההגדרה להצטמצם.

בחברות שכן יענו בסופו של דבר על ההגדרה יגדל כוחו של המיעוט בכל הנוגע לאישור עסקאות בעלי עניין ושכר בכירים, ויידרש אישור של האסיפה הכללית על ידי רוב מקרב בעלי מניות המיעוט למהלכים משמעותיים. כמו כן שליש מהדירקטורים בחברה שכזו יהיו דירקטורים חיצוניים.